תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר, דיבר אחר הצהריים (רביעי) בכנס דגן לביטחון ואסטרטגיה במכללה האקדמית נתניה, וטען כי "מדינת ישראל בחרה להפעיל את מנגנון ההשמדה העצמי שלה".
פרדו ביקש: ''אנא עצרו לפני שיהיה מאוחר מידי. לא למדנו דבר. כאשר אנחנו חיים בכפר הגלובלי הכל שקוף וכולם צופים יום יום על המתרחש פה וממתינים לצערי, האם אנחנו מוכנים לקרוא את הכתובת על הקיר? האם לא למדנו דבר?
''כנגד כל הסיכויים הוקמה פה מדינה, 7 מלחמות ומלחמה בלתי פוסקת כנגד אלה שלא השלימו עם קיימנו. מדינה עשירה ומבוססת, הייטק, חקלאות, רפואה ועוד. אולם, מדינה שסועה ומדממת כאשר סכנות לא חלפו ומבקשי רעתנו ממתינים לשעת הקושי''.
לטענת פרדו, השנאה הדדית היא מנגנון ההשמדה העצמי שעלול לפעול, "ישראל לאחר ארבע מערכות בחירות תוך שנתיים הקימה ממשלה מורכבת שזכתה לרוב בכנסת ועד הרגע הזה גם עם 58 כל עוד לא הופלה זאת ממשלת ישראל.
''המפלגה והקואליציה שהודחה מסרבת להכיר בתוצאה ולפנות לראש הממשלה בתוארו. זה לא מראה חסר חשיבות, זו אמירה שאני לא מכיר בממשלה הזו בחוקיותה ובסמכותה. זה לא מאבק בין אנשים, זו אמירה של מנהיג עם עשרות מנדטים בכנסת. תופעה פסולה נוספת היא החרם של האופוזיציה על החוק באשר הוא. פסילת חוקים מטעם שהממשלה הביאה את הצעת החוק לכנסת פסולה מעיקרה. לא יתכן שאופוזיציה תמנע העברת חוקים. תפיסה פוליטית השמה לה למטרה לשתק כל פעילות של הממשלה לא עומדת בכללי האמנה החברתית עליה מבוסס כל משטר דמוקרטי''.
ראש המוסד לשעבר טען כי השיח הישראלי מתאפיין בחוסר סבלנות ואלימות מילולית כלפי כל מי שחושב אחרת. "כנסת ישראל מהווה דוגמא שלילית המחלחלת לחברה הישראלית. הקיטוב הינו בין תפיסה סוציאליסטית לקפיטליסטית. הקיטוב האמיתי המוסתר הוא בכוונה מוסתר והדיון האמיתי חלקו לא נדון ולא הובהר ב-1948''.
פרדו התייחס ליום ירושלים שצוין השבוע במלאת 55 שנים לשחרורה במלחמת ששת הימים. "האם אנו מאמינים לעצמנו במשך שבועות ארוכים מקיימת הממשלה הערכות מצב האם לקיים מצעד בבירתה? האם שאלה כזאת יכולה לעלות בלנדון או פריז או וושינגטון? מדינה שלמה כל מהדורת חדשות דנה הם היא יכולה לקיים מצעד בבירתה ואין לכך תקדים בשום מקום.
"האם באמת העיר מאוחדת?'', שאל פרדו, ''האם ישראל עשתה דבר או חצי דבר מ-67 ועד היום כדי לאחד את העיר? הם יש עוד בירה בעולם בה יש מחנה פליטים? האם יש בירה שכל תושביה הינם בעלי זכויות שוות ומלאות? אנחנו החלטנו ב-67 על איחוד ירושלים אבל לא עשינו כלום על מנת לאחד אותה''.
לדבריו גם ממשלת הימין האחרונה לא שינו את הסטטוס. "כיום בישראל 3 דורות שאינם מכירים מציאות אחרת – יהודים ולא יהודים כאחד. צה"ל והשב"כ והמשטרה הם הכוח האוכף את החוק בשטח. גבולותיה המפותלים של המדינה חדלו להתקיים ב-10 ביוני 1967.
''ההחלטה שלא להחליט הינה החלטה על כל משמעויותיה. ישראל נכנסה לתרדמת, לא כל אסטרטגיה אשר משוכנעת שבטקטיקה בלבד ניתן להגשים את חזון הציונות. במשך המון שנים עם איומים מתפתחים אל לנו ללין על מערכת הביטחון הא עושה מעל ומעבר לאורך הרבה מאד זמן וזו יכולת חסרת תקדים. וגם ליכולות חסרות תקדים יש פג תוקף וזה קרה במקומות אחרים בעולם.
''עם השנים החל מפעל ההתנחלות בתמיכה אקטיבית ופאסיבית של כל הממשלות וזה הפך מורכב מאד. בעשורים האחרונים עולה חשש כי לא ניתן להגיע להחלטה ללא סיכון של גלישה למלחמת אחים. מדוע ממשלות ישראל אינן מגדירות את גבול הטריטוריה שאנו רוצים? מנהיגי המדינה מפחדים מסנקציות וחרמות, מכל החלטה. לכל אדם על פני הגלובוס ברור כי סיפוח מביא את היהודים למצב בו הם מיעוט כבר היום.
''הפוליטיקאים שלנו בחרו להרדים את הציבור ובכך לקבל החלטה על גורל המדינה תוך בריחה מהמציות ושעון הזמן מתקתק. אי סימון טריטוריה של מדינה עשוי לגרום לחוסר סבלנות לאחר, לפסילת שומרי הסף, אלימות מילולית ופיזית".