בישראל אין שביתות על שכר, אף פעם, זאת יודע כל ילד. העובדים הסוציאליים שובתים על "דמותה של מדינת הרווחה", הרופאים שובתים על "הצלת מערכת הבריאות הציבורית" ופרקליטי המדינה שובתים על "מצבה של מערכת אכיפת החוק".
המלחמה למען מטרות צודקות ונעלות היא אמנם חשובה ונחוצה, אך כשמערבבים בינה ובין דרישות שכר מוצדקות ולגיטימיות נוצר בלבול בעייתי שמקשה על שני הצדדים למו"מ. שביתת האזהרה של הרופאים, אשר נפתחה ביום שלישי ואמורה להמשך 48 שעות, מהווה דוגמה מצוינת למצב שנוצר. במעמד הכרזת השביתה אמר יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר לאוניד אידלמן, כי "מערכת הבריאות קורסת מיום ליום. הגשנו תוכנית הצלה למערכת הבריאות שאמורה להביא בשורה לתושבי ישראל, אבל האוצר ממשיך בסחבת. 8 חודשים אנו מנהלים מו"מ ולא הגענו לשום התקדמות. הגענו לישיבה האחרונה עם האוצר בציפייה אמיתית לקבל הצעה מתוקנת ועניינית שתתחשב במכלול הנושאים והבעיות שהצגנו, אך נחלנו אכזבה עמוקה מההצעה שהוצגה בפנינו. אנו לא יכולים עוד לתת יד להרס מערכת הבריאות הציבורית". כפי שבוודאי שמתם לב, אידלמן לא אמר אף לא מילה אחת על שכר, ונדמה כאילו כל מעייניו נתונים למצבה של "מערכת הבריאות". אולם עיון בדרישות הרופאים שהועלו במו"מ, מגלה כי מה שלדעתם יציל את המערכת תהיה העלאת שכר השעתי שלהם בכ-50 אחוזים.
בניגוד למה שהורגלנו תמיד, גם האחראי המיניסטריאלי על משרד הבריאות, סגן השר יעקב ליצמן, איננו מתרגש מטענות הרופאים. ליצמן, אשר מבין בתקציבים ומספרים, חושש כי העלאת שכר מוגזמת תבוא על חשבון ההישגים שלו בנושא הוספת מיטות ותקני רופאים ואחיות בבתי החולים. לדבריו, "יש דרישות בהן הרופאים מגזימים. אם הם דורשים 50% עליהם להבין שהדבר לא סביר. הם דורשים לשפר גם את מערכת הבריאות בפריפריה, אך משרד הבריאות עשה צעד גדול בעניין והוסיף 1,000 מיטות למערכת, ותקני רופאים ואחיות". ליצמן לא התנגד לדרישות באופן קטגורי, ואף ציין כי במשרד האוצר מבינים שמצבם של הרופאים הצעירים פחות טוב ויש להעלות את שכרם. "אני חושב גם שאסור להם לעבוד 28 שעות רצופות", אמר, "בנוסף, צריך להעלות גם את שכר הבכירים, אך הם צריכים לרשום נוכחות בתמורה".
הרופאים דורשים להציל את המערכת, אך בעצם מתכוונים להעלאת שכר | חדר ניתוח | צילום אילוסטרציה: פלאש90'
באוצר מביעים חשש נוסף, והוא חשש מפני שיטפון של תביעות להעלאה בלתי סבירה של השכר, אשר יגרמו להתפרצות אינפלציונית, כפי שקרה בשנות ה-90. הממונה על השכר, אילן לוין, טען השבוע כי המשק איננו יכול לעמוד ברצף של העלאות שכר במגזרים שונים, וכי היענות לדרישות, אשר יכולות להיות צודקות כל אחת כשלעצמה, תגרום נזק כבד הרבה יותר מן התועלת.
דילמת הנגיד
נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, הצליח להכות בשבוע שעבר בתדהמה את שוק ההון והחזאים השונים, כאשר העלה את הריבית בשיעור חד של 0.5 אחוז. במיוחד הפתיע הצעד את מי שהעריכו כי פישר יימנע מלבצע כעת צעדים אשר יסכלו את נסיונו המתמשך למנוע התחזקות חריפה של השקל הישראלי. ואכן, מחירה של העלאת הריבית לא איחר לבוא וכבר במהלך השבוע צנח הדולר מול השקל לשפל של כשנתיים וחצי, וחצה את רף ה- 3.5 שקלים לדולר כלפי מטה. מי שמפנה את הזרקור להשלכות ארוכות הטווח של הצעד בו נקט הנגיד פישר הוא אמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי בכלל פיננסים, אשר איננו מקל ראש בהשלכותיו של הצעד. "למרות הצורך בקירור המחירים המבעבעים (במיוחד בדיור), העלאת ריבית שלישית ברציפות של חצי אחוז בזמן שבארה"ב אין עדיין סימני ריבית באופק וכשהשקל הופך להיות אחד המטבעות החזקים בעולם היא לא פשוטה בכלל. היא באיזה שהוא מקום הודאה של בנק ישראל כי נשבר וכי הדורסים יכולים להתנפל על השקל - נגמר עידן היצוא. המשק הישראלי הולך לשנות את פניו ולהפוך מכלכלת יצוא לכלכלת צריכה. זהו מחיר שמירת יציבות המחירים".
