רק לפני חודשים ספורים שוחחתי עם ח"כ ציפי חוטובלי (34) בעניינים שאין להם דבר עם עבודת הכנסת. היא היתה אז בחורה רווקה שחצתה את גיל שלושים כבר לפני כמה שנים, וכמו כל חברותיה לצרה ייחלה בכל לב למציאת זיווגה הראוי לה, להקמת בית בישראל. את תוכן השיחה לא נפרט כאן, ורק נאמר שהיא הסתיימה בהבעת תפילה ותקווה שבקרוב מאוד היא תזכה לראות את האור המיוחד שמצפה רק לה. במוצאי השבת האחרונה זכתה ציפי לגלות את האור שלה, והביטוי הפעם היה הכי מדויק שאפשר. עו"ד אור אלון (31), במקור מכוכב יאיר, כבר הספיק לקבל השבוע זר פרחים מראש הממשלה יחד עם ארוסתו ביום השבעת הח"כים בכנסת, ולהסתנוור ממצלמות העיתונאים שעטו על הזוג הקורן במסדרונות בית הנבחרים.
פרסום הנס
"זה נס גדול, פשוט נס", אמרה לי בטלפון ציפי הנרגשת בתחילת השבוע, כשהתקשרתי לברך אותה. היא ניאותה להצעתי, כמובן תוך התייעצות עם אור, להתראיין ל'בשבע' ולפרסם את הנס – כהגדרתה – שאירע לה, וגם להוסיף כמה משפטים מעודדים לאלה שעדיין בדרך. 
"אני מאושרת", היא פותחת את הריאיון בכנות פשוטה, "אושר מזוקק וצרוף עם הרבה הודיה לקב"ה. בלילה של האירוסין, הלכנו בארבע לפנות בוקר לכותל לתפילת הודיה לקב"ה", היא מספרת, וכשהדמעות חונקות אותה היא מתנצלת: "אני עדיין ממש מתרגשת, זה רגשות שחיכו כל כך הרבה שנים...". 
דיברת על תחושה של נס גדול. איפה הרגשתם את יד ההשגחה בהתרקמות הקשר הזה?
"אני מרגישה באופן מאוד משמעותי את זה שזה הגיע בזמן הנכון. כמובן ששנינו היינו שמחים מאוד לפגוש זה את זה לפני שנים רבות ולא לחכות כל כך הרבה זמן, אבל אנחנו מבינים שזה הזמן היחיד שבו יכולנו להיפגש ולהקים בית".  
בשיחה נוכח מאוד גם הארוס הטרי, אור. השניים כמובן משדרים הרבה אושר וחיוכים בנסיעה המשותפת להשבעה בכנסת, אבל גם הדדיות וחשיבה משותפת על נושאי השיחה הנוכחית. על דבריה האחרונים של ציפי הוא מספר כי בליל הוורט שאל בהומור את השדכן – אחיה של הכלה: "מה, פתאום נולדה לך אחות אחרי 34 שנים?". ציפי מסבירה כי אחיה הכיר את אור כבר לפני שלוש שנים, אך לא חשב על התאמה בין השניים, אלא רק לאחרונה. מה שמוכיח, היא חוזרת ואומרת, כי רק עכשיו היה כנראה הזמן הנכון לקשר הזה להפוך לבר קיימא. "פתאום הוא חשב על זה, דווקא עכשיו, ולא לפני שלוש שנים". 
הרעיון הבשיל במוחו של האח רק אחרי שאחותו הבהירה לו שבניגוד לתדמית שבנו לה שדכנים ומציעי הצעות, היא דווקא מחפשת סגנון אחר לגמרי. "החברה שלנו חושבת בתבניות מאוד סגורות מה מתאים למי. אור הוא הרבה יותר מכל מה שרציתי, ויש בו הרבה דברים שאנשים חשבו שזה לא מה שאני צריכה. חשבו שאני צריכה משהו יותר מרובע, ואני אמרתי לאחי: הכי חשוב לי שלבחור יהיה חוש הומור ושמחת חיים, שיהיה כיף להיות איתו. לא רק דיבורים גבוהים כאלה. זה הפיל אצל אח שלי את האסימון להצעה הזו".
עברת שנים ארוכות של התמודדות לא פשוטה בדרך למציאת בן הזוג. מה היתה הדרך שלך לצלוח את התקופה הזו?
"בסופו של דבר זה חסד שמיימי של הקב"ה", היא חוזרת ומדגישה, "לא עשיתי משהו מסוים שהביא את אור. עם זאת, יש כמה טיפים שאני יכולה לספר עליהם, על דברים שאני עשיתי. כרווקה בתפקיד ציבורי, הקושי היה מאוד גדול. היו ממני המון ציפיות, והמון אנשים שרוצים לעזור ולהציע. הייתי חייבת דווקא בגלל כל זה להתכוונן פנימה. לברר מי אני, ומה אני רוצה מהבית שלי. הדרך שלי לעשות זאת היתה גם בעזרת לימוד מודעות אצל מישהי שמאוד חיזקה אותי ועזרה לי, וגם בעזרת לימוד תורה. זה מאוד חשוב", היא מטעימה. "בשנתיים האחרונות היתה לי חברותא קבועה עם הרב שלמה לוי, ראש ישיבת ראשון לציון. זה שם אותי במקום אחר. ביום שישי אני מתנתקת מכל העולם החיצוני ומתכנסת פנימה. אסור להזניח את העולם הפנימי, ואצלי במיוחד דווקא על רקע זה שהייתי בעולם כל כך ציבורי וחיצוני". 
