ערב באחת מהקהילות היהודיות הנידחות בארצות הברית. על הבמה אורות מהבהבים ומסך ענק המבשר על תחילתו של המופע בעוד רגעים ספורים.
האולם מלא מפה לפה. עוד רגע תעלה לבמה להקת הרוק היהודי שהגיעה היישר מישראל. הקהל הרב מתיישב במקומו וממתין בציפייה לפתיחת ההופעה.
עם הינתן האות, ארבעת חברי הלהקה, בובות בגודל אדם, עולים לבמה ופוצחים בשירה סוחפת. למרות שהקהל ברובו הגדול רחוק מיהדותו, הוא מצטרף לשירת 'עם ישראל חי' המסורתי בהתלהבות רבה. בשירו של אייל גולן 'מי שמאמין לא מפחד' הקהל כבר ממש יוצא מגדרו. בשיר 'והיא שעמדה' רבים נעמדים ומנענעים ידיהם לפי הקצב, אחרים נעמדים בסמוך לבמה וחברי הלהקה, הבובות, משלהבים את הקהל.
קבלו את הלהיט היהודי החדש - 'הבובה מייסעס', להקת הבובות הדתית הראשונה בעולם. להקת הרוק היהודי החדשה כבר הספיקה תוך תקופה קצרה להופיע בקהילות יהודיות רבות מעבר לים.
מחוברים למוזיקה מילדות
הוגי הרעיון, המייסדים ומפיקי 'הבובה מייסעס' הם שי ברק (35) ונתי שיש (27), מוזיקאים בנשמתם, שחברו יחדיו להקמת הלהקה הייחודית. ברק, בעל תזמורת חתונות ומנהל חברת 'שייבה הפקות', הוא בנו של המוזיקאי אבי ברק. "מגיל צעיר הייתי מחובר למוזיקה. הוצאתי עם אבא שלי חוברות ללימוד נגינה בגיטרה. הייתי בלהקת הרבנות הצבאית. היום אני עוסק בענפי המוזיקה המגוונים שבתחום המוזיקה החסידית. אני עובד כמעט עם כל הזמרים בענף. אני שר ומנגן על הרבה כלים, בעיקר על קלידים".
השותף של ברק הוא נתי שיש, מוזיקאי ושחקן שמופיע בהרכב 'מפתח סול', המלווה בין היתר את הזמר החסידי אברהם פריד. שיש נחשף לראשונה כילד פלא, כשזכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר החסידי לפני ארבע עשרה שנים. "אז הייתי נער צעיר בן שלוש עשרה. אחרי ההצלחה בפסטיבל התחברתי לעולם המוזיקה והופעתי במשך שנתיים. בצבא שירַתי בלהקת הרבנות הצבאית".
לפני מספר שנים חברו ברק ושיש לעבודה מוזיקלית משותפת. התנסותם הראשונית בעבודה עם בובות היתה תוך כדי עבודתם על הוצאת דיסק לילדים, 'החברים של נתי'. "גילינו שיש לנו חלום משותף - לעשות די.וי.די מקצועי וערכי לילדי המגזר הדתי", מספר שיש, "שילבנו בובות, עלילה ושירים איכותיים, והשקענו כדי שייצא תוצר כמה שיותר ברמה. יצא דיסק איכותי שאנחנו גאים בו".
הדיסק יצא בדיבוב לאנגלית והופץ בארץ ובעולם. "הוא זכה להצלחה גדולה, מה שהגביר אצלנו את הרצון לעשות עוד פרויקט משותף". בעקבות הצלחת הדיסק, הגיעו השניים למסקנה כי הם מעוניינים לקחת את היצירה עם בובות צעד אחד קדימה, ולשלבן בפרויקט ייחודי של מוזיקה חסידית. השניים זיהו את היתרון במופע עם בובות מול קהל, אך החליטו כי ישנו את קהל היעד מילדים למבוגרים. "הבנו שאנחנו רוצים לעלות מדרגה ולהיות מעכשיו מכוונים בעיקר למבוגרים".
בובות למבוגרים? לא חששתם שזה יתקבל בזלזול ובחוסר רצינות?
