על התופעה שתופסת תאוצה בתקופה האחרונה, תופעת המעבר של מסעדות שף רבות לתפריט כשר באישור הרבנות הראשית, מספר תומר בן צבי מנהל אגף המחקר בארגון כושרות.

"אנחנו רואים מגמה חדשה. עם ישראל רוצה לאכול כשר. שפים כמו אסף גרנית, אייל שני ואחרים שעד כה היו ידועים במסעדות הלא כשרות שלהם, פותחים מסעדות בכשרות הרבנות, מה שפותח אפשרות לאזרחים רבים במדינה שרוצים לאכול כשר", אומר בן צבי.

"כל הסקרים מלמדים ששבעים אחוזים מהישראלים רוצים לאכול כשר והמשמעות היא שוק מאוד רחב לבעל מסעדה שמצטרף ללקוחות שלו קהל יעד מאוד רחב שלא היה לו בעבר", קובע בן צבי ומציין כי במקביל לתוספת הכלכלית על השף המכניס כשרות למסעדה מתווסף משגיח המגיע עם דרישות כאלה ואחרות לצד פסילת חומרי גלם מסוימים, טיפול כזה או אחר לחומרי הגלם ועוד, "דברים שלא היו רגילים אליהם במטבח הלא כשר. המשמעות היא שהשף זז מעט אחורה ונותן למשגיח במה בתוך המטבח הכשר שלו".

על רפורמת הכשרות של חבר הכנסת מתן כהנא מציין בן צבי כי כבר לפני כחצי שנה הוחל בשלב הראשון של הרפורמה ובמסגרת זו כעשרים מקומות ברחבי הארץ עברו לרבנות אחרת. "ראינו באופן עקבי שלא טובת הכשרות בעניין הזה", הוא אומר. "אנחנו כותבים כעת דו"ח שיסקור את הנושא באופן מקצועי וכדי שניתן במה לקראת ההמשך לתיקון החוק. שלב ב' תקוע ולא ברור למה", הוא אומר ומציין כי שלב זה כולל תקני מפקחים ורגולציה שתקבע את הנהלים המתחייבים גם בתחומי השכר ועוד.

"גם רבנויות שרוצות את ההסדרה לא יודעים מה קורה", אומר בן צבי ומתאר את המבוכה לנוכח הקטיעה של הרפורמה באמצעיתה. "יש חוסר ידע לאן זה הולך".

"תוך כדי הדיונים על הרפורמה שיתפנו את חברת הכנסת מלינובסקי בכך שהרפורמה תביא לעליית מחירים. בהתלה לא האמינו לנו אבל אחרי בדיקה ראו שכל הגופים המקבילים, צוהר, הבד"צים ועוד, כולם הרבה יותר יקרים מהמחיר שהרבנות גובה. בעקבות כך חברת הכנסת מלינובסקי הכניסה סעיף שמאפשר לרבנות להמשיך ולתת כשרות לאחר הליך הסדרה מעקב ונהלים של המשגיחים. כך הרבנות יכולה לתת כשרויות גם דרך הרבנות המקומית ולא בהכרח דרך הגופים הפרטיים".

בהמשך דבריו מסביר בן צבי את החשש הקיים כעת מחלק משלב ב' של הרפורמה, כאשר הדרש הוא על מנגנון שלושת הרבנים המאפשר לכל שלושה רבנים להקים גוף מעניק כשרות באופן שלא בטוח שיעמוד תחת פיקוח ובחינת הנהלים המחייבים אותו ואת משגיחיו.