ביקורו של נשיא ארצות הברית ברק אובמה בישראל בחודש הבא עורר מחדש את התקווה שאולי הפעם מאבק ציבורי למען שחרורו של המרגל הישראלי יהונתן פולארד, הכלוא אצל האמריקנים מזה 28 שנים, יישא פרי.
עניינו של פולארד מצוי כבר שנים על שולחנם של נשיאי ארצות הברית, אבל בשנה האחרונה גובר הקמפיין הציבורי לשחרורו. בכירים לשעבר בממשל האמריקני, דוגמת הנרי קיסינג'ר, גויסו לשכנע את האדם שבו תלויה ההחלטה אם לחון את המרגל ולהביא לשחרורו.
הביקור הצפוי הגביר כאמור ביתר שאת את הלחץ הציבורי. הוועד למען שחרורו של פולארד יזם בשבוע האחרון עצומה אינטרנטית, כשהחותמים מפנים מכתב אישי לנשיא אובמה תחת הכותרת: "אחרי 28 שנה הלקח נלמד ונצרב היטב... בוא לישראל עם בשורה שהטרגדיה הזו מאחורינו!". בעצומה מזכירים החותמים לאובמה כי "נשיא מדינתנו שמעון פרס וראש ממשלתנו בנימין נתניהו פנו אליך באופן רשמי בשם כל אזרחי ישראל בבקשה כי תשחרר את ג'ונתן פולארד. בעיתוי מיוחד זה אנו מבקשים לפנות אליך דווקא כאזרחים פשוטים, בפנייה מעומק לבנו. אנו מקווים שתמצא לנכון לנצל הזדמנות זו בכדי להשיב בחיוב לפניות הרבות לשחרורו של פולארד". נכון לזמן כתיבת שורות אלה זכתה העצומה ליותר מ-50 אלף חותמים, ועל פי ההערכות המספר עוד יכול להכפיל את עצמו.
"העם יאמר את דברו"
עדי גינצבורג, דובר הוועד למען שחרורו של פולארד, מעריך שביקור אובמה יכול להוות נקודת מפנה בפרשה הכאובה. "קודם כל, כולנו מבינים שההגעה של הנשיא אובמה לישראל היא הזדמנות בלתי חוזרת. לא בכל יום מגיע נשיא ארצות הברית להיפגש בצורה בלתי אמצעית עם מה שמרגיש וחושב העם בישראל, וזו הפעם הראשונה שזה קורה, כשבמקביל דמויות משפיעות בארצות הברית תומכות בשחרור. המהלך המרכזי שבו פתחנו, זמן קצר אחרי שנודע לנו על הביקור המתוכנן, הוא אותו מכתב המוני שמיועד לנשיא. חלק מהשיקול ללכת על המכתב הוא שאחרי הרבה מאוד דרכי פעולה הבנו שהציבור רוצה לומר את דברו, והדבר אף עבד בעניין שחרורו של גלעד שליט".
אשר מבצרי, חבר הוועד, סבור שדווקא הנשיא פרס צריך להוביל את המהלך: "מתבקש שהנושא של פולארד יהיה מרכזי בביקור. בשאר הנושאים מתקיים דיאלוג שוטף בין ישראל וארצות הברית. הנשיא פרס עומד להעניק לאובמה עיטור מיוחד, ודווקא הוא יכול להיות זה שיצליח לשכנע אותו להגיע לכאן עם יהונתן פולארד".
בעבר היו פניות רבות לנשיא האמריקני, כולל מצד הנשיא, ראש הממשלה ואפילו מרבית חברי הכנסת, שחתמו על בקשה לחון אותו, והבקשות הושבו ריקם.
"עכשיו המצב אחר. אנחנו יכולים להסביר לאובמה שדווקא מי שעומד בראש אומה המסמלת את ערכי החמלה, האנושיות והתקווה יכול לקבל, במסגרת הניסיון לחזק את היחסים בין המדינות, את הבקשה ששותפים לה רוב אזרחי המדינה, לקצוב את עונשו של פולארד ולשחררו. לא שייך להתנהג ליהונתן פולארד כמו שנוהגים ארגוני הטרור בבני ערובה".
אתה חושב שדווקא קמפיין ציבורי בישראל יכול להשפיע על נשיא אמריקני? הרי גם התבטאויות של בכירים לשעבר, הן במערכת המדינית והן במערכת הביטחונית של ארה"ב, שאומרים שצריך לסגור את הפרשה הזו, לא הועילו.
