אחרי גיל 50 קשה מאוד למצוא עבודה. לשכת התעסוקה בירושלים צילום: פלאש90'
במשרד התמ"ת ובמשרד לאזרחים ותיקים לא התכוננו להתנפלות ההמונית על יריד התעסוקה לבני שישים ומעלה שקיים המשרד בשבוע שעבר. למעלה מ-4,000 מועמדים פוטנציאליים, בני שישים ומעלה אשר נפלטו משוק העבודה אך מבקשים לשוב אליו, התחרו ביריד על כ-850 משרות שהציע שירות התעסוקה.
אלפי מבקשי העבודה הללו, ברובם בעלי ניסיון תעסוקתי רב ערך, אינם מצליחים למצוא עבודה באפיקי החיפוש הרגילים עקב מגבלה מרכזית אחת, הגיל. שוק העבודה הישראלי, בדומה לשוקי העבודה במדינות מערביות אחרות, עדיין לא הסתגל לשינויים הדמוגרפיים ולא הפנים את הרכב האוכלוסייה המשתנה. עובדים אשר איתרע מזלם ופוטרו מעבודתם אחרי גיל חמישים, מתקשים מאוד למצוא מקום עבודה לשנים הלא מעטות שנותרו להם עד לגיל הפנסיה, 67, ונאלצים לכלות את חסכונותיהם כבר בגיל צעיר.
שר התמ"ת, שלום שמחון, שביקר ביריד, שמע מכמה מהמשתתפים על חוויות מתסכלות משוק העבודה בארץ. בין השאר שמע השר על דחיות חוזרות ונשנות שקיבלו מחפשי העבודה המבוגרים ממעסיקים רבים, אשר נתון הגיל מעניין אותם לעיתים הרבה יותר מאשר הניסיון העשיר והיכולות הרבות. אחדים מהמשתתפים אף סיפרו כי הם מחפשים עבודה באופן עקבי כבר מספר שנים, אולם מתקשים להגיע אפילו לשלב ראיונות העבודה, עקב המחסום הבלתי עביר שמציב בפניהם גילם. השר מצידו אמר כי "בכוונת התמ"ת לערוך ירידים נוספים ברחבי הארץ כדי לתת מענה לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים דורשי העבודה. לא ייתכן שאנשים בעלי ניסיון וידע, שיכולים לתרום רבות לשוק העבודה, ייפלטו ממנו שנים לפני הפנסיה. אני רואה יעד מרכזי בהחזרת אנשים מבוגרים לשוק העבודה באמצעות תוכניות מיוחדות להעדפתם".
ההתמודדות הממשלתית עם בעיה זו של אבטלה בגיל המבוגר נמצאת במידה רבה בחיתוליה, והיריד שנערך בשבוע שעבר הוא בבחינת סנונית ראשונה. מתברר כי מעבר לחקיקת החוק האוסר על אפליה על רקע גילו של אדם, לא ביצעה מדינת ישראל פעולות משלימות כמו איתור מסודר של משרות עבור בני קבוצות גיל אלו או הסברה בקרב מעסיקים על יתרונם של עובדים בגילאים מבוגרים (נאמנות למקום העבודה, ניסיון עשיר, פנויים נפשית ממטלות ההורות וכדומה). תוכניות מסודרות להשמת מבוגרים הופעלו עד היום בעיקר על ידי גופים מהמגזר השלישי ואילו המדינה נכנסה לתחום זה רק לאחרונה.
מוגבלים גם בשכר
אוכלוסייה נוספת שסובלת מאפליה קשה בשוק העבודה ומתקשה למצוא עבודה בהתאם לכישוריה היא ציבור בעלי המוגבלות. על פי נתוני הנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, בשנת 2009 חיו בישראל כ-1.6 מיליון אנשים עם מוגבלות, המהווים כ-21 אחוזים מהאוכלוסייה הישראלית. יכולתם של אנשים עם מוגבלות להשתלב בעבודות שונות היא גבוהה, אולם על פי נתוני הנציבות רק 48 אחוזים מבעלי המוגבלות הנמצאים בגילאי העבודה מועסקים בפועל, לעומת יותר מ-71 אחוזים ביתר האוכלוסייה. מדובר בפוטנציאל עבודה מבוזבז בסדר גודל משמעותי ביותר עבור משק קטן יחסית כדוגמת המשק הישראלי. אילו היו שיעורי התעסוקה של אנשים עם מוגבלות משתווים לאלה של יתר האוכלוסייה, כוח העבודה בישראל היה גדל בכ-200 אלף עובדים.
נתון מעניין, אשר מלמד על הבעייתיות בהעסקת אנשים עם מוגבלות ומעיד במידה רבה על הקושי שלהם להתמיד בעבודה, עולה מנתוני האבטלה בקרב אנשים עם מוגבלות בשנת 2009, שנת המשבר הכלכלי הקשה בעולם ובישראל. שיעורי האבטלה של אנשים עם מוגבלות חמורה שירדו בשנת 2008 מ-25 אחוזים לשיעור של 10 אחוזים, עלו שוב בשנת 2009 לכמעט 20 אחוזים. מתברר כי במקומות עבודה רבים, בכל גל של קיצוצים במצבת כוח האדם הראשונים לשלם את המחיר ולהיות מפוטרים הם העובדים בעלי המוגבלות. לקשיים התעסוקתיים וחוסר היציבות בעבודה ישנו מחיר כלכלי מיידי אותו משלמת קבוצת אוכלוסייה זו, שמצבה הכלכלי נמוך משמעותית מהממוצע.
