הפעיל החברתי איינאו פרדה-סנבטו מספר בראיון לערוץ 7 על המסע שעשה באחרונה לאתיופיה על מנת לאתר שם ספר תהילים בן מאות שנים שהיה ברשותה של משפחתו ונשמר בידיה של משפחה נוצרית שנאותה למסור אותו רק לאחר מו"מ ארוך ותשלום לא מבוטל.
הספר המדובר הוא ספר תהילים שבו גם תפילות מיוחדות שלדברי פרדה-סנבטו התפללו אותן בבית ראשון. הספר כתוב בשפת געז, שפה שמית המורכבת משלוש שפות שונות ואותה הכירו חכמי הדת. הקריאה בספר לאור הדורות, מספר איינאו, הייתה נעשית בשפת המקור על ידי הקייס, אך אדם נוסף היה מתרגם את הנאמר לשפה המדוברת בקהילת יהודי אתיופיה.
על הספר מספר איינהו כי זה היה ברשותה של משפחתו עד לפני כ-34 שנים. "לפני העלייה לישראל מסרנו אותו כמשמורת למשפחה נוצרית". האדם שקיבל את הספר לידיו הלך לעולמו וילדיו סירבו לומר מי מחזיק בו מאז.
הסוגיה העיקה על בני המשפחה במשך שנים ובני דודיו של איינאו ניסו להגיע אליו בביקוריהם באתיופיה, פגשו את בני המשפחה הנוצרית, אך אלה המשיכו בסירובם. "הם ידעו מה המשקל ההיסטורי והרוחני של הספר".
לפני כחודשיים יצאו איינאו ושני בני דודיו על מנת לנסות שוב ולהגיע אל הספר העתיק. לקראת הנסיעה מיפו את המשפחה כולה על מנת לזהות את נקודות התורפה עליהן ניתן יהיה ללחוץ. בפגישה השלישית עם בני אותה משפחה נוצרית פלט אחד מבני המשפחה שהיה "בראש שמח", כהגדרתו של איינאו, שאם רוצים את הספר כדאי לברר אצל פלוני. בני הדודים הגיעו אל אותו אדם שסיפר להם שהספר הועבר לידיו של אדם נוסף השאיר אותו בכנסייה נוצרית מסוימת.
לעזרתם של שלושת בני הדודים הצטרף אירוע טראגי בו בנו של הכומר באותה כנסייה ירה למוות באדם כלשהו. לא ברור היה אם הירי בוצע בשוגג או במזיד, אבל משפחת הכומר ומשפחת הירוי הגיעו להסכם סולחה לסגירת הפרשה. לעומת זאת המשטרה המקומית סירבה לקבל את ההסכם ותבעה מהכומר להסגיר את בנו לידיה. לשם כך היא גם עצרה את הכומר.
בעודו במעצר הגיע אליו שליח מטעם שלושת בני הדודים על מנת לשכנע אותו להעביר לידיהם את הספר העתיק. כששוחרר הכומר מהכלא בערבות התברר מצבו הכלכלי הקשה ועבור איינו ובני דודיו הייתה זו הזדמנות להציע לו סכום כסף שיקל עליו. "בלי המקרה של הירי לא היינו מקבלים את הספר", הוא אומר.
הסכום ששולחם לכומר היה 5000 דולר, סכום שווה ערך לחצי מיליון מהמטבע המקומי. הספר כתוב על קלף ובמרוצת השנים נפגם ונפגע באופן קשה. כעת, מספר איינאו מחפשת המשפחה מומחה שיוכל לשקם את הספר ולתרגם את תוכנו.
"שני עניינים העסיקו אותי בהחזרת הספר. ראשית להשיב את הספר שהיה מדורי דורות בידי המשפחה, ושנית לחזק בקהילת ביתא ישראל את הזהות היהודית. איבדנו הרבה נכסים בתהליך הקליטה והרבה צעירים מנסים לחקות את האפרו-אמריקאים למרות שאין בינינו לבינם שום קשר מעבר לצבע. לכן אנחנו מנסים לומר לצעירים שלא כל השחורים אותו דבר. הביאה אותנו לארץ ישראל האמונה היהודית ואנחנו צריכים לחזק את החיבור שלנו למסורת".
"יש הרבה ספרים כאלה בכנסיות נוצריות ששדדו הרבה אוצרות היסטוריים של קהילת ביתא ישראל, ואנחנו מנסים להשיב אותם אלינו", הוא אומר ומספר כי הספר הוחזק בפינת הכנסייה ללא מעש בו. להערכתו הכנסיות הנוצריות מחזיקות בספרים מעין זה כחלק ממסורת נקמנית על המאבק בין ממלכת יהודי אתיופיה, ממלכת הגדעונים, מלפני כשלוש מאות שנה, לבין הנוצרים של אותם ימים.
עוד מציין איינאו כי אמנם הספר כתוב באותיות שגם הוא עצמו אינו יכול לקרוא אותן, אך מאחר ואחת משלוש השפות המרכיבות את שפת הגעז היא הטיגרית, הרי שמי מהקהילה שמכיר טיגרית יכול להבין חלק מהמשמעויות של הנכתב גם אם לא כל פרט ופרט בספר.
איינאו מספר כי הספר מצוי כעת בידיו והמשפחה מחפשת אדם שיוכל לשקם אותו. הספריה הלאומית, כך הוא אומר, ביקשה אותו לידיה, אך המשפחה אינה רוצה לראות בו מוצג מוזיאוני אלא ספר שיחזק את הקשר של בני העדה למסורת היהודית, "כדי שהצעירים יתגאו ביהדותם", כלשונו, ואת המטרה הזו יוכלו להשיג רק אם הספר יהיה בידי הקהילה, יתורגם לאמהרית וממנה יתורגם לעברית. האם הוא אינו חושש שהספר יתפורר כשלא יהיה תחת השגחה מקצועית? איינאו מקווה שיימצא הפתרון הטכני גם לכך.