"אני בטוח שכן. לכן צריכה להיות בנושא הזה אמירה מאוד ברורה של האזרחים אל אובמה. מכל גוני הציבור נרתמו ליוזמה הזו, ואני מדבר על חברי כנסת, אישי ציבור, אמנים ואנשים משפיעים, שמנסים להבהיר עד כמה המצב אבסורדי. בדיוק בימים הללו מדברים כאן על פרשייה של סוכן שנפטר ולא ברור בדיוק מה היה או לא היה איתו, אבל לגבי יהונתן הכל ברור וידוע. כל אחד ואחד יכול להיות שותף בחתימה אישית וגם בהחתמת אחרים. הצעד הזה יכול אולי להזיז את העניינים לכיוון הנכון".
השבוע הגיעה לכנסת אסתר, רעייתו של פולארד, ונפגשה עם ראשי סיעות וח"כים במטרה לקדם את היוזמה הנוכחית לשחרורו של בעלה. אחד המפגשים המעניינים היה דווקא עם יו"ר מפלגת 'יש עתיד', יאיר לפיד. למנהיג המפלגה החדשה יש פינה חמה ומיוחדת בלב לעניין פולארד. אביו, יוסף (טומי) לפיד ז"ל, העביר לפני כעשר שנים בקשת חנינה רשמית, כשכיהן כשר המשפטים, למקבילו דאז בארה"ב, ג'ון אשקרופט. בתקופה ההיא לא חשבו בישראל שנשיא אמריקני יקבל בקשה כזו באופן רציני, ועל כן נעשה ניסיון דרך השר האמריקני, שהיה ביחסי ידידות עם לפיד האב. הבקשה ההיא נענתה בלאו מוחלט. פולארד עצמו, אגב, כעס על הפנייה של לפיד האב בזמנו, ואף כתב לו כי רק הזיק לעניינו משום שהדבר מתפרש כניסיון לעקוף את הנשיא האמריקני.
לפיד הבן פגש השבוע באסתר, ובדיוק בזמן הפגישה התקשר אליה יהונתן מהכלא. "אני נמצאת עכשיו אצל חבר הכנסת לפיד", אמרה פולארד לבעלה, ומסרה את הטלפון ליו"ר 'יש עתיד'. לפיד הנרגש מסרב להתייחס לשיחה הזו, וגם לחברי סיעתו הסכים לומר רק דברים מועטים מתוכה: "היתה אצלי היום, לפני פחות משעה, אסתר פולארד. במהלך הפגישה צלצל אליה יהונתן מהכלא ויצא לנו להחליף כמה מילים. זו היתה שיחה שהעלתה דמעות בעיניי. הוא במצב רפואי רע מאוד, הוא מיואש ושבור. שמעתי איש שבור. הוא דיבר על זה שאף אחד לא מוכן להרים את הכפפה. אנחנו נעשה כל מה שנוכל כדי להרים את הכפפה". יצוין כי בשבוע שעבר החל ח"כ אבי וורצמן מהבית היהודי להחתים חברים מכל סיעות הבית בקריאה לנשיא האמריקני לחון את פולארד.
להציל כל עוד אפשר
אסתר עצמה מסרבת לאבד תקווה ומצביעה גם היא על המנהיגים, ובראשם הנשיא, כמי שיכולים דווקא הפעם להביא להכרעה: "אני מבקשת מנשיא המדינה שמעון פרס, מראש הממשלה בנימין נתניהו ומראשי הסיעות בכנסת לפעול עכשיו כדי להציל את בעלי. אחרי 28 שנים בכלא הטרגדיה הזו חייבת להיפסק. אני מבקשת שתפעלו עכשיו, לפני ביקור הנשיא, לפני שכבר לא יהיה את מי להציל".
מי שבשנים האחרונות פועל בנושא מול גורמים אמריקניים הוא ח"כ דני דנון מהליכוד. דנון העביר פנייה לשורה של מחוקקים אמריקניים כדי להפעיל על אובמה לחץ מבית. אחת היוזמות שמקדם דנון יחד עם הסנאטור הרפובליקני מייק האקבי גורמת להפעלת לחץ בזירה האמריקנית, הן בקונגרס והן בפרסומים של קובעי מדיניות בתקשורת בארצות הברית.
אתה חושב שבארצות הברית כבר מבינים שמדובר בטרגדיה שצריכה להגיע לסיומה?
"הדברים מתחילים לחלחל שם. לנוכח התבטאויותיהם של מומחי ביטחון אמריקניים ונושאי תפקיד בכירים בעבר במערכת השלטון האמריקנית, ברור כי פולארד מרצה עונש שלא היה מוטל על כל אדם אחר, גם אם ביצע מעשים חמורים. להערכתי, אם הוא לא היה ישראלי הוא היה משוחרר מזמן. עם זאת, יהיו מתנגדים בארה"ב לשחרורו, למרות שלדעתי רוב הציבור האמריקני כלל לא יודע מיהו פולארד. לכן דווקא עכשיו, כשאובמה מבין שלא תהיה עליו ביקורת גדולה מבית, אבל הוא יזכה לנקודות רבות בדעת הקהל בישראל, אולי הוא יבין שזו העת".
