הרפורמה המדוברת בבחינות הבגרות של שרת החינוך יפעת שאשא ביטון עתידה להיכנס לתוקף בשנה הבאה עבור תלמידי כיתות י'.
תלמידי כיתות י"א וי"ב ימשיכו במתכונת הנוכחית עד שיסיימו את לימודיהם. המשמעות האופרטיבית - במקום בחינות בגרות, התלמידים יגישו עבודות בארבעה מקצועות. לפי התוכנית החדשה, כל מורה למקצועות היסטוריה, ספרות, תנ"ך ואזרחות יבחר לעצמו אחת משלוש דרכי הוראה.
הראשונה היא למידה מתחדשת, שבמסגרתה יתבצע לימוד באמצעות סרטונים, משימות מקוונות ומשימות חקר כיתתיות. השנייה היא למידה עצמית, והשלישית משלבת למידה חוץ־כיתתית ולמידה מקוונת לצד למידה פרונטלית. בנוסף, לרשות המורים יעמוד אוסף רחב של מטלות הערכה שתהיינה בהלימה למיומנויות שעל התלמידים לרכוש.
התוכנית כבר אושרה ויצאה לדרך, אך בשיחה עם 'בשבע' ד"ר עדה גבל, מרצה במכללה האקדמית דתית לחינוך שאנן ויו"ר ועדת המקצוע להיסטוריה בחינוך הדתי, מטילה ספק ברצינותה ואיכותה. לדבריה, אין תוכנית כתובה שמפרטת לפרטים את הרפורמה, ובקשתה לקבלת תוכנית שכזו טרם נענתה. "יש תדרוכים של התוכנית בעל פה אך אין שום טקסט כתוב, לכן הרבה מהמידע שאני נותנת לך בריאיון הוא כאשת מקצוע ששותפה בוועדה אקדמית שאחראית על כל תחום ההיסטוריה בחינוך הדתי. שנית, לא נעשה פיילוט, מפילים את התוכנית בבת אחת על כל מערכת החינוך. לעומת זאת, בהוראה המתוקשבת לדוגמה - תוכנית מושקעת מאוד שהכניסו בהיסטוריה בחינוך הדתי לפני כמה שנים - בשנה הראשונה הכניסו רק את המורים שהסכימו להשתלמויות וכמובן שהוסיפו שעות. נכון שאז הגיעה הקורונה, אבל ברור שלא עושים תהליך בלי שום אפשרות למנגנון בקרה. בתוכנית הנוכחית זה ברמת מדינה, כך שהמשתנים הם כל כך גדולים שאין אפשרות לייצר שום סטטיסטיקה בהיקפים כאלו".
לא רק שהתוכנית לא עברה פיילוט, היא גם נעשתה מהר מאוד. "אני חושבת שהמהירות פה היא בעוכרינו. אין לנו שום דוגמה לרפורמה כל כך גדולה שעבדו עליה כל כך מהר. התוכנית הזאת תהרוג את הידע הזמין. את הכול נחפש בגוגל. אחד הדברים שביקשנו: עבודת מטה. טקסט, רציונל. תוכנית עבודה איך זה ייעשה. ביקשנו ועד היום לא קיבלנו. הפסיקו לדבר איתנו על הרפורמה. התחננו שיקשיבו לנו, שלחנו מכתבים. הקולות שלנו לא נשמעו".
יש לך מושג כמה עולה הרפורמה הזו?
"לא. למה אף אחד לא יודע כמה עולה לבצע רפורמה כזו? יש עלויות של כל המנגנון הזה, והעניין הוא שזה בכלל לא יעיל. משנים את התפקיד של המורים, אבל לא נעשתה התאמה של הכשרת המורים לרפורמה והשלכותיה. יותר מכך, משקיעים במערכת במקום להשקיע במורים. ככל שישקיעו במורים יגיעו מורים טובים יותר למערכת. הרפורמות הללו לא ישנו כלום. מה שישנה זה מורה שאוהב את המקצוע ובא בעיניים בורקות, וכך התלמיד יאהב דרכו את המקצוע. כל השאר זה שטויות".
שרת החינוך טוענה ששמרה על היקף שעות העבודה של המורים אבל קיצצה בשעות של התוכנית הלימודית.
