רון מוסקוביץ - בן 50. נשוי לעמירה. אב לארבעה. תושב כפר ורדים. מנהל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
* התחלה: 61', צפת. בבית חולים מימי התורכים. בהמשך הוא יהפוך לשלוחה של אוניברסיטת בר אילן בעיר, בה יכיר את אשתו ושניהם גם ישמשו בה כמרצים.
* משפחה: הבכור מבין ארבעה. האם בעלת שורשים של כמה דורות בעיר, האב עלה מרומניה. למשפחה עסק של אספקת גז.
* צפת: "אווירה של חג ושבת, השקט והקדושה, שלכל מקום שאלך, אקח אותה איתי". ויש סימפטיה גם למזג האוויר: הקור, הגשם, הערפל והשלג.
* לימודים: יסודי ותיכון במוסדות המקומיים. בתיכון היה עורך של העיתון הבית-ספרי, מה שמעיד על שאיפות כמוסות. באופן כללי הדגש הושם על "ספורט, חברים ומעשי קונדס".
* צבא: "שגרתי". שלישות, מחצית מהשירות באוגדת שריון בדרום תחת פיקודו של אהוד ברק, ומחצית באוגדת הצפון בפיקודו של קהלני. ואז פרצה מלחמת לבנון.
* המלחמה: "זו היתה המשמרת שלי. תוך זמן מאוד קצר הרמנו גיוס של אוגדה שלמה". הזיכרון החזק הוא של טורי השריון האינסופיים. "כל הצפון צבא, סתום מכלים חומים וצבאיים". אחר כך הגיעו השמות, והפצועים.
* בלי פרוטקציה: עם השחרור הוחלט להיכנס לעסק המשפחתי, אבל בטיפוס איטי מלמטה. "התחלתי מעוזר של נהג משאית, מחלק גז, גובה. לאט לאט עליתי בשרשרת, כי לא רציתי שאבא יעשה לי הנחות". בהמשך התרחב העסק גם לדלק להובלה וחלוקה בכל האזור. ברבות השנים הפך למנהלו.
* אקדמיה: תואר ראשון במדעי המדינה ותולדות ישראל, שנלמד במכללה בצפת והניב עסק משפחתי נוסף. תואר שני הרבה אחר כך במינהל ציבורי מאוניברסיטת חיפה.
* העסק הנוסף: עמירה היתה חיילת כשלקחה קורסים במדעי המדינה. בין הרצאות על יחסים בינלאומיים לבין הוגי הדעות על מרקסיזם נוצר הקשר, שהוביל לחתונה.
* החתונה: הרב מצגר. "אבי ראה אותו בחתונה של חבר, התלהב ואמר 'אני רוצה שהוא יחתן אתכם'".
* הפירות: שלוש בנות ובן. הגדולה סטודנטית לרפואת שיניים, השנייה משרתת בחיל המודיעין והשלישית תתגייס בעוד חודש. הבן הצעיר בן 14. עמירה עוסקת בביקורת פנים ברשויות מקומיות, ועומלת על דוקטורט בתחום של שיתוף פעולה בין מועצות אזוריות.
* החיפוש: "לצערי צפת התבררה כמקום שלא מתאים לגדל בו ילדים". בני הזוג שהו בכרמיאל מספר שנים, ואחרי התעניינות ובירור הגיעו לכפר ורדים.
* כפר ורדים: "מעשה ציוני שעושה כל מי שבא לגור שם, בין אם הוא עושה זאת היום, כשזה יישוב מבוסס וגדול, ובטח מי שהגיע לשם בתחילת הדרך. זה סוג של חיים אחרים: מצד אחד קהילתיות ומחויבות ומצד שני עצמאות תעסוקתית וחופש של חיים בעיר. מתאים גם למי שמגדל ילדים, וגם למי שרוצה להזדקן שם".
* להזדקן: זה לא יקרה למשפחת מוסקוביץ' בכפר ורדים. המשפחה מחפשת לעקור לסביבות רחובות או ירושלים. "אי אפשר לעבוד בירושלים כשהמשפחה בגליל. צריך להחליט איפה הבסיס".
