המסך יורד
רצח השחקן ג'וליאנו מֵר בג'נין הצליח לסחוט מהתקשורת הישראלית את מיטב המלודרמה. העיתונאים לא הצליחו להתאפק ממשחקי מילים מתבקשים על שמו (והעובדה ששם משפחתו הוא בצירה ולא בפתח לא הפריעה כהוא זה): "סופו המר", זעקה הכותרת ב'ידיעות אחרונות', תוך הדגשה באדום, לקשי ההבנה, של ה"מר". 'מעריב' ו'ישראל היום' התאפקו בעמוד השער, אך כבר בעמ' 2 ניתנה ב'מעריב' הכותרת "חיסול מר", וב'ישראל היום': "הסוף המר".
אבל משחקי המילים אינם העיקר. לקורא את ההספדים והתיאורים שלאחר מותו מצטייר הרושם של אדם אוהב שלום ורודף שלום, אוהב כל בריה באשר היא.
לא רבים הזכירו את עובדת היותו של מר שונא ישראל מובהק, שהצהיר שהוא תומך במאבק מזוין נגד מדינת ישראל, ובהקמת מדינה פלשתינית מן הים עד הירדן, או במילים אחרות: חיסול מדינת ישראל. גם מקרים אחרים, כגון זה שבו הכה שחקנית על הבמה, כמעט שלא הוזכרו. הנימה הנוסטלגית והאוהדת שררה בכל ההספדים, גם אלה שהציגו את "דמותו המורכבת" של האיש.
האם "אחרי מות קדושים אמור" תקף גם לגבי שונאי ישראל? אם לשפוט לפי התקשורת הישראלית, נראה שהתשובה חיובית.
הלל גרשוני
ה'עליהום' הבא
התקשורת יודעת היטב איך ליצור מהומה אם הנושא נתפש אצלה כמקדם-מכירות ורייטינג, או כשנקרית לה הזדמנות לפגוע באישי ציבור השנואים על המובילים ב'בון-טון' התקשורתי. דוגמה לכך היא הטיפול בימים האחרונים בשרה נתניהו ובפרשת 'ביבי-טורס'.
אז הנה הרשימה של כמה אירועים מהזמן האחרון: בשבוע שעבר דווח על ירי על אוטובוס בו ישבו נשים בדוויות מרהט שהתכוננו לצאת לטיול בצפון הארץ. דווקא ראש העיר רהט, שבתו היתה באוטובוס, נשמע רגוע במקצת בהכריזו שכוונת היורה היתה "להבהיל ולא לפגוע". הידיעה, אגב, התפרסמה בתחתית עמוד 10 בעיתון 'הארץ'. ואני תמה: אם יהודי היה יורה על אוטובוס ערבי, גם אז היה הסיפור נדחק לירכתי העיתון? האירוע השני הוא פירוק ושריפת אוהל מחאה במרכז העיר רמאללה, ושוב - ע"י ערבים מהמחנה הפוליטי המתנגד. האירוע השלישי הוא כמובן הרצח של השחקן ואיש התרבות ג'וליאנו מר, מנהל 'תיאטרון החירות' שבעיר ג'נין.
כל המקרים הללו, לחוד וביחד, מהווים חומר מצוין עבור רכז כתבים בכל כלי תקשורת. רכז חרוץ היה מפקיד בידי הכפופים לו משימה עיתונאית של יצירת מהומה: האם יש כאן תופעה של אלימות מושרשת? האם אנו עדים להתגברותה של תרבות דתית חשוכה, המדכאת את הנשים? האם ה'כיבוש' אחראי לתחלואות הללו? כשחברו של מר, המחבל זכרייה זביידי, צוטט אומר ש"יש ארגון או גוף אחר מרכזי, גדול, מאחורי המעשה..." - האם הוא התכוון לשב"כ הישראלי?
אני ממתין לטיפול התקשורתי בסבלנות רבה.
