א. במסכת אבות נאמר: "אמר רבי יהושע בן לוי בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת: אוי להם לבריות מעלבונה של תורה". המהר"ל מסביר שהר סיני נקרא פה 'הר חורב', מלשון 'חורבן': "שהוא ההר שממנו יוצא חורבן לעולם, כשמרחיקין מן התורה".
אמנם מקום המדינה ועד היום היו לא פעם שָׂרִים שהביעו חוסר הערכה ואפילו זלזול לתורה וללומדיה, אבל נדמה שמאף אחד מהם תורתנו הקדושה לא ספגה עלבון כל כך נוראי, כמו זה שחטפה השבוע:
"מה שלומדים בכוללים אלו לא לימודי קודש אלא לימודי בטלה! האברכים אוכלים ארוחת בוקר, שותים קפה, מדברים פוליטיקה, מדפדפים בכמה ספרים, אוכלים ארוחת צהריים - והולכים הביתה. אין שום סיבה לממן אותם".
הטקסט המחפיר וההזוי הזה לא נאמר מאיזה שר ברוסיה לפני שמונים שנה. דברי הבלע והטינוף הללו יצאו אתמול, מפיו של שר האוצר של מדינת ישראל, אביגדור ליברמן.
האמת, אצל ליברמן קשה להיות מופתעים. יש אצלו חוק כלים שלובים. תמיד הירידה בסקרים מביאה עמה צניחה ברמת המסרים. מפחיד עד כמה נמוך אפשר לרדת, אבל מה שיותר מפחיד זה הידיעה שתמיד תהיה צלילה נוספת... גם לא מפתיע שהגזירות והאמירות שלו לא סופגות מספיק זעזוע, ולא פותחות מהדורות. אין מה לעשות, הוא ב'צד הנכון' של התקשורת.
אבל הדברים המזעזעים האלו יכולים להוציא כל אוהב תורה מדעתו, והם חייבים גם להוציא כל מי שיש בו (ולו מעט) ריח תורה מממשלתו. לקרוא ללימוד התורה "לימוד בטלה"?! לבזות כל כך את לומדי התורה?! הרי חז"ל אומרים (סנהדרין צט:) שהאומר: "מאי אהנו לן רבנן? לדידהו קרו, לדידהו תנו" (=מה מועילים לנו החכמים? הם לומדים תורה רק לעצמם) הוא אפיקורוס וכופר במה שכתוב בתורה, שנאמר "אִם לֹ֥א בְרִיתִ֖י יוֹמָ֣ם וָלָ֑יְלָה, חֻקּ֛וֹת שָׁמַ֥יִם וָאָ֖רֶץ לֹא־שָֽׂמְתִּי" – ומסביר רש"י: "שלומדי התורה מהנין לעולם ומקיימין אותו, והוא אומר שהם לא מועילים כלום".
הפגיעה החמורה בתורה ובלומדיה – בדיבור ובמעשה – של השר ששולט באופן בלעדי על הקופה של המדינה (הן במשרד האוצר והן בוועדת הכספים), היא אולי עוד יותר חמורה אפילו מההסתמכות של הממשלה על רע"מ! כי לימוד התורה הוא עצם קיומנו, בלי לומדי התורה לא היתה פה מדינה.
ב. מי שאומר שליברמן מסית רק נגד החרדים (דבר כשלעצמו חמור מאוד) מזלזל למעשה באברכים היקרים מהישיבות הסרוגות. ליברמן מסית ופוגע בתורה ובלומדיה - מכל המגזרים! כל מי שהיה אברך כמה שנים יודע כמה מסירות והקרבה נדרשים לשם כך. התמיכה הכספית של המדינה באברכים קטנה מאוד, כוללים רבים קורסים מחוסר אפשרות להחזיק אברכים, וגם במעט הזה הוא רוצה לפגוע! הציבור הדתי לאומי חייב להקים קול מחאה אדיר כנגד הגזירות הקשות והאמירות הגסות של ליברמן. על רש"י ותוספות תהיה מלחמה!