"אומנם אין למורה פגיעה בתלוש השכר בסוף, אבל יש פה פגיעה אנושה בהגדרה העצמית של המקצוע. לאורך השנתיים של הרצת הרפורמה המורה יצטרך להמציא את הגלגל בעבודה ולא במבחנים. הוא מחזיר לתלמיד ובודק עוד פעם - כל העבודה הזו היא בהתנדבות. כל השינוי שעומדים לחולל בלי שמגדירים מחדש את שכרו בהתאמה לתפקיד הוא לא טוב. אני שומעת שליברמן רוצה לשלם למורים למתמטיקה ולאנגלית יותר ממורים להיסטוריה, אך הוא שוכח שמורה למתמטיקה גומר תוך חמש דקות לבדוק מבחן ואילו מורה להיסטוריה יושב לילות כדי לקרוא מבחנים ועבודות ארוכים כאורך הגלות".
מתוך זעקתה של ד"ר גבל בשיחה, ניכר הזלזול שרוחשים למקצוע שעליו היא אמונה. "אני רואה איך דברים נעשים בשטח. השטן נמצא בפרטים הקטנים בסיפור הזה. הרעיון היפה שאחרי חמש יחידות מתמטיקה ו'היי פייב' שקידמו שרי החינוך הקודמים, להעמיד במרכז את לימודי הרוח ולגייס את כל מערכת החינוך בשביל זה - זה באמת נפלא. אנחנו רוצים תלמידים סקרנים ויוצרים שיש להם דעה עצמית ושיודעים לעבוד בקבוצה. אבל זה נעצר במדעי הרוח, והמסר הציבורי הוא מאוד בוטה ומאוד ברור - מה חשוב ומה לא חשוב, מה אנחנו מודדים ומה לא. המשמעות של זה היא איכות המורים שיבואו ללמוד וללמד את המקצועות הללו. הזילות הזו נוראית והיא באה לידי ביטוי גם במאבק על השכר. לוקחים אדם שיש לו מקצוע, שהוא עובד בו כבר הרבה שנים, ואומרים לו: מעכשיו אתה משנה את כל מה שאתה יודע לעשות, אבל לא הולכים לשלם לך על זה. זה מקרין החוצה על מי שהולך ללמד את המקצועות הללו". התוצאה הישירה היא שישנם מקצועות חשובים וישנם שפחות. "השאלה אילו מקצועות חשובים יותר ואילו חשובים פחות תהיה על השולחן. בשעות 'פחות חשובות', פשוט לא יבואו לבית הספר".
המורה של איינשטיין
על פי המתווה של שאשא ביטון, במקום שש שעות הוראה שבועיות במקצועות המדוברים, תהיינה מעכשיו חמש שעות הוראה ושעה אחת לעבודה. המשמעות היא הורדה של מעל 20% מתוכנית הלימודים, אחרי ש־30% ירדו כבר בתקופת השר לשעבר שי פירון. "במציאות הזו תלמידים לא ילמדו את חומרי היסוד, ואנחנו חוששים שהם לא ידעו לשאול את השאלות החשובות", מזהירה גבל. "יותר מכך, דוח מבקר המדינה קבע במפורש שרפורמת הבגרויות של שי פירון היא כישלון בחינוך הממלכתי. פרופ' שמחה גולדין, בשבתו כיו"ר ועדת המקצוע, אפשר לניסוי להתקדם ואפשר את העברת לימודי השואה ל'למידה משמעותית', ומעדויות שהגיעו ממקומות כמו 'יד ושם' ו'משׂואה' ניכר שהגיעו מחזורים שלא ידעו שואה. אם ברפורמת שי פירון זה היה שבעים אחוז נבחנים בבגרות ושלושים אחוז לומדים בכיתה, כעת מעבירים למסלול הזה מאה אחוז מהחומר".
נכונות השמועות שהחמ"ד ייפגע פחות?
"המצב שם שונה. החמ"ד מתחלק לשני אשכולות, אשכול קודש ואשכול רוח. באשכול קודש יש בגרות תושב"ע חובה שלא קיימת בחינוך הממלכתי, וישנה גם יחידה נוספת בתנ"ך לעומת הממלכתי. אחד משני המקצועות הללו יישאר בהערכה חיצונית, קרי בגרות רגילה. מעבר לזה, החמ"ד נכלל ברפורמה. באופן כללי החמ"ד הוא אוטונומיה מסוימת, למשל יש בו יותר שעות תנ"ך, הוא חוסה תחת חוק עצמאי ושומר על העצמאות שלו בכל מיני הקשרים".