ישראל מידד
אמנות קיבוע התודעה
זה ששר הביטחון צריך לתת אישור בנייה לכל מרפסת שנבנית עבור יהודים ביהודה ובשומרון - נראה בסדר גמור והגיוני. זה ששר הביטחון מונע אישורים של תוכניות מתאר ותב"ע (תוכניות בנית עייר) עבור יהודים ביהודה ושומרון - נראה בסדר גמור והגיוני. רק כששר הביטחון מאשר חתימה על תוכניות בניה שהוגשו לו כבר לפני שנים, ושהוא לא חתם עליהן מסיבות פוליטיות נטו - העיתונט של מוזס, ynet, נזעק ונותן כותרת: "בלחץ הימין: נתניהו וברק הכשירו פיתוח התנחלות". מהשמאל, כידוע, אין 'לחץ', רק הגיון בריא ונורמלי. וכדי לקבע את התודעה של הנרטיב הפלשתיני והשמאלני כאילו יהודה ושומרון היא ארצם של הנייטיבס, הפלשתינים, וכי בנייה יהודית חורגת מהנוף ומהנורמה - הוסיפו עורכי האתר תמונה בה נראה בקדמת התמונה רועה ערבי וצאנו, וברקע - תמונה של בתים ביישוב יהודי. ללמדכם איך נראה הפשע שאותו 'לחץ' של הימין גורם.
בתוכנית 'מאזינים למאזינים' של רשת א' ביום ראשון עלה לשידור מאזין בשם יהושע מגבעתיים ושוחח עם אליהוא בן און. עיקר דבריו כוונו נגד התקשורת בישראל, והקשר בין הון שלטון ותקשורת. הוא סיים בפואנטה על המהפיכה בלוב כנגד שלטון דיקטטורי שמשל ביד קשה במשך שנים רבות. הקשבתי להקלטת התוכנית באתר רשות השידור. משפט הסיום שלו נשמע כך: "הדיקטטורה היחידה שנשארה על כנה זה הדיקטטורה (כאן שומעים קטיעה) במדינת היהודים. ואם תמשיכו ככה אינני חושב שזה טוב לא לכם, לא לרשות השידור, לא לאליהוא בן און ולא לאזרחי המדינה". האם דבריו של יהושע כוונו נגד השלטון בישראל? מסתבר שלא כך אמר אותו מאזין. יעקב קשי מעמנואל פנה למרכז תדמי"ת לאחר ששמע את השידור המקורי וכן את ההקלטה באתר וזעם על עיוות הדברים. לאחר עבודת חיפוש קיבלנו את ההקלטה המקורית בה נשמע המשפט אחרת: "הדיקטטורה היחידה שנשארה על כנה זה הדיקטטורה התקשורתית במדינת היהודים". האם ידה של אותה דיקטטורה מחקה מילה, כדי לא לאפשר לעם לחשוב אחרת?
מרשות השידור נמסר שמדובר בדגימת מחשב אוטומטית, ושאין יד אדם או יד מכוון מתהליך ההקלטה עד להעלאת הקובץ אל האתר, שהוא אגב, אתר חדש. ממחלקת האינטרנט הוסבר להם כי בכל הקלטה קיימות הפסקות, "פאוזות", שבדרך כלל עולות על שקט בשידור. הפעם, הדגימה קטעה מילה באמצע המשפט. עוד נמסר כי הוגשה בקשה לדגום שוב את התוכנית במלואה ושהאתר יעודכן בהתאם.
חני לוז
- ביקורת הנקרא
הטיול השנתי כלל אימון ירי לעבר דמויות עם כאפייה
(ידיעה ב'הארץ')
טוב, בפעם הבאה יכינו דמויות עם כיפות גדולות ופאות, בסדר?
נעים להיזכר באנשים בעלי שיעור קומה, כמו שמעון פרס, שלא זקוקים לתנאי לוקסוס כדי להרגיש חשובים
(טל בשן, nrg)
הלו, אחד באפריל היה בשבוע שעבר
ההזדהות עם העם הפלסטיני לא עזרה לו
('ידיעות אחרונות' על מותו של ג'וליאנו מר)
לידיעת הקורא גדעון לוי
- חדשות בחדשות
'גלובס' דיווח כי לשכת העיתונות הממשלתית נענתה לבקשת 'הארץ' להנפיק תעודת עיתונאי לאורי בלאו, הנאשם בהחזקת מסמכים סודיים שקיבל מענת קם.
הרשות השנייה תעיר לזכיינית 'קשת' בעקבות תלונות שהתקבלו על מערכון בתוכנית 'ארץ נהדרת'. המערכון התייחס אל השואה כאל תוכנית ריאליטי.
דו"ח חמור של ארגון Human Rights Watch פורסם השבוע. ממנו עולה כי ברשות הפלשתינית ביו"ש ובעזה פוגעים בפעילותם ובזכויותיהם של עיתונאים. הארגון ממליץ לארה"ב ולאיחוד האירופי להתנות את המשך תמיכתן הכספית במנגוני הרשות בהפסקת הפעילות הפוגענית ובהענשת האחרים לה. כך דיווח אתר 'העין השביעית'.