עצרת יום ירושלים בישיבת מרכז הרב
עצרת יום ירושלים בישיבת מרכז הרבצילום: קובי גדעון/ לע"מ

סגן השר מתן כהנא מתח ביקורת חריפה על החלטת ישיבת מרכז הרב לא להזמין את ראש הממשלה נפתלי בנט לעצרת המרכזית ביום ירושלים. הוא האשים אותה בפלגנות וביישור קו עם ישיבות הקו.

אינני דובר הישיבה, אבל לאור דברי סגן השר על רוממות האחדות, נראה שחשוב להעמיד דברים על דיוקם.
"ערכי ליבה נבחנים במצבי קושי. די.אן.איי. של ארגון נבחן במצבים של קונפליקט." (מתן כהנא).

מתן כהנא ונפתלי בנט הינם אנשים ערכיים, שתרמו רבות למען עם ישראל בשירותם הצבאי. הדברים שאכתוב בהמשך לא פוגמים בהערכתי הגדולה להם ולפועלם. ישלח הקב"ה ברכה במעשה ידיהם.

מי כאן פילג?

שנים רבות היתה מפלגה ציונית דתית מרכזית אליה רבים נשאו עיניהם ואשר שיקפה סמל של אחדות בציבור ואחדות המחנה. סמל ששילב ממלכתיות עם אידיאלים ללא פשרות. בתצורה האחרונה שלה הייתה זו מפלגת הבית היהודי ש''לא התנצלה'' על ערכיה.

אך היו כאלה שלא כ"כ אהבו את שיתוף הפעולה והאחדות הזו והעדיפו להקים מפלגה חדשה, כזו שתתנער מהרבנים ומהציבור התורני. כך בנט, שקד וכהנא הקימו את מפלגת 'הימין החדש'. זה היה הפיצול הראשון שאחראי לכל הפילוג שיש היום.

אם כן, הפילוג המרכזי שמתן כהנא מלין עליו לא נבע בגלל הציבור התורני, אלא נבע מההתנהלות של אנשי מפלגת ימינה. ישיבת מרכז הרב לא התרחקה מבנט, אלא בנט התרחק ממנה ומערכיה, שהיו פעם ערכיו. כך חושבים גם מחצית מרשימת ימינה ורוב בוחריהם.

אבל את בחינת ההתנערות מערכי הליבה ושיתוף הפעולה עם תומכי טרור נשאיר לבוחרים בבחירות הבאות. כבר דיברו על כך מספיק.

כעת נתמקד באחדות. אחדות מזוייפת ודמוניזציה לחולקים. מתן כהנא מטיף לאחדות ישראל. הוא רק שכח שהוא חלק מממשלה שהדבר היחיד המשותף לה הוא שנאת נתניהו. החרמת נתניהו איננה החרמה אישית, אלא היא החרמת ציבור בוחריו, שפעם אחר פעם נותן בו אמון. גם 100 פוסטים ונאומים על אחדות וממלכתיות, לא יוכלו לחפות על האופן בו מפלגת ימינה החליטה לפעול בשעת מבחן, ולהצטרף לחרם על חצי מהעם.

מרוב אחדות, הממשלה צריכה להישען על אויבי ישראל כי אין לה רוב יהודי. מרוב אחדות, קם בנט ולועג לכל מי שלא שירת שירות קרבי בצה"ל, בעודו מטיח בח"כ איתמר בן גביר "לא היית לוחם - מי אתה בכלל?''.

וכמובן, מרוב שזו ממשלת אחדות, ראשי מפלגות הקואליציה מתבטאים בצורה מאוד מאחדת. קחו למשל את ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד שאמר שכל מי שמתנגד לממשלה הזו הוא קיצוני וחשוך, ושהעדיף בפומבי שיתוף פעולה עם תומכי טרור מהרשימה המשותפת כי ''ממשלת ביבי-בן גביר זו סכנה למדינה''. לשיטתו, נציגי ''הציונות הדתית'' הם צאצאיו האידיאולוגיים של יגאל עמיר.

ומה עם עמר בר לב? שר שבוחר להאשים ציבור שלם באלימות ("מתנחלים"), רק בשל אזור מגוריהם. וליברמן, שעושה דמוניזציה ללימוד התורה של אלפי אברכים בכוללים כאשר מכנה אותה כ"בטלה".