לקראת סוף הריאיון מתייחסת גבל לנושא רגיש במיוחד. העתקות ועזרה חוקית בתשלום הם עניין שבמשרד החינוך נותנים עליו את הדעת לקראת הרפורמה, בפרט בתחום כתיבת העבודות, שהוא תחום מרכזי בה. אומנם גם היום תלמידים מקבלים עזרה, אך לדבריה הפערים בחברה יגדלו בעקבות הרפורמה, כי מי שברשותו אמצעים כספיים גדולים יותר יהיה תלמיד מוצלח יותר. "המשקל של הרפורמה למורה הפרטי הוא גדול, הוא יעשה עם התלמיד ביחד את העבודה, וכך התלמיד לא ייבחן על יכולותיו אלא על היכולת של הוריו לסייע בתהליך ולהחזיק לו מורה פרטי".
גבל לא לבד. חברי הכנסת יובל שטייניץ מהליכוד ואופיר סופר מהציונות הדתית קיימו השבוע (ב') בכנסת דיון מיוחד בנושא רפורמת הבגרויות. בכנס השתתפו אנשי חינוך ואקדמיה, פעילים חברתיים וחברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה. הפתעה נרשמה כאשר ח"כ עלי סלאלחה ממרצ, איש חינוך במקצועו, דיבר על חשיבות העולם הערכי כהכרחי להצלחה ועל הצורך לאזן את הרפורמה של השרה שאשא ביטון, חברתו לקואליציה.
מי שאמר מסרים דומים לאלו של גבל בנוגע לחשש מתרבות ההעתקות שתיווצר היה שלמה חדד, יו"ר המחלקה הפרופסיונלית בארגון המורים. "יש פה מהלך שיכול לפגוע בזהות ובערכים של מדינת ישראל. אני מלמד כבר 35 שנה, ואני יודע שמה שלא הולך לבגרות - לא לומדים. בתוכנית של השר פירון '70-30' גילינו שמה שלא לומדים לבגרות לא נלמד בכלל. תלמידים לא ילמדו, יעתיקו עבודות ולא ישקיעו - עלולה להתפתח פה תעשייה של עבודות. תלמידים יגישו עבודות שאנחנו לא יודעים מי עזר להם, מי כתב אותן. לא נדע מה לעשות. הפערים ילכו ויתרחבו. ביקשנו מהשרה לעשות פיילוט - היא אמרה 'לא, עכשיו זה בכל מדינת ישראל'. לדעתי זה יכול להרוס".
שר האנרגיה לשעבר, ח"כ ד"ר יובל שטייניץ, אמר: "שאלו את אבי תורת היחסות, אלברט איינשטיין, מי השפיע עליו יותר מכול וגרם לו להיות פורץ דרך מבחינה מדעית. ציפו שהוא יגיד ניוטון או דקארט. התשובה שלו הייתה: דוסטויבסקי. הקריאה של הרומנים של דוסטויבסקי גרמה לו לפתח את החשיבה המדעית הזאת. הרי לנו ראיה מגדול המדענים בהיסטוריה העולמית שמדעי הרוח חשובים מאוד. יש לי שאלה פשוטה לשרת החינוך: אם הבגרויות מזיקות ללימוד, וביטולן והמעבר לעבודת גמר מועיל ללימוד, אז מדוע היא לא מבטלת את המבחנים במתמטיקה ובאנגלית? אם נאבד את שאר הרוח ונבטל את המקצועות ההומניסטיים, אנה אנו באים?! אנחנו המדינה היחידה שעושה את הניסוי המסוכן הזה של דחיקת המקצועות ההומניים ודחיקת התרבות היהודית. לדעתי זהו איום על עתידה של מדינת ישראל".
ואולי הביקורת הכי נוקבת, שעל העיקרון שלה חזרו שוב ושוב, היא הפגיעה המגמתית בחינוך היהודי־הציוני. "הרפורמה הזאת דוחקת מאוד את החינוך היהודי־הציוני לשוליים", אמר ח"כ אופיר סופר. "אני לא חושב שמונחת כאן כוונה רעה, אבל זה קורה מכוח האינרציה. בבואה לעשות רפורמה הניחה השרה הנחות יסוד לא נכונות. יש לנו נוער טוב בישראל, ובוודאי שצריך לשפר דברים, אבל לא בדרך של לשפוך את התינוק עם המים. הרפורמה מתרחשת בתקופה קשה לזהות הציונית, תקופה שנרשמת בה שחיקה במוטיבציה לשירות משמעותי ולשירות קרבי. כל זה בסופו של דבר יושב על הדברים שבגללם הגענו לכאן, למדינה היהודית".