הכנסתם הממוצעת של אנשים עם מוגבלות חמורה מהווה רק 64 אחוזים מזו של אנשים ללא מוגבלות. לכן אנשים עם מוגבלות מתקשים לכסות את ההוצאות החודשיות השוטפות: 20 אחוזים מהם אינם מצליחים בכך, לעומת 7 אחוזים בלבד ביתר האוכלוסייה. ביטוי נוסף לקושי הוא מצב הדיור בקרב אוכלוסייה זו. על פי הנתונים, אנשים עם מוגבלות גרים בדירות צפופות יותר במונחים של מספר הנפשות לכל חדר מגורים. הדבר נכון הן לגבי הגילאים הצעירים והן לגבי גילאי הזקנה, בלא שינוי על פני השנים.
אחיה קמארה, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובעל מוגבלות בפני עצמו, מעמיד את האתגר לשינוי המצב דווקא מול פניה של הממשלה. "לנתונים חמורים אלו השלכות מרחיקות לכת לא רק על חייו של האדם עם מוגבלות ועל משפחתו, אלא על החברה הישראלית כולה. מדובר בכמיליון ושש מאות אלף איש המהווים יותר מחמישית מכלל אזרחי מדינת ישראל, מהם כמעט 760,000 אנשים עם מוגבלות חמורה. בימים שבהם המושג צדק חברתי הפך לשגור בפי כולנו - עלינו לבחון היכן אנו כחברה וממשלה יכולים לפעול לשיפור מצבם של אנשים עם מוגבלות בישראל". מתברר כי במהלך השנים האחרונות נעשה מאמץ ממשלתי לשלב בעלי מוגבלות בשוק העבודה, בין השאר באמצעות הסברה ואף באמצעות תמריצים כספיים למעסיקים. מאמצים אלו אמורים לתת את פירותיהם בימים אלו ממש, ובתוך חודשים לא רבים ניתן יהיה לדעת אם ישנו שינוי מגמה ביחס לתעסוקה בקבוצת אוכלוסייה זו.
סוף עונת המס
רו"ח שלמה רעני
סוף חודש דצמבר קרב ובא ואיתו גם תום שנת המס 2011, מועד חשוב לתכנון חבות המס של העצמאי והשכיר.
תכנון מס נכון פירושו פעולות שיש לבצע במהלך השנה ובסופה על מנת להגיע לחבות המס הנמוכה ביותר האפשרית במסגרת החוק. כדאי להזכיר שני מונחים משפטיים חשובים – 'הימנעות ממס' ו'השתמטות ממס'. הימנעות ממס פירושה הפחתת המס או דחייתו בדרך חוקית, על ידי ניצול לשון החוק או פרצותיו, בעוד שהשתמטות ממס פירושה אי תשלום מס תוך הפרת החוק.
למדווחים על בסיס מזומן יש אפשרות להקדים את הוצאותיהם ולדחות את הכנסותיהם, שכן המבחן להכרה בהוצאות ובהכנסות הוא מועד ביצוע התשלום או התקבול, אך הכל במבחן הסבירות וההיגיון.
למעסיקים מומלץ לשלם את משכורת חודש דצמבר עד 31 בדצמבר, לרבות השלמת הוצאות נלוות לשכר כמו פנסיה, ביטוח מנהלים, קרן השתלמות ותשלומים בגין פיצויי פרישה, על מנת להבטיח את הכללת ההוצאה בשנת המס. אם ליחיד יש הכנסה נמוכה או הפסדים, כדאי לדחות הוצאות ולהקדים הכנסות כדי להשאיר בידיו הכנסה מספקת לשם ניצול מדרגות המס הנמוכות והניכויים והזיכויים האישיים המגיעים לו, שכן לא ניתן להעביר הטבות אלו לשנה הבאה.
שכיר או עצמאי התורמים בשנת המס למוסד שמוכר על ידי שר האוצר ואושר על ידי ועדת הכספים של הכנסת סכום העולה על 420 שקלים, יקבלו זיכוי בשיעור של 35 אחוזים מסכום התרומה לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. זאת בתנאי שסכום התרומות לא יעלה על 30 אחוזים מההכנסה החייבת או על תקרה הקבועה בסעיף 46 לפקודה, הנמוך שבהם.
הכנסה משכר דירה מדווחת לפי בסיס מזומן. לכן כדאי לבדוק אפשרות של דחייה או הקדמת דמי השכירות לפי העניין. במידה וההכנסות משכירות למגורים אצל היחיד בשנת 2011 עולות על התקרה הפטורה ממס (4,790 שקלים לחודש) כדאי לשקול מעבר למסלול של 10 אחוזי מס על ההכנסות ללא קיזוז הוצאות במקום שיעורי המס הרגילים, ובלבד שהמס ישולם עד ה-31.1.2012.
לקראת תחילת שנת המס 2012 מומלץ לעצמאים לבחון מחדש את המבנה העסקי שבו פועל העסק. כאשר הכנסותיו של העסק גדלות כדאי לשקול להתאגד כחברה בע"מ ובכך לחסוך בתשלומי מס הכנסה וביטוח לאומי.
הכותב הוא רואה חשבון, מוסמך במשפטים ומגשר מוסמך