נגיד בנק ישראל דוד קליין העריך, כי הצמיחה במשק בשנת 2003 תהיה אפס. בהופיעו בוועדת הכספים לסקירה כלכלית אמר הנגיד, כי "אף אחד לא יכול להתחייב שהצמיחה לא תהיה מינוס חצי אחוז או פלוס חצי אחוז. קצב הצמיחה השנה הוא יותר טוב משנת 2002 אבל זוהי נחמה פורתא", הוא אמר.
הנגיד העריך, כי "שנת 2003 תהיה טובה יותר מהשנתיים האחרונות, אך עדיין לא השנה שהיינו רוצים. "יש שני גורמים חשובים שעדיין לוחצים מאוד על יכולת ההתפתחות של המשק: האחד - הצריכה הפרטית שתרד השנה ככל הנראה ב-3%, על רקע שחיקה בשכר הריאלי וירידה בשיעורי החיסכון.
"אין ספק שיש ירידה ברמת החיים והיא תמשך בשנת 2003 ולא תהיה איטית יותר מ-2002. תהליך הירידה בצריכה הפרטית לא יסתיים בשנת 2003 והוא מפתח להתפתחות בשנת 2004. אם משקי הבית לא ישנו את הכיוון בשנת 2004 תהיה בעיה למשק הישראלי", אמר הנגיד.
לדבריו, הגורם העיקרי השני הלוחץ על התפתחות המשק הוא המשך הירידה בהשקעות במשק. מצד שני, ישנם גורמים המאיטים את הירידה בצמיחה, כמו העלייה בייצוא וההאטה בקצב ההשקעות בבנייה.
"בענף הבנייה נפסקת הירידה. דירות נמכרות, מלאי הדירות הבלתי מכורות קטן. אנו עומדים בסביבה שמלאי מספיק נמוך כדי שקבלנים יתחילו לחשוב מחדש על בנייה. אנו מעריכים כי ענף הבנייה יתמוך בתהליך חזרת המשק לצמיחה", אמר.
הנגיד העריך, כי צפוי גידול בשיעור האבטלה במשק. "המשק הישראלי אומנם מייצר מקומות עבודה, אך זהו שיעור נמוך מהתוספת לכוח העבודה. זו הסיבה ששיעור האבטלה גדל, היעד של שיפור התעסוקה במשק הישראלי צריך להיות יעד לאומי. נגיש תוכנית עבודה מפורטת לממשלה לעידוד התעסוקה", קבע.
לדעתו, השיפור בתעסוקה יכול להתרחש בעקבות גידול בתשתיות. "הממשלה צריכה לקחת חסות של הגדלת ההשקעות בתשתית. היא צריכה לדאוג שיהיה מלאי של פרוייקטים מוכן לבנייה, תוך התחשבות במתאר ארצית ובשיקולי בנייה ויכולת לייעל את תהליך של אישור פרוייקטים. היא צריכה לדאוג שיהיה מלאי של פרוייקטים, שיהיה ניתן להשקיע שנה אחר שנה".
לדעתו, "לא מובן מאליו שצריך להחליש את השקל. לא צריך להשלות את עצמנו שאנו יכולים. הניסיון לנהל את שער החליפין באמצעות הריבית נדון לכשלון. אי-אפשר להתשמש בריבית כדי להשפיע ולנהל את שער החליפין".
הנגיד מתח ביקורת על ההצעה הנשקלת במשרד האוצר, להעלות את יעד האינפלציה ב-2004 מ-1-3% ל-2-3%. "יש אולי מי שחושב שחזרה לדיונים שנתיים על הגדרת יעד יציבות המחירים, ובוודאי מחשבות לחזור ליעד אינפלציה עולה, יקלו את תהליך הפחתת הריבית הנומינלית לטווח הקצר. הערכתנו היא שההיפך הוא הנכון. דיונים מסוג זה יעלו את הציפיות לאניפלציה, ולו רק משום שישחקו בעיני הציבור את מחוייבות הממשלה לשמירה על יציבות מחירים, שנרכשה במשך עמל רב במשך שנים ארוכות ויאלצו את בנק ישראל, כתוצאה מכך, לחזור ולהעלות את הריבית הקצרה".
עוד הוסיף, כי "אלה הרוצים לראות את המשך התהליך של הירידה בריבית הקצרה, הנומינלית והריאלית ובנק ישראל הוא הראשון בהם - אסור להם לעורר ספק שמא תהיה פשרה על-כך. הבהרה חד-משמעית תמנע גם עלייה בפרמיית הסיכון, הנדרשת על ידי משקיעים זרים וישראלים בגיוסי ההון של הממשלה בישראל ובחו"ל".