החלטה הצהרתית חשובה בנושא פולארד התקבלה על ידי ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים, שהתכנסה לאחרונה בירושלים. הוועידה, שנמנעה לאורך השנים מפנייה פומבית לנשיאים האמריקניים בעניין, העבירה לראשונה החלטה הקוראת לנשיא ארה"ב לשחרר את פולארד מכלאו. יו"ר הוועידה, מלקולם הונליין, הבהיר כי חלון ההזדמנויות הולך ונסגר. "איני יודע אם בפרק זמן של שבועות ספורים ניתן להשלים את ההליך הביורוקרטי, אבל הגיע הזמן לעשות זאת. עשרת אלפים יום בכלא מספיקים מעל ומעבר, לכל עבירה. אין טעם שהאדם הזה ימות בכלא. בעבר לא שררה בינינו הסכמה בנושא, אבל היום כולם מאוחדים סביבו". גם חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית, המורכב מנציגי קהילות וארגונים יהודיים מרחבי העולם ומישראל, קרא לאובמה להעניק חנינה מיידית למרגל הישראלי.
"לבני תתאים עצמה לממשלה"
בשולי הדברים נזכיר כי אחת המטרות הרשמיות שלשמן מגיע אובמה לישראל היא חידוש המגעים המדיניים. לרגל הביקור הוא כבר שמע הצהרה מפי ראש הממשלה כי הוא ממשיך לתמוך במתווה שתי המדינות, אך גם שמשא ומתן יתקיים גם ללא תנאים מוקדמים. בתקשורת האמריקנית מתפרסמים בינתיים מתווים שונים לחידוש המגעים כפי שרואה זאת הממשל האמריקני, וביניהם גם האפשרות לשחרור מחבלים כמחווה לפלשתינים ואולי אפילו מתן אישור למשטרה הפלשתינית לשאת נשק באופן חופשי.
ח"כ דני דנון מעריך כי ראש הממשלה יציג הפעם עמדה נחרצת, עוד יותר מבעבר. "אני חושב שברור לכולם שאין שותף בצד הפלשתיני. היו בחירות בישראל וגם בארה"ב, ואולי יש תחושה אחרת, אבל ברשות הפלשתינית לא היו בחירות. חמאס שולט בעזה, וחולשתו של אבו מאזן ניכרת היטב".
מה לגבי הדיבורים על מחוות שונות שיביאו לחידוש המשא ומתן?
"אני לא שמעתי באופן רשמי על יוזמות כאלה. אולי יש מספר אנשי שמאל בישראל שמציפים את הנושא או חושבים שהנשיא אובמה יעשה את העבודה בשבילם, אבל אני חושב שהממשל האמריקני החדש הבין שאי אפשר לכפות הסדר שלום על השחקנים במזרח התיכון, וגם אין טעם למחוות. ראינו שגם כשהיתה הקפאת בנייה זה לא הביא את הפלשתינים לשולחן המשא ומתן. אין טעם ברעיונות שווא שלא מובילים לשום מקום".
ומה לגבי מינויה של ציפי לבני כשרה האחראית על ניהול המגעים המדיניים?
"אני חושב שציפי לבני מודעת לכך שהממשלה נשלטת על ידי הליכוד והמחנה הלאומי, והיא חייבת להבין שלא נהפוך את הממשלה לקבלן ביצוע של השמאל, גם אם זה לא יעלה בקנה אחד עם דעותיה. ראש הממשלה הרשה לעצמו לתת לה אפשרות כזו או אחרת לקדם את המשא ומתן, אבל זה לא מצביע על שינוי משמעותי".
אתה לא חושש מהמינוי הזה?
"דעתי האישית היא מבחן התוצאה. היא צריכה להבין שהיא נכנסת לממשלת ימין, ולהתאים את עצמה לכך".
בינתיים ממשיכים בישראל להתכונן לביקור. נציגים ישראליים יוצאים ובאים בבנייני הממשל האמריקני, ונציגים אמריקניים מצויים כאן בישראל. תגובה רשמית מהמערכת המדינית לגבי המאמצים לשחרורו של פולארד לא הצלחנו להשיג, אך גורם מדיני בכיר הסכים לומר כי "סוגיית פולארד תעלה במהלך הביקור מספר פעמים. נצטרך להמתין ולראות האם הנשיא אובמה יפתיע או לצערנו ימשיך לאכזב בסוגיה הזו, כמו בסוגיות אחרות שעלו במהלך כהונתו הראשונה".