ג. הדברים מכוונים כמובן גם לחברי ימינה, ובמיוחד לניר אורבך: אנא מכם, תעיפו כבר את הידים שלו מהגה השלטון. אנא מכם, במקום לשלוח לנו עוד הודעות סמס בתפוצה המונית, בהן אתם מספרים על הישגים שהבאתם להתיישבות, אנא שלחו כבר את ההודעה הבאה, הכל-כך מתבקשת, לראש הממשלה:
"נפתלי, מצטערים, אבל עד כאן! אנשים מוקירי תורה אנחנו. וגם המצביעים שלנו. לא לשם כך הם בחרו בנו. יש לנו כבוד והערכה עצומים לתורה, ולא נמשיך לְתַחְזֵק את הפגיעה הממונית והמילולית בה ובלומדיה. אנחנו גם כבר חייבים להודות, שלהמשיך לקרוא לממשלה - שבה ליברמן הוא אולי השר הכי בכיר בה - בשם 'ממשלת אחדות' זו בדיחה עצובה. מאוד עצובה. המכות שהוא מנחית על עולם התורה מכאיבות לנו עד מאוד, הן דוקרות לנו עמוק עמוק בגוף, בעצם של כבוד התורה שעוד נותרה בנו. הן גם פוגעות בעצם הקיום של עמנו, ושל העולם כולו. אנחנו אתו סיימנו!".
הדברים נוגעים גם לשר אלקין. השר אלקין, מן הסתם בסתר ליבך אתה מקנא בניר אורבך. למה הוא זוכה לאהל מחאה מול הבית, להפגנות חוזרות ונשנות, ואפילו לרבנים חשובים שמטריחים עצמם עד אליו כדי למחות בו, ואילו אצלך - שקט? למה אף אחד לא חושב שאתה יכול לעשות מעשה ולפרק את הממשלה הזו? איך הגעת למצב הזה, שכולם בטוחים שיצר הנקמנות שלך מביא אותך להעדיף אפילו את טיבי על פני ביבי, ושתהיה מוכן לבלוע כל צפרדע של ליברמן או זועבי, רק כדי להשאיר את נתניהו באופוזיציה?
אבל אני לא מתייאש ממך. כי הרי אתה יהודי שיודע מה זה תורה. הרי לפני שנים לא רבות, כשהתמודדת על ראשות עיר הקודש, הסתובבת אצל רבנים, וביקרת בישיבות, ודיברת על תרומתן הגדולה למדינה. אז איך אתה ממשיך להנשים את הממשלה הגוססת הזו? איך אתה ממשיך לתדלק את הפגיעה החמורה הזו בתורה?!
זאב וניר היקרים, יום הדין מתקרב. השל"ה הקדוש אומר ששבועות זה יום הדין על התורה. נראה שאין עיתוי מתאים יותר לאנשים כמוכם - שמכריזים בכל ערב: "כי הם חיינו ואורך ימינו" – לפרוש מממשלה שקוראת תיגר על התורה הקדושה.
אנא מכם, הכריזו בקול צלול ומרענן: "התורה הקדושה היא סם החיים של המדינה. האברכים היקרים (מכל המגזרים) הם מלח הארץ, הם פאר הגידולים של עמנו. הם, במסירותם ובשקידתם, נותנים כח וקיום לאומה כולה. לא ניתן את ידינו יותר להמשך 'עלבונה של תורה' שבממשלה הזו!"
לקראת יום מתן תורתנו, כדאי להיזכר בדברי הרב קוק זצ"ל לתלמידי הישיבה, שהפוכים במאה שמונים מעלות מדבריו של שר האוצר הנוכחי (להבדיל בין אור לחושך):
"רצוני בזה לזרז למזורזין שכמותכם ירבו בישראל ולהזכירכם... כל ענין שבתורה, בכל מרחביה, שמתקשרים אנו בו ביותר דביקות, ביותר בהירות, כל הלכה הנקנית בקרבנו ביותר בירור על ידי שקידתנו, כל סוגיא שמתבררת לנו ביותר טעם וביותר הארה על ידי עמלנו הנפשי, כל מחשבה, שבתורת ההלכה והאגדה, המוסר והיראה, שמתיישבת יותר בנפשנו, הרי אנו נבנים על ידה, ובונים על ידה את הכלל כולו ואת כל היקום..."
יהי רצון שנזכה כולנו, היחידים והעם כולו, להיות ראויים לקבלת התורה המחודשת, ביום מתן תורה הבא עלינו לטובה.