(א"ב)
הנגיד העריך, כי "שנת 2003 תהיה טובה יותר מהשנתיים האחרונות, אך עדיין לא השנה שהיינו רוצים. "יש שני גורמים חשובים שעדיין לוחצים מאוד על יכולת ההתפתחות של המשק: האחד - הצריכה הפרטית שתרד השנה ככל הנראה ב-3%, על רקע שחיקה בשכר הריאלי וירידה בשיעורי החיסכון.
"אין ספק שיש ירידה ברמת החיים והיא תמשך בשנת 2003 ולא תהיה איטית יותר מ-2002. תהליך הירידה בצריכה הפרטית לא יסתיים בשנת 2003 והוא מפתח להתפתחות בשנת 2004. אם משקי הבית לא ישנו את הכיוון בשנת 2004 תהיה בעיה למשק הישראלי", אמר הנגיד.
לדבריו, הגורם העיקרי השני הלוחץ על התפתחות המשק הוא המשך הירידה בהשקעות במשק. מצד שני, ישנם גורמים המאיטים את הירידה בצמיחה, כמו העלייה בייצוא וההאטה בקצב ההשקעות בבנייה.
"בענף הבנייה נפסקת הירידה. דירות נמכרות, מלאי הדירות הבלתי מכורות קטן. אנו עומדים בסביבה שמלאי מספיק נמוך כדי שקבלנים יתחילו לחשוב מחדש על בנייה. אנו מעריכים כי ענף הבנייה יתמוך בתהליך חזרת המשק לצמיחה", אמר.
הנגיד העריך, כי צפוי גידול בשיעור האבטלה במשק. "המשק הישראלי אומנם מייצר מקומות עבודה, אך זהו שיעור נמוך מהתוספת לכוח העבודה. זו הסיבה ששיעור האבטלה גדל, היעד של שיפור התעסוקה במשק הישראלי צריך להיות יעד לאומי. נגיש תוכנית עבודה מפורטת לממשלה לעידוד התעסוקה", קבע.
לדעתו, השיפור בתעסוקה יכול להתרחש בעקבות גידול בתשתיות. "הממשלה צריכה לקחת חסות של הגדלת ההשקעות בתשתית. היא צריכה לדאוג שיהיה מלאי של פרוייקטים מוכן לבנייה, תוך התחשבות במתאר ארצית ובשיקולי בנייה ויכולת לייעל את תהליך של אישור פרוייקטים. היא צריכה לדאוג שיהיה מלאי של פרוייקטים, שיהיה ניתן להשקיע שנה אחר שנה".
לדעתו, "לא מובן מאליו שצריך להחליש את השקל. לא צריך להשלות את עצמנו שאנו יכולים. הניסיון לנהל את שער החליפין באמצעות הריבית נדון לכשלון. אי-אפשר להתשמש בריבית כדי להשפיע ולנהל את שער החליפין".
הנגיד מתח ביקורת על ההצעה הנשקלת במשרד האוצר, להעלות את יעד האינפלציה ב-2004 מ-1-3% ל-2-3%. "יש אולי מי שחושב שחזרה לדיונים שנתיים על הגדרת יעד יציבות המחירים, ובוודאי מחשבות לחזור ליעד אינפלציה עולה, יקלו את תהליך הפחתת הריבית הנומינלית לטווח הקצר. הערכתנו היא שההיפך הוא הנכון. דיונים מסוג זה יעלו את הציפיות לאניפלציה, ולו רק משום שישחקו בעיני הציבור את מחוייבות הממשלה לשמירה על יציבות מחירים, שנרכשה במשך עמל רב במשך שנים ארוכות ויאלצו את בנק ישראל, כתוצאה מכך, לחזור ולהעלות את הריבית הקצרה".
עוד הוסיף, כי "אלה הרוצים לראות את המשך התהליך של הירידה בריבית הקצרה, הנומינלית והריאלית ובנק ישראל הוא הראשון בהם - אסור להם לעורר ספק שמא תהיה פשרה על-כך. הבהרה חד-משמעית תמנע גם עלייה בפרמיית הסיכון, הנדרשת על ידי משקיעים זרים וישראלים בגיוסי ההון של הממשלה בישראל ובחו"ל".
(א"ב)