* הטבת מס: "דבר צודק שימשוך אוכלוסייה עובדת ומשכילה לאזור הגליל ויש בו אמירה שמי שעובד מרוויח. למרות שרבים מסכימים איתי, ברגע האמת לא קורה כלום".
* הגליל: "ננטש על ידי צעיריו. ילדי היישוב לא יבנו את ביתם צפונית לחיפה. אם לא יקרה משהו דרסטי, אנחנו נאבד אותו סופית. את קו הגבול אפשר להעביר לחיפה, ובגליל לייסד את מדינת פלשתין צפון, או לבנון דרום".
* המכירה: אחרי שהמשפחה החליטה לעקור מצפת, מוסקוביץ' החליט למכור את העסק המשפחתי ולהמשיך הלאה.
* הלאה: נחיתה בכיסא מבקר הפנים במועצת קצרין. אחרי פרק זמן לא ארוך קיבל הצעה מ"מורי ורבי", ראש המועצה סמי בר לב, להתמודד על תפקיד מזכיר המועצה. "זה היה תפקיד ניהולי ומשפיע והתאהבתי בתחום המוניציפלי".
* מוניציפלי: "פתאום נכנס לי חיידק להתמודד על ראשות מועצת כפר ורדים". הניצחון הוביל לתקופה לא פשוטה של שתי זירות. האחת, תוכנית הבראה עמוקה שכללה פיטורין של כמעט מחצית מהעובדים; השנייה: מול מניהל מקרקעי ישראל, על החזרת תוכניות הפיתוח אל היישוב. ההצלחה היתה מפתיעה בהיקפה.
* דמוקרטיה ביתית: בהצבעה שנערכה לקראת סוף הקדנציה הראשונה הוחלט ברוב של ארבע נגד שניים (בנות נגד בנים) שלא לרוץ לקדנציה נוספת. "לא פשוט להיות ראש מועצה במקום שאתה גר בו. הם ספגו הערות ביקורות ומחמאות בסופר, בקופת חולים וברחוב, וזה לא עשה להם טוב".
* האקזיט: אחרי ראשות המועצה, היתה זכייה במכרז לניהול תאגיד המים האזורי. אבל חודש וחצי אחר כך נבחר שלמה בוחבוט ליו"ר המרכז לשלטון מקומי ומוסקוביץ' נטש, והפך למנכ"לו.
* המרכז לשלטון מקומי: "עבודה מטורפת ואינטנסיבית, מבוקר עד ליל וגם מוצאי שבתות של מאבקים בממשלה".
* קשיים ושחיתויות ברשויות המקומיות: "צריך לשאול את משרדי האוצר והפנים איפה הבקרות ואיפה איחוד הרשויות. לא ייתכן שיישוב אחד יישב על מצבור של אזורי תעשייה פורחים וקילומטר משם תהיה עיר ענייה. צריך לעשות צדק חלוקתי, אבל איש לא מעז".
* סטאז'ר: במהלך השנים היו לימודים נוספים, הפעם תואר ראשון במשפטים. אחרי שנה וחצי במרכז לשלטון מקומי, בוצע חיתוך לכיוון סטאז' במשרד קטן במעלות, תמורת 2,000 שקלים לחודש.
* ההקפאה: כעבור 8 חודשים זכה במכרז לתפקידו הנוכחי. נשלחה בקשה ללשכת עורכי הדין להתחשבות בתקופה שבוצעה. "אני מקווה שבבוא היום יגלו התחשבות, כי הלכתי לתפקיד שהוא שליחות להצלת חיים".
* הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים: "הגעתי לגוף שהיה במשבר עמוק וקשה, וריחפה מעליו שאלת המשך קיומו. אחרי פחות משנה בתפקיד, כבר אין שאלה לגבי האפקטיביות והחיוניות שלו. בעשורים הבאים הרשות תוביל את המאבק בתאונות והגברת הבטיחות בדרכים".
* תחומי האחריות: גדולים ורחבים. איסוף וניהול המידע על בטיחות ותאונות, קידום מחקרים, תיקצוב לתיקון תשתיות במוקדי סיכון, הסדרת רשיונות, תקינה של כלי רכב וחקיקה, שיתוף פעולה עם גורמים רבים ממשרד התחבורה ועד רשויות מקומיות.
