החשש הגובר בציבור החרדי מפני שיתוף הפעולה עליו הצהירו נפתלי בנט ויאיר לפיד בסוגיית הגיוס, שעלול להביא בכנפיו מתווה של גיוס בכפייה, גרם לפתיחת ערוץ הידברות חסר תקדים בין רבני הציונות הדתית לאדמו"רים הבולטים במועצת גדולי התורה.
במהלך השבוע נועדו שורת רבנים בכירים בציונות הדתית עם האדמו"ר מגור, רבי ישראל מויז'ניץ והאדמו"ר מבעלזא. מי שאחראי לתיווך בין הצדדים הוא הרב שמחה הכהן קוק, רבה של העיר רחובות. בתחילת השבוע הגיע הרב קוק עם הרב יעקב שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב, לביתו של האדמו"ר מגור. בהמשך השבוע נועד האדמו"ר מגור עם הרב זלמן מלמד, ראש ישיבת בית אל ורב היישוב, הרב צבי טאו והרב שטרנברג - ראשי ישיבת הר המור, והרב שמואל אליהו. לביתו של רבי ישראל מויז'ניץ הגיעו הרב יעקב אריאל, הרב חיים דרוקמן, הרב שמואל אליהו והרב אליקים לבנון. במהלך יום שני נפגשו הרבנים גם עם האדמו"ר מבעלזא בביתו בירושלים. השר אלי ישי, מראשי ש"ס, התקבל לפגישה בביתו של הרב זלמן מלמד.
חרף החשדנות ההדדית ושורת העלבונות שהטיחה ש"ס בבית היהודי לאורך מערכת הבחירות, מקווים רבני הציונות הדתית כי המפגשים הישירים בין רבני המגזרים יביאו לשינוי מהותי בדרכי הקשר וההתנהלות.
בלי תיווך הפוליטיקאים
"השיחות היו מהותיות ועסקו בדברים עקרוניים", אומר עוזרו של אחד הרבנים, שנכח במספר פגישות בעצמו. "הרב קוק השכיל ותיעל את הפגישות שיהיו מעבר לסוגיה הנידונה, ויגרמו לאדמו"רים להכיר את עולם התורה שלנו בלי תיווך של פוליטיקאים חרדים".
הרב שמואל אליהו, ששימש כחוט מקשר והשתתף בכל הפגישות, אומר כי כאב לו לגלות שוב ושוב את חוסר המודעות האדיר של האדמו"רים לעולם התורה הדתי-לאומי. "במפגש שהיה בין אחד מהאדמו"רים לבין אחד מראשי הישיבות הגבוהות שלנו, אמר לו האדמו"ר: בוא נעשה הסכם, אנחנו נשמור לכם על ארץ ישראל, ואתם תשמרו לנו על התורה". אותו ראש ישיבה התחלחל, ואמר בכאב שאולי הוא לא הסביר את עצמו מספיק. "הרב הבהיר: 'יש לי ישיבה עם מאות תלמידים שלומדים, וזו לא הישיבה היחידה. גם לי חשובה התורה. לא באתי להגן על התורה בגללכם'. האדמו"ר היה בהלם".
"הדו-שיח הזה לצערי חזר בכמה וכמה מפגשים", מצר הרב אליהו, "גם אם לחלק מהאדמו"רים עולם התורה שלנו היה בגדר ידיעה, זה לא היה חלק מכיוון המחשבה שלהם. הם היו בהפתעה כל פעם מחדש, ולנו היתה הפתעה לראות בכל פעם את ההפתעה שלהם".
בשיחה עם 'בשבע' אומר רב העיר רמת גן, הרב יעקב אריאל, כי יש לפעול למציאת פתרון מתוך נקודת מוצא משותפת עם הציבור החרדי. "אם לא תהיה את ההנחה הבסיסית שמי שלומד תורה זכאי לדחיית גיוס, אז גם אין קיום לישיבות ההסדר ולא למכינות. הדגשתי בפני האדמו"ר מויז'ניץ כי אנחנו מאוחדים בתפיסה שמי שלומד תורה בכל כוחו צריך לקבל דחיית גיוס, אך אין דבר כזה שאדם פטור לחלוטין ממצווה דאורייתא של הגנת הארץ. תלמידים גדולים בתורה צריכים לדחות הרבה שנים את שירותם הצבאי, כי זהו צורך חיוני של עם ישראל בתלמידי חכמים, כפי שיש צורך חיוני בלוחמים. תורתו אומנותו זה אחד שכל הווייתו ועיסוקו הוא תורה. לא אחד שבא שעתיים בבוקר ושעתיים בצהריים".
בין השורות ביקשו האדמו"רים מרבני הציונות הדתית להפעיל את משקלם נגד נפתלי בנט, יו"ר הבית היהודי, על מנת שייסוג מהצהרתו כי יפעל במשותף עם לפיד בסוגיית השוויון בנטל, ויעסוק בהקמת גוש חוסם משותף של המפלגות החרדיות והבית היהודי. "השבתי לאדמו"ר כי אינני איש פוליטי, וכי אני לא פועל ממקום שמורה לפוליטיקאים כיצד לפעול", אומר הרב אריאל.
עם זאת אומר הרב כי "נבחרי הציבור מוזמנים להתייעץ עם הרבנים, אבל אם הם לא עושים את זה, שלא יבואו לבקש אחר כך את התמיכה של הרבנים. שליחי ציבור צריכים להיות נאמנים לציבור ששלח אותם, וגם לנושא שבו הם עוסקים. לכן צריך ללמוד את הנושא של גיוס תלמידי הישיבות לעומקו על מנת לקבל בו הכרעה מתאימה. מתווה של כפייה איננו בא בחשבון".
