'המסע המופלא לארץ המילים', רוביק רוזנטל (איורים: מיש), הוצאת כתר, 142 עמ', מנוקד
בלשים ובלשנים. 'המסע המופלא לארץ המילים'
פָּלִינְדְּרוֹם, אוֹנוֹמָטוֹפֵּאָה (תַּצְלִיל), מילים נרדפות, מיליות, משלב גבוה, הֶלחֵמים – כל אלה הם מונחים בבלשנות, והם, לצד עוד כמה, מופיעים בספר הילדים החדש 'המסע המופלא לארץ המילים' מאת איש הלשון רוביק רוזנטל. אם נדייק – המונחים 'המאיימים' עצמם אינם מופיעים במפורש אלא התופעות. ואפרש שיחי בשילוב העלילה.
הספר מספר על שירה ודורון שנכנסים אל תוך עולם מיוחד – עולמן של המילים. הם מתארחים בפונדק המילים הטובות, שם מחכים להם צמדי מילים: נעים וטעים, אדיב ונדיב (מילים נרדפות). בערוגת השורשים הם פוגשים בשורשים הנסתרים מן העין אבל מהם נברא הכל, כגון הפרח שיננית שאחֶיהָ הם שן וְשונית, בן דודה שנהב, וכשתגדל היא רוצה להיות שנונה ומשוננת (משפחת מילים). משם הם מגיעים לטירת המילים הגבוהות, שם נמצאות תימהון, צמרמורת ואצטלה, שמדברות בשפה שאפילו המורה של דורון ללשון אינה מדברת בה (משלב גבוה).
בטירה הם מתוודעים לקיומה של המפלצת אנדרלמוסיה שרוצה להחריב את ארץ המילים. בשיטוטם פוגשים דורון ושירה בפועלות חרוצות, הלא הן הנמלים הקטנות (שאינן אלא מיליות). כשהן מחליטות לשבות נוצרות בעיות, כי בלי מיליות נשארים עם "דורון יושב כיסא". נוסף על הצרה הזאת, אנדרלמוסיה חוטפת את דורון. שירה יוצאת במסע להצילו ומגיעה לקרקס, שם היא פוגשת במילים מנמנם, אבא, שמש – מילים שנשארות אותה מילה גם בהיפוך אותיות (פלינדרומים). בכפר המנגן היא פוגשת בצלילים פיך, פוך, פיך, פוך, וריש רוש ריש רוש (אונומטופיאה).
בינתיים דורון מובא למערת המילים המקוללות, שם הוא פוגש את עזאזל, צחנה ומוות, ומגלה שאנדרלמוסיה אינה מפלצת רעה, אלא היא בסך הכל מחפשת את קרובותיה שנעלמו מארץ המילים: אכסדרה ואצטומכה. מתברר שהן נמצאות בטירת המילים הגבוהות, ובעסקת חילופי שבויים אנדרלמוסיה חפצה להשיב את דורון ולקבל את קרובות משפחתה. בעזרת חידות שכוללות מילים כמו רמז+אור, קרן+אף (הֶלחֵמים) שירה מוצאת את דורון, וקרב אימתני פורץ בין המילים לאנדרלמוסיה עד שדורון מבהיר להן שהיא מפלצת טובה.
בספר יש כל מיני רבדים מטא-לשוניים, ומגיע לרוביק חזק וברוך גדול על שהצליח לקחת נושאים 'כבדים' ולהנגיש אותם לקורא בצורה הקלילה, המצחיקה והמשעשעת ביותר שאפשר. בעיניי זהו ספר על גבול הגאוניות, וקשה לי להאמין שמישהו יצליח לכתוב ספר טוב יותר מהבחינה הזו. הבעיה היא שלהערכתי ילד שיקרא את הספר בלי הדרכת הורה לא יבין את הרבדים הטמונים בו, ולעיתים אפילו ההורה הממוצע ימצא בכך אתגר.
כמו כן נדמה שילד ממוצע לא תמיד יבין את כל העלילה בספר, אשר לעיתים היא מורכבת. האיורים עוזרים בהחלט, אבל לא די בהם. ואף על פי שבכריכה האחורית של הספר מופיע "לבני 6 עד 106", הספר מתאים יותר לבני 9 ומעלה. אפילו אני קראתי כמה קטעים פעמיים כדי להבינם, וכדי ליהנות הנאה מלאה מהספר נזקקתי לקרוא אותו בשנית. אני מקווה שהספר לא ישרת בעיקר מורות שזקוקות לחומרים לכיתה אלא יותר ילדים שיקראו אותו להנאתם.