פגישת רינאווי־זועבי ולפיד
פגישת רינאווי־זועבי ולפידללא קרדיט צילום

בחדשות 12 דווח כי חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי ממרצ הציבה תנאי חדש להישארותה בקואליציה, והיא דורשת משר החוץ לפיד ומשר האוצר ליברמן להעביר 300 מיליון שקל מתקציבי האיזון - לרשויות הערביות.

מדובר על כסף חדש, לא 'צבוע', לתועלת ראשי הרשויות שבאו עם חברת הכנסת זועבי לפגישה עם לפיד, אותם פגישה שנערכה לפני שבועיים ובמהלכה יושרו ההדורים והוחלט על הישארות זועבי בקואליציה.

גורמים בקואליציה הכחישו שקיימת דרישה כזו של זועבי ואמרו לערוץ 7: "זועבי לא דרשה כלום זה שקר מוחלט''.

שר המשפטים גדעון סער הגיב לדרישת זועבי ואמר כי "הסיכוי שהדרישות של זועבי יתקבלו הוא בין 0 ל-0. זה לא יקרה ואסור לקנות הצבעות בכסף כל שבוע מחדש".

סער הכחיש בתוקף את קיומם של המגעים עם הליכוד להקמת ממשלת ימין בכנסת הנוכחית, וטען כי לא יהיו עריקים ממפלגתו - תקווה חדשה. בריאיון ליונית לוי בחדשות 12 אמר סער: "לא היה משא ומתן עם נתניהו ולא יהיה משא ומתן עם נתניהו. ‏חד משמעית לא אני ולא זאב אלקין ניהלנו מגעים עם נתניהו''.

סער סיפר כי "אין יום מאז מרץ שלא מגיעים שליחים והצעות. לו הייתי משנה עמדתי הייתי יוצא בגלוי ומסביר לציבור את השינוי. מפלגת תקווה חדשה היא המפלגה היחידה שלא יהיו בה עריקים".

על המשבר בקואליציה סביב הארכת תקנות החוק הלילי ביו"ש אמר סער: "אנשים אפילו לא מבינים איזה תוהו ובוהו יהיה אם החוק הזה ייפקע. זה לא אולטימטום, אלא החלטת ממשלה".

לפי שעה אין לקואליציה 60 אצבעות שיצביעו בעד החוק. יו"ר רע"מ מנסור עבאס אמר לראשי הקואליציה: "כרגע, אני לא מצליח להביא 4 אצבעות של רע"ם, אני מתכוון לנסות לשכנע אותם".

שרת הפנים איילת שקד אמרה היום בכנס עם ראשי רשויות מיהודה ושומרון כי "ביום שני תקנות יו"ש יעלו להצבעה במליאה, אני מצפה מכל חברי האופוזיציה לגלות אחריות ולהצביע בעדן. עוד בתפקידי כשרת המשפטים קיוויתי להחלת החוק הישראלי ביהודה ושומרון. בינתיים החקיקה ביו"ש מפוצלת בשלל מקומות ומאגרים ואני רואה משמעות רבה באיסופה במסגרת אוגדן החקיקה המוניציפאלית, שמהווה מבחינתי צעד נוסף בדרך להשוואת החקיקה ביו"ש לחוק הישראלי ומהווה אבן דרך לצמצום הפערים וחיזוק הרשויות המקומיות.

''דבר זה מתווסף להשוואת חקיקה שהחלנו במגוון חוקים כך שיחולו ביו"ש כפי שחלים בשאר הארץ, כך לדוגמא חקיקה בנושאי: האשכולות האזוריים, חלוקת הכנסות בין רשויות, עבירות קנס וגביית קנסות ועוד", פירטה שקד.

תוקף "תקנות שעת חירום - יהודה ושומרון, שיפוט ועזרה משפטית", שתוקנו לראשונה ב-1967, צפוי לפקוע בסוף יוני ושר המשפטים גדעון סער מבקש להאריך את תוקפן בחמש שנים נוספות.

המשמעויות של אי העברת תקנות שעת חירום שפג תוקפן בסוף יוני ימנעו העמדה לדין של ישראלים בגין עבירות פליליות שבוצעו באיו"ש בבתי משפט בישראל. אי העברת החוק תשפיע גם על המשטרה, שלא תהיה מוסמכת לחקור ביו"ש בגין מעשים שבוצעו בישראל. למשטרה לא תהיה סמכות לעצור ישראלי שביצע עבירה פלילית בישראל וחמק לתוך תחומי יו"ש, ובמצב זה, היישובים ביו"ש עלולים להפוך לערי מקלט לעבריינים ישראליים.

כמו כן, אם תוקף התקנות יפקע, תישלל מיהודים ביו"ש הזכות לביטוח בריאות ממלכתי, הזכות להיות חברים בלשכת עורכי הדין וזכויות נוספות שנקבעו בדברי חקיקה החלים על אזרחים ישראלים, דוגמת חוק הכניסה לישראל; חוק הביטוח הלאומי; חוק שירות ביטחון; פקודת מס הכנסה; חוק מרשם האוכלוסין; חוק אימוץ ילדים ועוד.