במבט לאחור, אל העבר הלא ממש רחוק, נזכרת חוטובלי בהתמודדויות נוספות שחוותה דווקא בשל היותה רווקה דתית שיושבת בבית הנבחרים. "הרבה אמרו לי: בגלל הכנסת את לא מתחתנת, טענו שאני צריכה לעזוב. אבל מאידך, רבנים שהתייעצתי איתם אמרו לי שמי שלא מקבל אותי ככה, כמו שאני בכנסת, בעצם לא מקבל את האישיות שלי". חוטובלי מכוונת את דבריה כלפי בנות שזיווגן מתעכב, וחוששות מפיתוח יכולותיהן במקצועות שונים, שמא הדבר ירחיק מהן הצעות מתאימות וירתיע בחורים. "אנחנו צריכים נשים גדולות שעושות דברים גדולים, לא לפחד מזה. בנות צריכות להעצים את הכוחות שלהן. לכו, תלמדו ותתפתחו", היא קוראת לקהל הבנות.   
יחד עם זה, חוטובלי מזכירה ש"צריך המון אמונה. היו רגעים שהיה רצון להתפתות למשפט שהחברה אומרת, שצריך להתפשר. אבל אסור!" קולה מתלהט, "בנושא הכי חשוב של החיים – הקמת בית, איך אפשר לדבר על פשרה? בארץ ישראל אנחנו לא מוכנים לוותר על אף שעל, אז בנושא הזה אפשר להתפשר? זה משפט הרסני ותבוסתני. כשיש חיבור נשמתי בין שניים, זה בא בטוב. צריך להאמין שהחיבור יבוא בטוב ולא בקשיים וייסורים, הרווקות היא מספיק קשה". חוטובלי מספרת כי את הדברים הללו היא למדה מתוך ניסיונה האישי והטרי: "אני ממש מהפגישה השנייה עם אור הרגשתי שזה נכון". 
חירות מתוך הזוגיות
גם לאור יש תובנות שהוא מבקש למסור לאחיו הרווקים, וציפי מעבירה לו בשמחה את רשות הדיבור. "לרווקים יש לפעמים תחושה של חירות מזויפת. הם חושבים שכשהם רווקים הם יכולים לעשות מה שהם רוצים, והזוגיות מצמצמת אותם. הם לא מבינים שזוגיות, גם אם זה אומר שעכשיו מחליטים בשניים ולא לבד, זה דבר שמעצים אותנו ונותן לנו חירות פנימית הרבה יותר גדולה. אנשים חוששים שזה יגביל להם את הקריירה, למשל, אבל מבחינה פנימית זה רק מעצים אותך יותר. יכול להיות שכזוג הלו"ז שלך נהיה יותר צפוף, אבל בסופו של דבר ביחד אפשר להגיע לדברים הרבה יותר גבוהים רוחנית, ודאי גם ברמה הגשמית. כשאתם יחד, אז אתה שואב כוחות בבית מהערב ועד הבוקר, ויוצא לעבודה עם הרבה יותר כוחות לכבוש את העולם". 
את "סוגיית הדור", כפי שהוא מכנה אותה, הוא מזהה בקושי לבחור. "קשה לנו לבחור, יש בעולם שלנו יותר מדי אופציות. זה נורא מבלבל. כשיצאתי מהצבא לאזרחות, התבלבלתי מכל האופציות. בזוגיות יש אינספור אפשרויות, ואז גם אם נעים לך אתה חושב שאולי יכול להיות משהו יותר טוב. הרגש הוא גם הפכפך – היום היה לך טוב, מחר פחות טוב. לכן נקודת האמונה מאוד עוזרת להגיע להחלטה. כשאתה מאמין שיהיה בסדר וה' שומר עליך, אז אתה מחליט שטוב לך עכשיו ויהיה בסדר גם אחר כך". המלצה נוספת של אור נוגעת לפחד ממחויבות: "בכל דבר בחיים אנחנו שכלתנים, אז גם ברגע של קבלת ההחלטה צריך להשליט את השכל מול הפחד. אתה אומר: טוב לי, זו האישה שאני רוצה להקים איתה בית, וככה מגיעים להחלטה".  
השיחה נקטעת מעת לעת על ידי אנשים שמזהים את השניים, ככל שהם מתקרבים לגבעת רם. "זה הארוס שלי, אור", מציגה ציפי בעליצות את בעלה לעתיד למכריה בעמדות הבידוק בכנסת. 
אור, איך אתה מתכוון להתמודד עם ניהול בית ומשפחה יחד עם חברת כנסת בולטת ופעילה כמו ציפי?
"אני מאוד שמח שיש לי אישה שתורמת המון לעם ישראל", הוא מדגיש בפתיחת דבריו, "אני מאוד מאוד שמח להקים בית עם אישה כזו". לדידו, "אין הבדל בין העבודה והעיסוק של ציפי מבחינת בניית בית, לבין עבודה של כל אישה אחרת שרוצה לפתח את עצמה ולעשות קריירה. ברגע ששני אנשים רוצים לתרום ולעשות ולפתח את עצמם, ורוצים לבנות יחד בית – אז כל אחד נותן מה שהוא יכול".