"דרך הוצאת הדיסק גילינו את הכוח העצום שיש לבובות. ראינו איך קיימת אצל הבובות היכולת להעביר מסרים חינוכיים ואחרים בלי שהצופים יהיו ביקורתיים כלפיהם. התברר לנו שלילדים, אבל גם למבוגרים, יותר קל להתחבר לתכנים דרך הבובות", אומר ברק. "אפשר לומר שזה היה רגע מכונן בשבילנו", מוסיף שיש, "הסתבר שהאנשים באים ממקום הרבה יותר נקי ומקבל והרבה פחות שיפוטי כשמדובר לכאורה בסך הכל בבובה. שמנו לב שנוצרת הזדהות גדולה עם הבובות גם בקרב המבוגרים. בעולם, אגב, השימוש בבובות למבוגרים הוא די מקובל".
משוכנעים במיזם הבובות החדש, פנו השותפים שיש וברק לבובנאיות (כן, יש מקצוע כזה) מהסטודיו התל אביבי 'מרבה ידיים', ופרשו בפניהן את חלומם. "רצינו בובות שיופיעו על הבמה בדיוק כמו זמרים חסידיים מוכרים. צללנו לתחום ולמדנו על מגוון סוגי הבובות, ואיך אפשר להכניס בהן נשמה ולהאניש אותן". שלב עיצוב הבובות לא היה פשוט כלל ונמשך - כמה סמלי - תשעה חודשים, ממש כמו תשעת ירחי הלידה. "בהתחלה בנינו את הקונספט הכללי. חשבנו על ארבעה חברי להקה - סולן ועוד שלושה נגנים. אחר כך התמקדנו בכל אחד מהם ויצרנו לו דמות מיוחדת משלו. זה נגע עד הפרטים הכי קטנים של אופי, בגד שילבש, הכיפה, המשקפיים, האף... הכל. ממש התחברנו לדמויות. זרקנו מלא סקיצות לפח עד שהגענו לתוצאה המושלמת מבחינתנו. ידענו מה אנחנו רוצים", אומר ברק. "האמת, אנשים נורמטיביים לא היו מגיעים אף פעם לפרויקט כזה", צוחק שיש. "אנחנו כל כך נהנינו מכל היצירה הזו ואהבנו את העשייה עם הבובות. זה כאילו נעשה רק בשבילנו".
אתגר שעמו נאלצו להתמודד היה הרצון מצד אחד ליצור דמויות של חברי להקה דתיים, שמאידך לא תהיינה משויכות למגזר כזה או אחר. "הבנות בסטודיו היו חילוניות תל אביביות שלא מכירות בכלל מוזיקה חסידית. בהתחלה הן היו נעולות על הדמות הסטריאוטיפית של היהודי הגלותי. לקח זמן עד שהן הצליחו להשתחרר והבינו מה אנחנו מחפשים. הבובות שלנו לא מזוהות עם שום מגזר או תת מגזר, כי אנחנו מאמינים שכך יהיה פשוט יותר לכל קהל מכל סוג להתחבר אליהן".
"הקהל שוכח שאלו בובות"
כאמור, להקת הבובה מייסעס מורכבת מארבע בובות בגודל אנושי ובעלות קווי אופי ושמות המעניקים להן חיות והאנשה. סולן הלהקה הוא ג'וש פרידמן, אמריקני כריזמטי ובעל חוש הומור. הגיטריסט הוא סיימון (שמעון) שרעבי, ינקי בורד מנגן על הקלידים, ואחרון חביב - אלי כץ, הוא המתופף הנמרץ.
מלבד שמות, העניקו שיש וברק לחברי הלהקה הבובתית קורות חיים שמעניקים להם משמעות. החברים, כך מספרים יוצריהם, הופיעו במשך שנים מעל כל בימה אפשרית, אך למרות המוזיקה הטובה והקהל המפרגן הם תמיד הרגישו שמשהו חסר בחייהם. לאחר מסעות ארוכים וחיפושים שונים ומשונים גילו הארבעה את האור, החליטו להתקרב ליהדות ואף חזרו בתשובה. אבל למרות שפתחו בפרק חדש בחייהם, הם נשארו מחוברים לרוק'נרול שממנו באו. כעת הם יוצרים מוזיקה יהודית כשרה, המשלבת בתוכה את הסגנון הרוקיסטי.