כהנוביץ' מסביר כי הצעד בו נקט פישר נובע מחשש מהתפרצות אינפלציונית, כזו שפישר לא יוכל לשלוט בה לבסוף. "בנק ישראל יוכל להגיד להגנתו כי לא עמד ביעד האינפלציה כי העדיף לקחת הימור מחושב, לנסות להחזיק עוד קצת את הקלפים ביד, להגדיל את ההימור, ולראות קודם את הקלפים של הכלכלה. אולי מחירי הסחורות או הדיור יחזרו לרדת בגלל גורמים אחרים ואז יצליח להרוויח ביג-טיים הן יציבות מחירים והן את הצלת סקטור היצוא. כשראה שההימור גדול מדי יצא מהמשחק".
עם זאת, השאלה המטרידה ביותר את מי שנמצא בחשיפה גבוהה לריבית הפריים, כמו בעלי אוברדרפט גבוה או נוטלי משכנתאות צמודות פריים, היא מה יעשה פישר בחודשים הקרובים ולמה כדאי להיערך כבר עתה. כהנוביץ' מעריך כי בהחלטת הריבית הבאה, לחודש מאי, שתתקבל ב-21 באפריל, יותיר בנק ישראל את הריבית על כנה (3%), במטרה להמשיך את מתווה העלאות הריבית המסודר. "לאחר שכבר נקט כאמור בשלוש העלאות ריבית רצופות. לא ניתן להמשיך בהעלאה כל חודש מבלי להביא לזעזוע גדול מהרצוי בתמהיל הכלכלה הישראלית. מה גם שהעלאה כזאת תביא את הריבית בסוף השנה לערך הרבה יותר גבוה מזה שבנק ישראל מוכן ביחס לריבית האמריקאית". כהנוביץ מעריך כי מדד מרץ, שצפוי להיות להערכתו מתון יחסית (0.2%), יעזור לתמוך בהפסקה קטנה במתווה ההעלאות למרות שהעלאת הריבית מאירופה, אם אכן תתממש, תלחץ להעלאה נוספת.
סדר פיננסי
איך להיערך לחג בלי לפשוט את הרגל
כרמי אור
חג החירות ממשמש ובא, בכל מקום כולם מדברים דווקא על השעבוד: ענייני הניקיונות, הקניות, האירוח וההתארחויות למיניהם, כמה חופש נוכל לקחת מהעבודה, כמה נשלם על שמרטפיות בימים שנלך לעבודה וכדומה.
אין פתרונות קסם, יציאה לחירות כלכלית ושינוי בחשבון הבנק מתחילים משינוי הרגלים.
1. ניירת – סדר בדפי החשבון ורשימת מטלות לאחרי פסח כגון: החלפת חבילה בסלולרי, התייעלות בצריכת החשמל והמים, הגשת מסמכים להחזרי מס וכו' (עכשיו דעתכם מוסחת, אבל אל תפספסו את המומנטום של ההתחדשות וקבלת החלטות).
2. אירוע חצי שנתי – תכננו בקפידה, כבר מט"ו בשבט צמצמו מלאים של מזון ורכשו פרטי ביגוד במחירי סוף עונת החורף שימתינו לחג אם פספסתם את סוף העונה השנה. ערכו חקירת צרכים אמיתית והגבילו את הקניה למה שצריך ולא למה שרוצים או מה שמקובל בחברה. עוד שבועות ספורים שוב ירדו המחירים...
3. מזון - קניה מרוכזת על פי רשימה מדויקת שתשקף לו"ז מסודר של סעודות, אירוח וטיולים. עלויות המצות לעומת הלחם גבוהות אבל חוץ מזה, מחירי מוצרי החלב, הבשר והירקות זהים לשאר השנה ולכן אין תירוצים להוצאה כפולה ומכופלת על מזון לשבוע החג.
4. הערכות לאירוח – אם אתם מתארחים כנראה שתביאו אתכם תשורה לבעלי הבית. שאלו מה אפשר להביא לצורך הארוחה שיחסוך מהמארחים את ההוצאה (שתיה, כלים, יין, מצות או תבשילים). אם אתם המארחים, רתמו את האורחים שלכם לאותן משימות כי ממילא הם יביאו משהו, לפחות לא תתקעו עם 5 מפות חדשות...
5. חישוב עלויות מול יכולות – שיטת החלוקה לתשלומים בצריכה שוטפת אינה יעילה כלל ועיקר, אך אם פעמיים בשנה ההוצאות שלכם חריגות, יש הצדקה לבחינת האפשרות לחלק את הרכישות לחג ל-2-3 תשלומים.
6. בסוף החג, ערכו רשימת עודפים, חוסרים ומסקנות מהחג. וכך בשנה הבאה יהיה לכם הרבה יותר קל להתכונן ואת ראש השנה תכננו כבר מט"ו באב...
הכותבת היא יועצת ומאמנת לכלכלת המשפחה - מנהלת פרויקטים בחברת אוצר בכרם