אמש (ד') נפגשו 14 שרים וח"כים מהליכוד עם נתניהו טרם נסיעתו. בקשתם העיקרית היתה כי נתניהו ימחק את המילה "גושים" בנאומיו בוושינגטון. לדבריהם, נתניהו נע בחוסר נוחות בכסאו, והסביר שההגדרה של גושים רחבה וניתן להבין ממנה דברים רבים. עוד הועלתה בפגישה דרישה להעלות מול אובמה את נושא שחרורו של פולארד. ח"כ דנון אף אמר לנתניהו כי התקפלות של ישראל עלולה "לרסק את הליכוד בבחירות הבאות". משתתפים בפגישה סיפרו ל"בשבע" כי נתניהו אמר שיתייחס לדברים שנאמרו, והוסיף שחברי הכנסת יוכלו לעקוב אחרי נאומיו ולראות שהפנים את הנקודות שהועלו בפניו. אחד השבועות הקריטיים ביותר בזירה המדינית עבור ישראל יצא לדרך כבר היום (ה'), כשנשיא ארצות הברית ברק אובאמה יישא נאום בו יפרוש את התוכניות המעודכנות של הממשל האמריקני לפעילות להשגת שלום במזרח התיכון. אובאמה אמור לנאום גם ביום ראשון הקרוב בוועידת השדולה היהודית אייפ"ק, והוא זקוק לקול היהודי, שמאמץ את עמדות נתניהו. גם בפגישה שתתקיים בין נתניהו לנשיא ארצות הברית בסוף השבוע, ישמע כנראה ראש הממשלה הצהרות מרוככות, ולא דרישות חד משמעיות – בשל אותה הסיבה. בממשל החליטו על הנמכת ציפיות לאחר ששמעו את נאומו של ראש הממשלה ביום שני בכנסת, שהיו בו גם אמירות קשות כלפי עתיד ההתיישבות, וגם קריצה לאותו הציבור בדיוק. נתניהו חזר על עיקרי נאום בר אילן ותיבל אותם באנקדוטות אקטואליות על המהפכות שעברו על המזרח התיכון. אלא שהפעם הוא כבר לא דיבר על הצורך לשמור על שטחי יהודה ושומרון בשליטה ריבונית ישראלית, אלא אמר: "עלינו לשמור על גושי ההתיישבות. אנחנו מסכימים ביריעה רחבה מאוד שגושי היישובים חייבים להישאר בתוך מדינת ישראל". נתניהו כמובן עורר עליו את זעמם של נאמני ארץ ישראל מכל הסיעות, שהבהירו כי מדובר בוויתור, הלכה למעשה, על רוב שטחי יהודה ושומרון ומסירתם לפלשתינים. ח"כ אורי אריאל אמר כי "ראש הממשלה מציע למסור חבלי מולדת, מבלי שקיבל אישור לכך לא מדורות קודמים ולא מהדורות הבאים. אני קורא לו לחזור בו מדבריו בהקדם". ח"כ אריה אלדד הוסיף כי "בנאומו, נתניהו הוכיח נתק בין כושרו לקרוא את המציאות של היעדר פרטנר לשלום, ובין נכונותו לתת לאותו לא פרטנר מדינה בלב הארץ. פיצול אישיות כזה, אם לא יירפא, עלול להוביל את ישראל לאובדן". שלום: "לרה"מ תהיה בעיה עם הציבור" בליכוד הדגישו כי ראש הממשלה הבהיר לחלק מחברי הסיעה שהתכוון לומר בנאומו שגושי ההתיישבות מצויים בקונצנזוס הישראלי, אך לא התכוון לכך שיוותר על שאר חלקי יהודה ושומרון. ח"כ אופיר אקוניס, הנחשב למקורב לנתניהו, הסביר בראיון בערוץ הכנסת כי נתניהו העביר מסר פשוט וברור. לדברי אקוניס, נתניהו הציב בפתח נאומו ארבעה תנאי פתיחה למו"מ עם הפלשתינים, כאשר ברור שהפלשתינים לא יקבלו אף לא אחד מהם, ולכן גם הוויתורים מהצד הישראלי לא יתרחשו ממילא. המשנה לרה"מ, השר סילבן שלום, אמר בהתייחסו לנאום רה"מ כי "אם הדברים האלה של שמירה על גושי ההתיישבות משמעותם ששאר האזורים יימסרו לריבונות זרה, אז כמובן זה דבר שאין לו הסכמה. אם זה כך, אז יש לו בעיה. לדעתי יש לו בעיה קשה לא רק בליכוד, יש לו בעיה קשה בציבור ובטח עם הבוחרים שלו", דברי השר שלום. השאלה הגדולה הנשאלת לגבי ביקורו של נתניהו היא עד כמה הוא עשוי להביא בשורה. גורם המקורב לנתניהו, מעריך כי אחרי שישמע את אובאמה, עשוי ראש הממשלה לשנות את נאומו, וכי סביר להניח שחלקו הגדול ייכתב ברגע האחרון. ראש הממשלה יאמר ככל הנראה, הן בפגישותיו והן בנאום, שישראל כבר ויתרה בכך שהעבירה את כספי המסים לרשות חרף שיתוף