* יעדים: "אנחנו לא מקבלים את התקציב שוועדת שיינין קבעה שנקבל, ועם זאת מספר התאונות יורד שנה אחרי שנה. צריך גם לנרמל את הנתונים מול הגידול המתמיד באוכלוסייה, במספר הנהגים, בכלי הרכב והקילומטרים בכביש".
* כן מהאו"ם: מזכיר ועדת האו"ם לענייני תחבורה שביקר לאחרונה בארץ אמר שישראל נמצאת במקום הרביעי בבטיחות בדרכים מבין 56 מדינות. "ובכל זאת אני לא מרוצה".
* לא מרוצה: "שליש מההרוגים הם הולכי הרגל, חלקם קשישים שרצו לחצות את הכביש. אסור שבגלל שהם אינם יכולים לרוץ מהר, הם ייהרגו".
* בטיחות במגזר הערבי: "בעייה קרדינלית שחייבת להיות מטופלת. הם 20 אחוזים מהאוכלוסייה ו-40 אחוזים מתאונות הדרכים מתרחשות אצלם. התשתיות כבר מטופלות ואמרתי לראשי הרשויות שייקחו אחריות אישית".
* שינוי בהרגלי הנהיגה: "עד התפקיד דיברתי לא מעט במהלך הנהיגה בסלולר, אמנם עם דיבורית, אבל היום אני ממעט לנהל שיחות בנהיגה. הסחת דעת נגרמת גם כששתי הידיים על ההגה".
* אם לא היית מנכ"ל הרשות: "הייתי עיתונאי".
- ובמגרש הביתי:
על הבוקר: "פותח את עיתון הכלכלה והספורט".
* דיסק ברכב: כרגע רמי פורטיס והאחרון של עידן רייכל.
* שבת: "בשישי בערב ארוחה משפחתית, כולל סלט פירות שאני מכין. בבוקר אני לא מפספס את התוכנית של יצחק נוי ובצהריים תורו של החמין משפחתי", ובעיקר הרבה מנוחה.
* יום כיפור: מתייצב בשעה חמש בבית הכנסת ל'כל נדרי' וכל המשפחה צמה. "יום כיפור זה חובה. זה מימי צפת. כל מה שאומרים על חשבון נפש וסליחות, והצורך להיטהר מדבר אלי. זה יום לא קל אבל הוא חובה".
* ידיד על ארבע: מיקה, שהיתה כלבת ניסויים וניצלה כשהובאה לבית המשפחה, נמסרה לפני חודש למשפחה עם ילדים צעירים יותר. "נקשרנו אליה, אבל איש לא היה בבית בשעות היום והיא לא החזיקה מעמד".
* עוזר בבית: תיקונים קלים, תשלום חשבונות, קניות שחביבות עליו, וגם אחראי שטיפת כלים, כשהוא נמצא. הגודל הפיזי גורר לקיחת אחריות גם בתחום הורדת והעלאת החפצים הגבוהים.
* מפחיד אותך: "לא מפחד, מודאג מהסוטים בחברה, כמו כל האנשים שחרדים שילדיהם יחזרו בשלום".
* דמות מופת: רבים זוכים לתואר. ובכל זאת, שני חברים מהכפר, "שתמיד מתייצבים לעזור לזולת בלי לעשות חשבון". אחד מוכר יותר: בן עמי מוסק, והשני מוכר פחות: ד"ר ג'ף גודמן, וכל אחד זוכה למטר של מילים טובות.
* לא ייכנס הביתה: "אנשים שהוכיחו לי ברמה האישית שהם שקרנים. שבגדו בדרך או בערך מסוים ולא ביקשו סליחה".
* פנאי: מאוד אוהב לקרוא, בתפקיד הנוכחי קורא המון, אבל מחקרים. "בחופשות ובטיסות אני מגניב קריאה להנאה". האחרון: 'משחקו של המלאך' של קרלוס לואיס סאפון.
* כשתהיה גדול: עורך עיתון או כלי תקשורת אלקטרוני, למרות שהבן בונה על קריירה שונה לגמרי: "הוא רוצה שאהיה מאמן נבחרת ישראל ואביא אותה למונדיאל".
ofralax@gmail.com