כמו היורה בסתיו והמלקוש באביב חוזרת מדי כמה שנים ההצעה לפרק את בתי הדין לעבודה בישראל. לעיתים מגיעה ההצעה מתוך תחומי המערכת השיפוטית, כמו שקרה בשנת 2003, אז הציע שר המשפטים לבטל את המערכת הנפרדת משיקולי יעילות. לעיתים קרובות יותר מדובר בהצעה שמגיעה מכיוון משרד האוצר, אשר מבקש לחסוך במשאבי הפעלת המערכת הנפרדת. מעבר לניסיון לחסוך במשאבים, באוצר גם לא אהבו לאורך השנים את פסיקותיו של בית הדין לעבודה. מי שתמיד נכון לתמוך במהלך זה הם חלק מארגוני המעסיקים, שהיו שמחים מאוד אם גוף משפטי מוזר מעט זה כלל לא היה קיים. ארגונים אלו רואים בבית הדין לעבודה את האויב הגדול ביותר שקם בישראל לזכויותיו של המעסיק. ההצעה חוזרת על עצמה כאמור אחת לכמה שנים, ומה שמתדלק אותה במידה רבה הוא המבנה הייחודי של בית הדין לעבודה.
המערכת המשפטית בישראל אינה עשויה מקשה אחת. מלבד בתי המשפט הרגילים, יש בה גם בתי משפט ייחודיים העוסקים בתחומים שונים כמו בתי המשפט לתעבורה ולמשפחה. מנגד, ישנן מערכות שפיטה שפועלות מחוץ למערכת השפיטה הרגילה - בתי הדין הדתיים. שם מערכת המינויים נפרדת, דרישות הכשירות וההכשרה שונות לחלוטין, הדין החל הוא שונה וכך גם סדרי הדין. מערכת בתי הדין לעבודה היא מעין יצור ביניים. מחד, מדובר במערכת שפיטה הפועלת על פי החוק הישראלי האזרחי, ואשר שופטיה המקצועיים ממונים על ידי הוועדה לבחירת שופטים. מאידך, מדובר במערכת בעלת מאפיינים ייחודיים כדוגמת ערכאת ערעור עצמאית, שיתוף נציגי ציבור בהרכב השופטים, ואף סדרי דיון בעלי מאפיינים שונים מאלו הנוהגים בבתי המשפט הרגילים.
מערכת בתי הדין לעבודה מורכבת מחמישה בתי דין אזוריים, אשר משמשים כערכאה ראשונה במרבית הנושאים הנמצאים בתחום אחריות מערכת בתי הדין לעבודה. מעל לחמשת בתי הדין האזוריים עומד בית הדין הארצי לעבודה, המהווה בראש ובראשונה ערכאת ערעור על פסיקותיהם של בתי הדין האזוריים. במרבית התחומים מהווה בית הדין הארצי לעבודה ערכאה עליונה, שלא ניתן לערער על פסיקותיה בדרך הרגילה. בחלק קטן מהנושאים, בעיקר כאלו הקשורים לזכויות סוציאליות, ניתן לערער ברשות לבית המשפט העליון על פסיקות בית הדין הארצי לעבודה. מעבר לכל אלו ישנם נושאים בודדים, בעיקר בתחום סכסוכי העבודה הקיבוציים, בהם משמש בית הדין הארצי לעבודה ערכאה ראשונה. בנוסף לכך, משמש בית הדין הארצי לעבודה מעין בית משפט עליון לענייני עבודה. שם נקבעות נורמות הפסיקה בדיני העבודה וחידושים משפטיים בתחום זה מקבלים תוקף מחייב.
בדומה לבית המשפט העליון, גם בית הדין הארצי יושב לא פעם על תקן פרשן יוצר של החוק, ומקרבו יוצאים חידושים משפטיים השנויים לא פעם במחלוקת. בין הפסיקות החדשניות של בית הדין הארצי לעבודה ישנן כמה מהתקופה האחרונה ממש. אחת מהן, ואולי הבולטת שבהן, היתה הפסיקה לפיה למעביד אסור להביע כל התנגדות להתארגנות עובדיו במסגרת ארגון עובדים בשלב שבו ההתארגנות עדיין בחיתוליה. פסיקה אחרת, ותיקה יותר, אשר באה דווקא מתחום משפט העבודה הפרטי, קובעת כי לכל עובד יש זכות לשימוע לפני פיטוריו. זכות זו, אשר זכתה במהלך השנים האחרונות לביסוס ולעיבוי בבתי הדין לעבודה, מוקנית כיום גם לעובדים שאינם חלק מהסכם קיבוצי שבו היא כלולה במפורש.
רוח גבית לעובדים
בשורה ארוכה של פסיקות לכל אורך שנותיה של מערכת בתי הדין לעבודה, הורחבו בהתמדה זכויותיהם של העובדים. כך הורחבה זכות ההתארגנות, תוך קביעה מפורשת בחלק מפסקי הדין שזכות זו גוברת על זכות הקניין של המעסיק. כך גם יצרו בתי הדין לעבודה נורמה לפיה צווי מניעה נגד שביתות עובדים ניתנים במשורה ובמקרים קיצוניים בלבד. תופעה זו היא פועל יוצא של הרוח ששררה בבתי הדין לעבודה, ולא פחות מכך פועל יוצא של עצם קיומם של בתי הדין הללו. קיומו של טריבונל משפטי עצמאי שכל כולו עוסק בענייני עבודה מזמין רצון טבעי מצד חבריו לחדש בתחום זה וליצור בו נורמות משפטיות עדכניות.
המציאות הזו היא לצנינים גם בעיני המעסיקים במשק, ולא פחות מכך בעיני משרד האוצר. באוצר אמנם חכמים מכדי לחשוף את השיקול המהותי מאחורי השאיפה לבטל את בתי הדין לעבודה, ומסתתרים מאחורי נימוקי יעילות, אולם רוח הדברים ברורה מאוד. לא קשה לשמוע בטענותיהם של אנשי האוצר נגד בתי הדין לעבודה הדים לתפיסות הרווחות בקרב כלכלנים, לפיהן הגנת יתר על זכויות עובדים פוגעת בצמיחה. לחשש הזה שותפים מטבע הדברים המעסיקים עצמם, אשר חלקם הצטרפו בתקופה האחרונה לקריאה לפירוקו של בית הדין לעבודה.
למרות זאת, נראה שהדרך לפירוקם של בתי הדין לעבודה עוד ארוכה, וספק רב אם היום הזה יגיע אי פעם. עם העלאתו של הרעיון הבהירו בהסתדרות כי יילחמו נגדו בכל הכוח. יו"ר ההסתדרות הבהיר כי בהסתדרות רואים ברעיון פירוק בתי הדין לעבודה עוד ניסיון לפגוע בעובדים. בנוסף לכך, מהלך שכזה ייתפס כנסיגה מבחינת מערכת המשפט הישראלית. במרבית מדינות המערב קיימות ערכאות ייחודיות לנושאי עבודה וישראל כלל איננה חריגה בשטח זה. פירוקם של בתי הדין הוא הליכה נגד הזרם, וקשה להאמין שמערכת המשפט תיתן לכך יד בימים אלו. פטרוניתה של נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, נשיאת העליון בדימוס דורית ביניש, כבר אינה חלק מהמערכת, אך קשה להאמין שהנשיא המכהן גרוניס ייתן יד למהלך כזה. אולם בהחלט ייתכן שבמסגרת הטיפול בנושא יחולו שינויים מסוימים בהיקף סמכויותיהם של בתי הדין לעבודה.