הרפרטואר של הלהקה מגוון ומשלב שירים מקוריים לצד שירים מוכרים ואהובים, בעיבודים חדשים ומלאי אנרגיה. "בגלל שהבובות בעלות אופי משלהן, אז דקה אחרי שמתחילה ההופעה הקהל שוכח שמדובר בבובות", מציין שיש. בהופעות מופעלות הבובות על ידי ארבעה מוזיקאים שמנגנים ושרים מבלי שהקהל רואה אותם. ברק מספר כי ארבעת מפעילי הבובות נבחרו לאחר אודישנים מפרכים. "חיפשנו במפעילים משהו מורכב וייחודי. חבר'ה שמחוברים למוזיקה חסידית ושהם גם שחקנים, גם זמרים או נגנים ומלאי אנרגיות. בנוסף הם היו צריכים להיות דוברי עברית ואנגלית, כי כיוונו מראש גם לקהל בחו"ל. סולן הלהקה ג'וש פרידמן הוא בעצם הזמר היהודי חנן אליאס. חנן במקור מלוס אנג'לס. הוא עבד עם כל הגדולים בארצות הברית, ואחרי שחזר בתשובה עלה לישראל. אחרי שעברנו המון נבחנים שרצו בתפקיד, בחרנו בו".
למה שזמר מוכשר ומקצועי יסכים להסתתר מאחורי בובה, ולהישאר עלום שם?
"לאדם שהוא מוזיקאי במהותו ואוהב מוזיקה, לא ישנה באיזו דרך הוא מוציא את זה מהכוח אל הפועל. כל עוד הוא יוצר ועושה טוב לאנשים אחרים, הוא יהיה מוכן לעשות את זה גם אם הפנים שלו לא גלויות", אומר שיש. "חוץ מזה, לפעמים בשלבים שונים בחיים, או כשמתעסקים במוזיקה במשך הרבה שנים, דווקא מתאים לאדם לקחת צעד אחד אחורה ולשנות כיוון, לא? לפעמים זה טוב להתנסות במשהו אחר וחדש", מסביר שיש.
ברק מציין שגם הוא לעיתים עולה על הבמה במופע של הבובה מייסעס, וחש ביתרון הגדול של הופעה ללא חשיפה אישית. "כמוזיקאי אני רגיל להופיע בפרונט. אני ניצב על הבמה מקדימה וחשוף לביקורת בכל רגע ורגע על ידי הקהל. אבל מדי פעם יוצא לי להופיע כחבר בבובה מייסעס, ואז לאורך המופע אני לא בפרונט אלא מאחורי הבובה. אף אחד לא יודע שזה אני, ולכן יש לי את הפריבילגיה להתנהל על הבמה בהרבה יותר חופשיות, בלי מחסומים. אני יכול לקפוץ, להשתולל, לרקוד. כשאנשים רואים בובה שמחה ומתלהבת זה מתקבל יותר בהבנה", מסביר ברק.
ובחזרה להקמת הלהקה. לאחר יצירת הבובות ובחירת המפעילים, שלחו שיש וברק קליפ היכרות עם הבובה מייסעס, כדי לחשוף מפיקים מתחום המוזיקה בארץ ובחו"ל למיזם החדש. הסרטון הופץ ברשת ועוצמת התגובות הפתיעה אפילו את ברק ושיש. "היינו בשוק. די מהר איבדנו שליטה על העניין. תוך שבוע וחצי הגענו ל-300,000 צפיות בעולם. התגובות היו נלהבות. התחילו לזרום אלינו הצעות להופעות במלא מקומות בעולם. קיבלנו פניות שכזמרים רק יכולנו לחלום עליהן. אמרנו 'יואו. רק רגע, תנו לעכל'. לא פיללנו לכזו תגובה אוהדת. התחלנו לעבוד בקצב מהיר הרבה יותר ממה שתכננו". תוך שבוע יצאו עם קליפ הבכורה של הלהקה בשיר 'הכל לטובה'. "התקשורת הישראלית פרגנה לנו והתעניינה בלהקה, מה שבכלל לא מובן מאליו. קיבלנו פניות מערוץ 2 ומערוץ 10 ומאתרים פופולריים ברשת. כולם הסתקרנו מה זו הלהקה הלא שגרתית הזו".
