בשנת התרע"ד (1913), פנה הרב אברהם יצחק קוק לרב יונתן בנימין הלוי הורוויץ בבקשה שיסייע לו לארגן מסע של רבנים ובניהם רבנים מ'היישוב הישן' למסע במושבות החדשות בארץ ישראל.
מכתבו של הרב קוק כלל גם בקשה לעזרה במימון המסע. הרב הורוויץ נענה לבקשה, התגייס למשימה, ואף השתתף בעצמו במסע לצד הרב קוק שהוביל את המסע ולצד הרב יוסף חיים זוננפלד - שהרב הורוויץ היה ממקורביו ומאנשיו לאורך שנים.
הרב הורוויץ (1866-1940) היה רב בעיירות באירופה, ולאחר שעלה לירושלים נתמנה להיות נציג פקוא"ם (פקידים ואמרכלים אמסטרדם) בירושלים וראש כולל הו"ד (הולנד ודויטשלנד-גרמניה). לימים, היה יו"ר 'אגודת ישראל' בארץ ישראל.
מטרות 'מסע המושבות' היו חיזוק הזהות היהודית ושמירת המצוות בקרב המתיישבים, וריבוי אחדות וחיבור בין חלקי העם השונים. מסע זה עשה בשעתו רושם רב, וסייע לגשר בין חלקי העם.
בפועל, היה זה צעד משמעותי של הרב קוק בקשריו עם החלוצים במושבות המרוחקות למקום מגוריו שהיה באותה השעה בעיר יפו.
'בית הרב קוק' מארגן כיום סיורים במושבות הצפון, בעקבות אותו המסע, המביאים מניחוח אותה התקופה.
ריחוקם מחיי תורה ומצוות של חלק מבני המושבות גרם לארגון המסע להיות יותר מאתגר, הרב הורוויץ עמד באתגר זה וכחלק מהארגון למסע, דאג גם לספר תורה קטן שיהיה צמוד לרבנים.
ספר התורה הועיל במקומות שבהם לא היה ספר תורה או בית כנסת מוסדר. כך לדוגמה, כשהגיעו למושבה מגדל ביום חמישי, התפללו הרבנים במניין עצמאי בבית חרושת ללבנים, וכמובן שהשתמשו בספר התורה לקריאה, כמדי שני וחמישי.
ספר זה (השמאלי בתמונה) והספר הנוסף הזעיר בגודלו הועברו מדור לדור אצל צאצאי הרב הורוויץ, ובימים נוראים באו הספרים לשימוש במניין בבית המשפחה. בטרם עלו הרב והרבנית הורוויץ ארצה, מכרה הרבנית את תכשיטיה, ובתמורה הכספית הם רכשו את ספר התורה הזעיר כדי שישמש אותם בנסיעה מאירופה לארץ ישראל שארכה כתשעה חודשים.
בימים אלה העבירה משפחתה של הגברת רבקה רחל ורבלובסקי-שטיין, נכדתו של הרב הורוויץ, את שני הספרים למשמרת ב'בית הרב קוק'.