מדוע כשרבני הציבור החרדי נזקקים לרבני הציונות הדתית, פתאום הם מכירים בהם ובתורתם, אך הרבנים הדתיים מגיעים לבתי האדמו"רים ולא להפך?
"אני מגיע ממשפחה חסידית ומשום כבוד האדמו"ר באנו לביתו. גם באופן כללי, כשאנחנו מוזמנים לתלמידי חכמים אנחנו מכבדים את זה. אם זה היה הפוך ואנחנו היינו צריכים סיוע מהם, לא הייתי מזמין אליי אלא בא בעצמי. ההבדל בינינו לבין החרדים, שאנחנו לא מחרימים מי שלא חושב כמונו, ואצלם כן. ספרים שנכתבו על ידי תלמידי חכמים שלנו לא נכנסים לבתי המדרש בציבור החרדי, ואצלנו לא כך, אלא לומדים בספרי החזון אי"ש והקהילות יעקב, משום שהתורה היא אחת".
האם יש במפגשים הללו שינוי אמיתי בתפיסה החרדית, או ניסיון לניצול?
"הציבור החרדי מבין כעת טוב מאוד שבענייני תורה צריך ללכת כאחד. תורה יש אחת. אני לא שמח שרצו להשתמש בנו כמכשיר ללחץ פוליטי, אבל הרצון לראות את התורה כמכנה משותף הוא דבר מבורך", אומר הרב אריאל. "אבל אם היה שר מטעם אגודת ישראל, אני משאיר בסימן שאלה את היחס שהיה נותן מבחינה תקציבית לישיבות הסדר וישיבות תיכוניות".
ככלל, מעדיפים הרבנים לשמור על קו לויאלי כלפי בנט, ולהביע תמיכה בחברי הכנסת שימצאו פתרון מוסכם ומושכל. "אני סומך על אורי אריאל ונוס (נתן נתנזון) שפועלים נכון בניהול המשא ומתן הקואליציוני ובנושא השמירה על עולם התורה וגיוס תלמידי הישיבות", אומר ל'בשבע' הרב דוב ליאור, רבה של קריית ארבע-חברון. "ידוע לי שאורי ונוס פועלים בשיתוף פעולה מלא עם נפתלי בנט".
הרב חיים דרוקמן הביע אף הוא תמיכה בהתנהלות הבית היהודי. "ההתנהגות היא אחראית מאוד ונעשית מתוך התייעצות. אני סומך מאוד על הסיעה שהיא אכן תוביל את הדברים בצורה הנכונה והאחראית ותדע לקדם את עם ישראל במובן האמיתי", אמר הרב דרוקמן בריאיון ליומן ערוץ 7. "ישנה נכונות להתייעץ, להקשיב וגם ליישם דברים בצורה הנכונה מתוך רצון להגדיל תורה ולהאדירה".
רב היישוב בית אל וראש הישיבה, הרב זלמן מלמד, אמר השבוע כי "מפלגת הבית היהודי בנויה מאנשים חכמים ונבונים ואני סומך על שיקול דעתם. גם בציבור הדתי-לאומי יש ישיבות גבוהות והרבה לומדי תורה, וברור שהבית היהודי ישמור עליהם ועל עולם התורה כולו". הרב מלמד הוסיף כי "רבני הציונות הדתית היו שמחים אם ניתן היה ליצור אחדות בין כל המפלגות הדתיות, אך יש עיכוב דווקא מצד המפלגות החרדיות".
"חייבים גיבוי של הרבנים"
הרב צפניה דרורי, רב העיר קריית שמונה, הזהיר מפורשות את נפתלי בנט מאפשרות של הליכה יחד עם יאיר לפיד. בריאיון לרדיו 'גלי ישראל' אמר הרב דרורי: "הם יודעים יפה מאוד שאנחנו חייבים לתת להם את הגיבוי, ובלי הגיבוי שלנו לא תהיה פוליטיקה. לכן הם יהיו מוכרחים לשמוע. בשום אופן אי אפשר שמישהו מהם יעשה הסכמים. הוא יודע שבנושא הזה הוא חייב להיות מתואם עם האנשים שעוסקים כל הזמן בחינוך. אם בנושאים האלה הוא יחליט לבד, שלא בשיקול דעת תורני - זה יהיה סוף דרכו הפוליטית", מזהיר הרב דרורי.
"הציבור מערבב בין נושא תלמידי הישיבות לגיוס הציבור החרדי", אומר הרב אריאל. "במשך שנים שילמנו מחירים כבדים על המעבר בין חיים אזרחיים ותורניים לחיים בצבא. לפני חמישים שנה מי שהגיע לצבא הוריד את הכיפה כמעט מיד, וב"ה זה השתפר מאוד בזכות ישיבות ההסדר והמכינות.
"צריך לדעת שאם לוקחים בחור מפוניבז' או ויז'ניץ, ומכניסים אותו כמות שהוא לצבא, זה דבר מאוד בעייתי. זו שמורת טבע רוחנית ששומרת על עצמה ומתנתקת מכל נושא חיצוני. אפשר להתווכח אם זה נכון או לא, אבל כך הם חיים. ולכן אם רוצים לשלב אותם, צריך להעלות רעיונות יצירתיים שיאפשרו להם לשמר את המסגרת שלהם כמות שהיא, וכפי ההבנה שלהם כיצד נכון לעשות".
"בכוח לא יצליחו להוציא אף אחד. לא בצבא, לא בלימודי הליבה ולא בנושאים של כלכלה. כל העבודה איתם צריכה להיעשות ברוח טובה ובהתאמה, מתוך רצון טוב ורגישות".