נציין כי אחת ההופעות הראשונות של הבובה מייסעס היתה באירוע המרכזי לציון עשור לעיתון 'בשבע', שנערך בקיץ האחרון. במופע הופיע הסולן ג'וש פרידמן בסרטון מלא הומור עצמי, ובשיתוף פעולה יוצא דופן עם הזמר החסידי אברהם פריד. לאחריו התקבלו הזמנות משלל קהילות יהודיות מכל רחבי העולם.
לא לפוליטיקה
מה פירוש השם 'בובה מייסעס', אני מנסה לברר, וברק משיב: "חיפשנו שם יהודי והחלטנו על השם בובה מייסעס, שמשלב בתוכו 'בובע מייסעס' - זאת אומרת 'סיפורי סבתא' ביידיש, ואת המילה בובה".
"לבובות יש יתרון חד משמעי. הרבה מעבר למה שדמיינו מלכתחילה", קובע שיש. "אנחנו חיים בחברה שהיא מאוד סטריאוטיפית. כשפוגשים אדם, מיד באופן אוטומטי מכניסים אותו למגירה המתאימה - 'הוא כזה וכזה'. בני האדם מאוד שיפוטיים וחשדניים. הבובות גורמות להורדת הביקורתיות ולפתיחות יוצאת דופן", אומר שיש בהתלהבות. "זה פורץ גבולות. הקהל שלנו הטרוגני לחלוטין. כדי להבין עד כמה מדובר בסקאלה רחבה של אנשים שמתחברים אלינו, אני אספר שהשבוע ביום חמישי הבובה מייסעס מופיעים בפתח תקווה בהיכל התרבות, ובמוצאי שבת באירוע של ידידי תיאטרון היידישפיל. אחר כך במסיבת בר מצווה של משפחה דתית מוכרת, ומיד כשנסיים נטוס במהירות למופע פורים גדול בטורקיה. מבחינתנו זה נפלא. יכול לעמוד בהופעה בחור חרדי ולידו יהודי מצרפת שלא שמע מימיו מוזיקה חסידית, ושניהם ירגישו נוח במופע".
ברק חושף כי במערכת הבחירות האחרונה היה ניסיון לרתום את הלהקה לתשדירי הבחירות מטעם אחת המפלגות, אך הם סירבו לכך בכל תוקף. "פנו אלינו מאיזו מפלגה שלא אנקוב בשמה, ורק אומר שההצעה היתה די נדיבה. אבל לנו היה ברור שאנחנו משיבים להם בשלילה", מבהיר ברק, "למרות הפיתוי, אנחנו לא נתחבר לשום גוף פוליטי או ממסדי. אנחנו רוצים להיות לא מתויגים. חשוב לנו לא להיכנס לריבוע כזה או אחר. הבובה מייסעס היא של עם ישראל".
אתם שואפים להעביר מסר מסוים בהופעות שלכם?
"אנחנו נזהרים לא להטיף ולא לערוך בהופעות מסע חזרה בתשובה, אלא לעשות פאן יהודי טהור וכשר. אם בדרך אנשים גם מתחברים, זה נהדר. בשטח אנחנו מרגישים שיש בכל העולם צימאון אדיר לתרבות יהודית ולמוזיקה יהודית".
בחודש הקרוב תטוס הלהקה לברלין כדי להופיע במסיבת בר מצווה של משפחה יהודית מקומית. "הסבתא של חתן בר המצווה התקשרה אלינו מגרמניה והתחננה בדמעות: 'המשפחה שלי כמעט לא מכירה ביהדות שלה. אני חייבת שהנכד שלי יתחבר איכשהו ליהדות. אתם הדבר היחיד שאני יכולה להביא לאירוע, ולא יתייחסו לזה בחשדנות כאל כפייה דתית. בבקשה בואו ותופיעו במסיבה'. אנחנו הבנו שזה או שאנחנו נהיה שם או איזה d.j גרמני, והודענו לסבתא שבעזרת ה' נשתתף בשמחה", אומר שיש.
ברק מספר כי אחד הרבנים ניגש אליהם בסיום הופעה ואמר: "זה לא ייאמן כמה שעות אני עומד מול קהל ומדבר כדי לחדור ללבותיהם של האנשים, ואתם בשיר אחד עם בובות מצליחים להבקיע חומות". "זה מאוד ריגש אותנו", אומר ברק.