ראש מטה מחאת הקו האדום, יואל שילה, מספר על תכניותיה הבאות של התנועה לאור האירועים הפוליטיים האחרונים ובעיקר לנוכח זעמו המתפרץ של חבר הכנסת ניר אורבך על חבר הכנסת גנאים לאחר ההצבעה על תקנות יו"ש וקביעתו שהניסוי לממשלה משותפת עם רע"מ כשל.
"כרגע כל העיניים מופנות לניר אורבך. אחרי שאורבך התפוצץ על גנאים מול המצלמות ואמר שהניסוי נכשל, הציבור רוצה להבין אם זו הצגה, האם יש כאן עוד אמירה של ניר שהוא על הקצה כדי להראות שיש לו רגשות לאומיים ומפריע לו איך שהדברים נראים והיחס ליהודה ושומרון, אבל זו הצגה. או שזה רציני וזה יהיה כשהוא צריך לקבל החלטות לגבי המשך דרכה של הממשלה", אומר שילה.
"לאורך כל הדרך ניר דיבר על הכבוד הלאומי ועל כך שהוא לא יכול לראות דגלי אש"ף ולשמוע דיבורים על הגדה המערבית, ואתמול ראינו שזו ממשלה שלא יכולה להעביר החלטות לאומיות. יש את זועבי וגנאים שהראו לממשלה שזו ממשלה שלא יכולה להגן על מדינת ישראל. כציבור דתי לאומי אנחנו מפנים את העיניים לניר אורבך, האם יש לך אומץ, האם יש לך עדיין עמוד שדרה והאם יהיה לך את האומץ להפסיק את הביזיון הזה של ממשלה לא לאומית, ממשלה שלא יכולה להביא ביטחון ולא יכולה לממש את הריבונות שלנו ביהודה ושומרון".
"אנשים בציונות הדתית מחכים לרגע שבו ניר אורבך יפרק את הדבר הזה והם יוכלו לקבל אותו הבייתה ולהתייחס אליו בגאווה כנציג שלהם ולא כמו שקורה עכשיו. העיניים מופנות לניר אורבך", אומר שילה.
האם אכן קרה אתמול משהו דרמטי יותר ממה שקרה לאורך כל השנה החולפת? "אני לא יודע מה בליבו של ניר אורבך, אבל הציבור הדתי לאומי רוצה לדעת אם יש כאן מישהו שמגלה מנהיגות או שהכול הצגה, אבל קרה משהו מאוד דרמטי בכנסת כשהתברר שאין קואליציה שיכולה להגן על מדינת ישראל. כשזועבי כותבת 'חזרתי לקואליציה לבקשת לפיד, אבל התניתי את זה בכך שאני לא מחויבת להצבעות בענייני הציבור הערבי וענייני ביטחון', המשמעות היא שהקואליציה לא יכולה להגם על ישראל ושהיא חזרה כדי לאפשר ללפיד להיות ראש ממשלת המעבר, אבל היא לא מחויבת להצבעה למען מדינת ישראל. כך גם ראינו בהצבעה של מאזן גנאים. ניר אורבך ידע מההתחלה שהם תומכי טרור אבל היו תירוצים על ביבי ועוד. היה שלב שבו הערבים הסכימו להחזיק את הממשלה כדי לקבל תקציבים".
ושוב אנחנו שואלים אם מה שאירע אתמול בכנסת היה חמור יותר מהמהלכים שרוקם יאיר לפיד לטוויית רשת ביטחון לממשלה על ידי הרשימה המשותפת תוך העברת תקציבים והסכמות? האם מי שהבליג על מהלכים אלה של לפיד לא יוכל להטיח האשמות באופוזיציה בסוגית ההצבעות אתמול ובכך להתנער ולהמשיך הלאה עם הממשלה?
"הדבר החמור ביותר הוא הקמת ממשלה עם תומכי טרור הכופרת ביסודות העם היהודי וארץ ישראל, אבל ההצבעה אתמול היא קו פרשת מים כי התזה שלהם קרסה", משיב שילה. "הניסיון שלהם להגיד שכל אחד מוותר על שלו ולמרות הקושי מבינים את חשיבות הממשלה לביטחון המדינה, התזה הזו קרסה כשהערבים מקבלים הכול, אימאמים, בניה בלתי חוקית ותקציבים ומנגד הם לא מוותרים אפילו על הכבוד שלהם למען השותפות עם אורבך. לכן אין שום הצדקה להשאיר את הממשלה הזו".
לטעמו של שילה מחנה הימין מסוגל להכיל את מי שישובו אליו מזרועותיה של הממשלה. "ראה את עידית סילמן. הייתה עליה הרבה ביקורת אבל אנשים אחים אנחנו. מי שאומר שהבין ורוצה לחזור למחנה שרוצה מדינה יהודית מקבלים אותו, גם אם לא יעריצו אותו. אנחנו שמחים בכל אחד שעושה תשובה". עם זאת הוא סבור שלא ניתן יהיה לצפות מהציבור לקבל בסלחנות גמורה את מי שדרכו עליו וגנבו את קולותיו, אך מנגד הדוגמא של עידית סילמן מלמדת על הנכונות לקבל חוזרים בתשובה. "אין כאן עניין של שנאה אישית. לשקם מעמד ציבורי ולחזור למה שהיה, זה בלתי אפשרי. במשך שנה אנשים עשו מהלך שהציבור רואה את החומרה שבו ואת הבגידה בערכים. קודם שיחזור בתשובה ואחר כך נראה איך תהיה הדרך חזרה בעולם הפוליטי. אני לא חושב שהם יחזרו לעמדת מנהיגות כפי שהיה".
באשר למהלכי המחאה הבאים תוך כדי ההתמקדות בחבר הכנסת אורבך, אומר שילה: "נמשיך לפעול ולדרוש מניר אורבך לסיים את הסאגה הזו. העיניים נשואות אליו גם במאהל שמול הבית שלו, גם דרך אנשי ציבור בציונות הדתית. ככל שהמצב הופך גרוע יותר אנשי ציבור רבים יותר באים לניר אורבך, גם לא בגלוי, ואומרים לו שאמנם חלקנו עליך, אבל הדבר הופך לבלתי אפשרי. המחאה תהיה בכל האפיקים".
האם ניתן לזהות באורבך שינוי כלשהו, או שאולי הוא שומע את הדברים ופוטר אותם בחיוך מפד"לניקי ונחמד? "אני לא נמצא בכל דיון, אבל לתחושתי הדברים נוגעים בניר כי מאוד חשוב לו הכבוד הלאומי. הוא ראה את האגודל ההפוך של זועבי על מדינת ישראל ועל יהודה ושומרון והיא חברת קואליציה שלו ואני בטוח שזה כואב לו ולכן העיניים נשואות אליו שיפסיק את הדבר הזה".