לא עוד פיילוט
אודליה כהן־שינדורף, סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית ומרכזת צוות על־יסודי, מהתומכות העיקריות ברפורמה, מביעה בשיחה עם 'בשבע' ביטחון מלא בנוגע לחששות מפגיעה בזהות היהודית. "אין לי שום חשש כזה, כי ההיקף בשעות לא יורד, כפי שאנחנו יודעים. נוכחנו לדעת שמה שלא עושים דרך הידיים והרגליים לא נשאר בראש. כשהתלמידים מראיינים איש עדות או חוקרים על המושג משואה לתקומה, אלו החומרים שהם הכי זוכרים, כי הם לומדים וחוקרים זאת מחוץ לחומר הלמידה, וממילא זה בעיקר מה שהם זוכרים. אנחנו לא חוששים שבעקבות הרפורמה הילדים יצאו בורים, אלו טענות שכל האינטרס מאחוריהן מעולם לא היה טובת הילדים אלא שמירת השכר של המורים, וכאן האוצר ומשרד החינוך הבטיחו שלא תהיה פגיעה בשכר המורים.
"מערכת החינוך צריכה להתאים עצמה למאה ה־21", טוענת שינדורף. "יש יותר מדי בחינות ויותר מדי חומר. הילדים יוצאים מהמערכת לא מוכנים ואין להם כלים אקדמיים ויכולת להביע עמדה מורכבת, ולכן אי אפשר להמשיך ולהגן על שיטה שפשוט נכשלה, תלמידים שלא יודעים לחפש חומר כמו שצריך, לקרוא מאמר אקדמי ולסכם אותו. על אף שנעשו ניסיונות בשנים האחרונות לשנות את אופי הבחינה, לא קם בעקבות זאת ילד שיזכור יותר חומר או שאוהב יותר את לימודי התנ"ך וההיסטוריה. אנחנו צריכים להפסיק להשלות את עצמנו. כל האמירות של 'הופחתו שעות' פשוט לא רלוונטיות ולא נכונות. הנהגת ההורים מצפה שהמורים יאירו איפה האתגר ומה צריך לשפר ברפורמה ולא יצאו נגדה, כי גם המורים מבינים שהבחינות והעברת הידע כפי שהן היום פשוט לא רלוונטיות לדור הזה".
חרף תמיכתה במהלך, שינדורף מבקשת לבצע שינוים ברפורמה המתהווה. "היא רחוקה מלהיות מושלמת וצריכה הרבה שיפורים מבחינת הנהגת ההורים. נפגשנו על כך, הצוות הבכיר ביותר במשרד החינוך שעוסק ברפורמה, קיבלנו הסברים מפורטים, העלינו ביקורת והערות שביקשנו את התיקון שלהן, וכעת אנחנו בפינג פונג של השגות. הם הציגו מצגת, נתנו השגות והערות, והפגישה הבאה תהיה עם התיקונים. נוכחנו לדעת שהמשרד מכיר באתגרים ובבעיות אבל רוצה לקדם את מערכת החינוך צעד קדימה ולא להישאר תקוע, ולכן אנחנו בעד. ברור לנו שנדרשת השקעה מצד המורים והם כרגע לא מוכשרים ללמד למידה רבת־ממדים, אבל לשם כל העולם צועד, ומצפים שלשם מערכת החינוך שלנו תצעד".
את לא חוששת מהמהירות שבה בוצעה הרפורמה הזאת?
"יש למערכת שנתיים להנחות וללמד את המורים, אין אף אחד שצריך להיות מוכן לספטמבר. בספטמבר יחלו ההכשרות של המורים, כך שמי שעולה עכשיו לכיתה י', יעשה זאת בכיתה י"ב. אני מצרה על כך שהמורים מרגישים שלא שיתפו אותם בתהליך. יחד עם זאת, מה שמתחיל במדינת ישראל כפיילוט בדרך כלל נזנח ולעולם לא יקרה, ולכן חייבים להתחיל, אם כי מאוד מאוד חשוב שיהיו מדדי בדיקה".
***