הפעולה עם חמאס – אך לא תהיה מוכנה לדבר עם ממשלה שארגון הטרור חבר בה. נתניהו יוסיף שגם בממשל האמריקני יש הסכמה רחבה לפיה אין לדבר עם חמאס. חברי הליכוד קוראים לממשלה לספח את יו"ש אם תוכרז מדינה פלשתינית לקראת נסיעתו של ראש הממשלה, ביקשו חברי הכנסת מהמחנה הלאומי בליכוד להעביר מסר הן לנתניהו והן לנשיא האמריקני, ולפיו יש לספח את שטחי יהודה ושומרון לישראל אם יכריזו הפלשתינים באופן חד צדדי על מדינה עצמאית בחודש ספטמבר. את הכנס יזם ח"כ דני דנון, והשתתפו בו יו"ר הקואליציה והשדולה למען א"י ח"כ זאב אלקין, וחבריו לסיעה ציפי חוטובלי, כרמל שאמה, מירי רגב וציון פיניאן, אליהם הצטרפו מספר ראשי רשויות מכל רחבי הארץ וגם ראשי מועצת יש"ע. דנון הציג בכנס סקר שערך מכון "גיאוקרטוגרפיה", ולפיו קיימת תמיכה נרחבת לסיפוח יישובי יהודה ושומרון – 54% מהנשאלים תמכו במהלך לעומת 30% שהתנגדו. דנון עצמו הצהיר בכנס כי "מול המערכה המתוזמרת והתוקפנית של הפלשתינים המנהלים טרור מדיני וביטחוני, הגיע הזמן שישראל תקבע את סדר היום. התשובה היחידה היא קביעת הריבונות הישראלית. אנו, חברי הכנסת של הליכוד, נפעל במושב הקיץ להחיל את הריבונות על שטחי יהודה ושומרון, מורשתנו ההיסטורית, ובהתאם למצע ודרך הליכוד". ח"כ זאב אלקין הוסיף כי "חזון המדינה הפלשתינית חייב להיקבר. אם היה ויכוח בליכוד על הקמת מדינה פלסטינית, עכשיו הוא הסתיים. ברור שמשמעות מדינה כזאת היא הקמת חמאסטן ביהודה ושומרון". נתניהו נכנע ללחצי ברק והעולם: חודשה הזרמת הכספים מישראל לעזה עצירת העברת הכספים מישראל לידי הרשות הפלשתינית בתגובה לפיוס פתח'-חמאס, החזיקה מעמד שבועיים בלבד. בתחילת השבוע הועברו לפלשתינים 370 מיליון שקלים, שגבתה עבורם ישראל. שר האוצר הודיע על ההחלטה, והדגיש כי אם תקום ברשות הפלשתינית ממשלה שחמאס יהיה שותף לה או אם יהיה שינוי לרעה בהתנהלות הרשות בכל הקשור לטיפול בטרור, ישראל שומרת לעצמה את הזכות להוציא "כרטיס אדום" כלשונו, ולמנוע שוב את העברת הכספים. כזכור, ההחלטה לעצור את הזרמת כספי המסים לידי הפלשתינים התקבלה בהתייעצות בין שר האוצר יובל שטייניץ וראש הממשלה בנימין נתניהו. את ההודעה על חידוש ההעברות, הוציא שטייניץ בלבד. לשכת נתניהו לא התייחסה למהלך. הפלשתינים כמובן חגגו את ההחלטה, וציינו כי הלחץ הבינלאומי שהפעילו על האמריקנים והאירופים עשה את שלו – ואף ייחסו את השבירה בעמדה הישראלית ללחצים שהפעילה מזכירת המדינה האמריקנית הילארי קלינטון. במערכת המדינית רומזים כי דווקא השר שטייניץ התנגד להחלטה, אך יישר לבסוף קו עם ראש הממשלה, שנכנע לסדרת לחצים שהופעלה עליו הן מהצד הבינלאומי והן מצד שותפו לממשלה – שר הביטחון אהוד ברק. זה האחרון מלכתחילה לא הסתיר את אי שביעות רצונו מעצירת העברת הכספים. פניית 'בשבע' ללשכת נתניהו בשאלה האם ההחלטה היתה מתואמת ובהתייעצות עם ראש הממשלה, והאם עשוי להיות שינוי במדיניות העברת הכספים במידה וחמאס יהיה שותף בממשלה פלשתינית, לא זכתה לתגובה עד מועד סגירת הגיליון. מי שזעמו על חידוש העברת הכספים גם כן, היו הוריו של החייל החטוף גלעד שליט. הם דרשו מנתניהו שיבהיר מה גרם לשינוי העמדה ולהחלטה לחדש את העברת הכספים, ותמהו האם גם עניין בנם החטוף נלקח בחשבון. ההורים, באמצעות פרקליטיהם, גם הזהירו כי יפעילו את כל האמצעים העומדים לרשותם כדי לקבל תשובה ברורה לדרישתם להכליל בכל החלטה עתידית את שיקול שחרור בנם. אביו של גלעד, נועם, אף אמר כי לאחר חתימת הסכם הפיוס, הרשות הפלשתינית מחזיקה בבנו לשם סחיטה גרידא, ובכך מבצעת פשע מלחמה.
