בישיבת המליאה האחרונה של האקדמיה ללשון העברית אושרו מילוני מונחים חדשים בתחום מדע המדינה ובתחום בריאות הציבור, ובהם חידושים רבים.
על רשימות המונחים שקדו ועדות מינוח מקצועיות ייעודיות לאורך תקופה ארוכה. עוד הוחלט על ההגייה התקנית של מילים שאולות דוגמת אוקיינוס ובולמוס
מונחי מדע המדינה
תחום זה עתיר במונחים לועזיים, והוועדה המקצועית מצאה לנכון להציע במקרים רבים חלופות עבריות למונחים אלו. הינה מבחר מן החידושים ברשימה החדשה שבה כ־250 מונחים:
- אֱנוֹשָׁנוּת [הומניזם]; אֱנוֹשְׁתָנוּת [הומניטריות]
- אִרְגּוּן נֶבַע, הִתְאַרְגְּנוּת נֶבַע [התארגנות חברתית שצומחת מלמטה, מתוך צרכים של קבוצות ומגזרים; grassroots organization, grassroots organizing]
- גַּנְזָר [צנזוֹר], וכך גם גַּנְזָרוּת [צנזורה], גִּנְזוּר [צִנְזוּר]
- דְּפוּסָה [פרדיגמה]
- הוֹנְתָנוּת [קפיטליזם]
- הֶחְסֵם [אמברגו]
- הַעֲדָפַת קְרוֹבִים [נפוטיזם]
- כָּרְחָנוּת [דטרמיניזם]
- כִּשְׁרוּר [לגיטימציה] וניגודו הַפְסָלָה [דה־לגיטימציה]
- לוֹפְתָנוּת [טוטליטריזם]
- מוֹלַדְתָּנוּת [פטריוטיזם]
- מַלְהִיגוּת [דמגוגיה]
- מִסְכָּם [קונסנזוס]
- נְאוּם הַתָּשָׁה [פִילִיבַּסְטֶר]
- עֲדָתִיּוּת [אתניות]; עֲדָתָנוּת [אֶתְנוֹצֶנְטְרִיּוּת]
- פּוֹלִיטִיקָה מְצִיאוּתָנִית [ריאלפוליטיק]
- שְׁלוֹמָנוּת [פציפיזם]
את הקמת הוועדה יזם ד"ר נדיר צור ז"ל בשנת תשע"ג (2013). חברי הוועדה: פרופ' דן אבנון (יו"ר) פרופ' אורן ברק, פרופ' יצחק גל-נור, פרופ' הנרייט כלב-דהאן, ד"ר גייל טלשיר, ד"ר אפרת קנולר ופרופ' מיכאל קרן; חברי האקדמיה ללשון העברית – פרופ' דוד רוזנטל ופרופ' עפרה תירוש־בקר.
בשיקולי הוועדה הובאה בחשבון התאמת החלופות העבריות למשמעות המדויקת של המונח הלועזי ולשימוש במונח במחקר ובהוראה של מדע המדינה. אנשי המקצוע בוועדה הביעו רצון למצוא חלופות עבריות למונחים הלועזיים הרבים המשמשים בתחום, וקיבלו עליהם להשריש אותם בקרב עמיתיהם ותלמידיהם.
מונחי בריאות הציבור
עולם בריאות הציבור נחשף לציבור הרחב בשנתיים וחצי האחרונות בעקבות מגפת הקורונה, ואולם יש בו תחומים רבים נוספים שחשיבותם רבה לשמירה ולקידום של בריאות האוכלוסייה. במטרה להעמיד מינוח מקצועי אחיד לכל העוסקים בבריאות הציבור הוקמה בשנת תשע"ד (2013) ועדת מינוח מקצועית. ברשימה שהכינה הוועדה כ־300 מונחים במגוון תחומים.
בחידושים שאושרו ברשימה:
- תַּסְמִינִי [סימפטומטי] כנגד אִי־תַּסְמִינִי [א-סימפטומטי]
- עִלּוּם נְתוּנִים מְזַהִים, ובקיצור: עִלּוּם [de-identification, במקום התממה]
- שְׁמֵנוּת [obesity]; שְׁמֵנוּת קִיצוֹנִית [morbid obesity]
- לְבַדּוּת [solitude]; לְבַדּוּת חִיּוּבִית [זמן איכות המוקדש לעיסוק משמעותי המסב לנמצא בו הנאה ואף מאפשר התפתחות אישית; positive solitude]
- הֵעָדְרָנוּת [היעדרות דרך שגרה מן העבודה או ממחויבות אחרת] כנגד נוֹכְחָנוּת [נוכחות עובד בעבודה אף אם אינו מבצע את עבודתו מפאת חולי או מסיבות אחרות]
- זִהוּמַאי [במקום "זיהומולוג"]
- חוֹנֵךְ [מנטור]
חברי הוועדה: אנשי המקצוע – ד"ר מילכה דונחין (יו"ר), פרופ' רחלי דנקנר, ד"ר רז דקל, פרופ' אלכס לבנטל, פרופ' ורדה סוסקולני, פרופ' ליטל קינן־בוקר; מטעם האקדמיה – חברת האקדמיה פרופ' יהודית הנשקה ועובדת האקדמיה ד"ר טובה שטראוס שרברין.
דקדוק
בתחום הדקדוק אושר הניקוד בשורוק במילים שאולות בעלות הסיומת ־וס בהתאם להגייה הרווחת ולאו דווקא לפי התיעוד בספרות חז"ל. כך ינוקדו המילים אוקיינוּס, אפוטרופוּס, קולמוּס, בולמוּס, תרמוּס (בעברית שְׁמַרחֹם) בשורוק בסופן. הצורות המקבילות בסיומת ־וֹס כמובן עודן תקניות. עוד אושרה הצורה הרווחת קָנַבִּיס לציון הצמח והחומר המופק ממנו לעישון וכדומה, לצד הצורה המתועדת בספרות חז"ל קָנַבּוֹס.
רונית גדיש, ראש המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית, מציינת שבשתי הוועדות הכוח המניע לקביעת חלופות עבריות למונחים הלועזיים היה של אנשי המקצוע. "משמח להיווכח ברצון של חוקרים וחוקרות הן במדע המדינה הן בבריאות הציבור להורות ולכתוב בעברית ולהנחיל מונחים עבריים לתלמידיהם". גדיש מקווה שהמילים העבריות החדשות – שהן שקופות לדוברי העברית הרבה יותר מן המילים הלועזיות – יתקבלו גם בתקשורת וגם בציבור הרחב.