אתם מבינים איזו אחדות? יש כאן אחדות סביב שנאה לכל מי שחושב אחרת מהם, ומדובר על יותר מחצי מהעם. לדבריהם – כל מי שחולק עליהם הוא גזען, מסית, קיצוני, חשוך שמשתייך ל''כת הביביסטים'' (כדברי בנט) ועוד סופרלטיבים מחמיאים.

כך נשארנו עם אחדות של ''אנשים נורמאליים'', כדברי לפיד, המאחד הלאומי. ממש כמו "הציבור הנאור" של אהרון ברק, שעד לפני רגע בנט נלחם במורשתו.

בגלל השנאה הזו ובגלל איבוד הערכים המתבטאת גם בהישענות על תומכי טרור, ישיבת מרכז הרב וכמעט כל הציבור הציוני דתי סולדים מהממשלה הזו והעומד בראשה. ניתן היה לראות זאת אפילו בביקור של בנט בישוב אלקנה, שאינו נחשב לאחד ממעוזי הציבור התורני.

בנט וכהנא ממשיכים להטיף לאחדות במקום לשבת בשקט כמו שאיילת שקד עושה. מילא הפרתם את הבטחותיכם ורמסתם את המחנה הלאומי, אבל לבוא ולהטיף לאחדות? איזו בושה.

כשאתה משקר לבוחריך ומדיר חצי מהעם זו תקיעת סכין בגב, אבל כשאתה עוד מטיף להם לאחדות זה כבר סיבוב הסכין והאשמת הקורבן בתקיפה עצמה.

לצערי זו הטקטיקה של מתן כהנא. במקום להתחרט או להתנצל על חטאיו, הוא רק מעצים את הקיטוב באצטלא של מנהיג מאחד. מנסה לעשות דמוניזציה לחלק התורני בציבור, וכך להפריד בין החלק ''הקיצוני והמפלג'' (כדבריו) בציונות הדתית לבין החלק ''הממלכתי'', בשאיפה להנהיג את החלק האחרון.

הציבור לא טיפש. הוא ישפוט מי מאחד ומי מפלג. מי ישר ומי לא. הוא מאס ב''רק לא ביבי'' ורוצה ממשלה שפויה שלא נשענת על תומכי טרור. הציבור מתגעגע לגאווה הלאומית שנרמסה כאן בשנה האחרונה.

אחדות אמיתית – מפלגה אחת

התיקון צריך לבוא מתוך אחדות אמיתית. בואו נתחיל עם אחדות בציונות הדתית, ומתוכה בעזרת ה' האחדות תתפשט לכל העם. אנו זקוקים לאחדות כזו שתיצור מפלגה ציונית דתית אחת גדולה וחזקה, המשלבת את כל גווני הציבור. כזו שלא מתנצלת על ערכיה ומחזקת את האחדות בעם, את ערכי התורה והזהות היהודית ואת האחיזה שלנו בארץ ישראל ללא פשרות.

יש כאלה שחושבים שכדאי שיהיו לציבור הציוני דתי שתי מפלגות, אחת תורנית ואחת ליברלית שפתוחה יותר לחילונים. זה לא פיצול שבהכרח חייב לגרום לפילוג, אני מכבד את העמדה הזו, אבל חושב שזו טעות. במבחן המציאות לא קיבלנו כך יותר מנדטים וזה רק גרם לפילוג.

אנחנו יכולים להרכיב מפלגה אחת שתאחד את כולם, ותלך בראש מורם ליישם את הערכים המרובים שאנחנו מסכימים עליהם. את המחלוקות העיקריות בינינו ננהל בכבוד בתוך המפלגה. נגיע להסכמות ולפשרות שטובות לכלל הציבור. נעשה זאת על ידי פריימריז פתוחים לרשימה ולעומד בראשה, וכך נצעיד את המדינה למקומות טובים יותר.

פעם אני ועוד רבים האמנו שהאחדות בין בנט, כהנא וסמוטריץ' תעשה טוב, אבל טעינו. אך הטעות אינה דווקא ברעיון, אלא באנשים שהיו אמורים ליישם אותו. האנשים הללו הונו את המחנה ואת מי שתמך בהם שנים.

מתן, אל תטיפו לנו מוסר על אחדות. לכו הביתה, ותאפשרו לציבור להתאחד מחדש.