חסרי תקנות

ממשלת בנט-לפיד כבר ידעה ימים קשים מאז הקמתה לפני שנה בדיוק, אך נדמה שאירועי יום שני השבוע היו החמורים ביותר עבור הקואליציה, שמקרטעת מתחילת המושב. אחרי האזהרות שפיזר שר המשפטים גדעון סער בשבוע שקדם להצבעות במליאה בשני, על כך שנפילת חוק תקנות יהודה ושומרון יוביל לפירוק הממשלה, ואחרי שבמשך השעות שקדמו להצבעה הדרמטית ניהלו ראשי הקואליציה מסע שכנועים נרחב בקרב הח"כים הערבים, הצביעו חברי הכנסת גנאים ורינאווי־זועבי נגד החוק, מה שהוביל להפלתו.

מסע הלחצים של ראשי הקואליציה הפך לאינטנסיבי ככל שנקפו השעות, כשלאט לאט חלחלה ההבנה בקרב בנט ולפיד שהחוק, שקיים כבר 55 שנה, לא צפוי לעבור. מי שראה את בנט מסתובב בקומת הממשלה ביום שני לקראת ההצבעה, פגש בפנים נפולות ולחוצות בעודו מנסה לתפוס את גדעון סער בדרך למליאה. הסיבה ללחץ הייתה ברורה לכול - האיום הברור הן מצד סער והן מצד ח"כ אורבך שאם החוק לא יעבור, הם לא רואים עוד הצדקה לקיום לממשלה.

לעומת בנט, ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד דווקא שידר רוגע מחוץ לחדרי הדיונים. כשנשאל על ידי העיתונאים מה צפוי להתרחש בהצבעה, אמר שאינו יודע, אך "יהיה בסדר". זה לא שלפיד השלה את עצמו ולא חשב שהקואליציה נמצאת בבעיה בהצבעה הכי קריטית שהייתה לה עד כה. לראשונה זה שבועות ארוכים הוא ביטל את ישיבת הסיעה של יש עתיד, בעיקר כדי לא להצטרך לענות על שאלות העיתונאים.

אחת הסיבות העיקריות שבגללן נכשל מסע הלחצים, ובסופו גם שאר חברי רע"ם לא נכחו בהצבעה, היא חברת הכנסת עידית סילמן, שהעבירה לאורך כל היום מסרים שאם היא תהיה האצבע שתכריע את ההצבעה, היא תצביע נגד הקואליציה. מטרת האיום הייתה לגרום לחברי הכנסת הערבים שבקואליציה להבין שבלאו הכי החוק לא יעבור, שכן יש שוויון בין הגושים בכנסת, כך שאותם ח"כים גם יצביעו כנגד הקהל שלהם וגם החוק לא יעבור. לבסוף סילמן לא הייתה צריכה להצביע כנגד התקנות, לאור הצבעת גנאים ורינאווי־זועבי.

לאחר הכישלון בהצבעה על תקנות יו"ש רשמה הקואליציה הפסד צורם נוסף, כאשר גם ההצבעה על מינויו מחדש של מתן כהנא לשר הדתות נפלה, הפעם בעקבות הצבעתה של סילמן נגד ההצעה. כל זה למרות שראש הממשלה בנט הפך את ההצבעה להצבעת אמון בממשלתו, ולצד איומים מצד חברי הקואליציה כי אם סילמן תצביע נגד ההצעה, היא עלולה להיות מוכרזת כמורדת. היועצת המשפטית של הכנסת הבהירה כי הצבעה אחת בניגוד לקואליציה, חשובה ככל שתהיה, אינה עילה להפרשת חבר כנסת.

באופן טבעי, הכעס בקואליציה על הח"כים הסוררים לאחר ההצבעה היה רב. שר הבריאות ניצן הורוביץ, יו"ר המפלגה של רינאווי־זועבי, אמר כי הוא מצפה ממנה לפרוש מהכנסת. דברים דומים אמר גם שר החוץ לפיד בכנס של ערוץ 'דמוקרטTV', ומי שהיה הנחרץ ביותר היה השר סער עצמו, שאמר בסדרת ראיונות שנתן ביום שלישי השבוע כי הוא לא רואה ברע"ם חלק מהקואליציה, והם ישלמו מחיר על כך. גם ברע"ם לא אהבו את התנהלותו של גנאים, והחלו לחפש דרך שתוביל לפרישתו מהכנסת.

"צריך להבין את המצב של חברי מרצ. הם הצביעו בעד חוק שהיסטורית הם מתנגדים לו. הם לא מסוגלים לחיות איתו, ובכל זאת הם הצביעו בעדו. הם הקריבו הרבה בהצבעה הזאת, אבל בסוף היא נפלה. ברור שהם זועמים על רינאווי־זועבי שעושה מה שהיא רוצה", אומר גורם בכיר בקואליציה.

בסוף רינאווי־זועבי הצביעה כמו שרבים מהם היו רוצים להצביע. הם בכלל יכולים להמשיך באירוע הזה שנקרא ממשלת בנט-לפיד?

"תלוי מי מהם. אלה שקיבלו תפקידים מיניסטריאליים, בוודאי. הם יודעים שהם לא יחזרו לשם בשום דרך אחרת והם יעשו הכול, כולל אפסון עמוק של האידיאולוגיה שלהם, כדי שהממשלה לא תיפול. השאלה היא לגבי גבי לסקי ומיכל רוזין, שהן ח"כיות מן השורה שבסוף גם מצביעות נגד מה שהן מאמינות בו, גם חוטפות אש מהקהל הביתי שלהן, וגם לא רושמות שום רווח אישי. אני לא יודע כמה זמן הן עוד יוכלו להחזיק מעמד בממשלה הזו".

סער בשני קולות

לא רק במרצ הרוחות לוהטות. גם מהעבר השני, אצל ימינה ותקווה חדשה, לא שקט כלל. בימינה הפכה כבר הסיטואציה הזו לעניין שבשגרה - שעות ספורות קודם ההצבעה התפטר דוברו המדיני של ראש הממשלה, מתן סידי. מדובר בעזיבה החמישית תוך פחות מחודש בימינה, והרביעית בלשכת ראש הממשלה, כשבתווך הספיקה המפלגה להפריש את שיקלי ולהדיח את ח"כ לשעבר יום טוב כלפון. רף המתח במפלגה רק הלך וגבר עד שהגיע לפיצוץ לאחר ההצבעה על התקנות, כאשר חבר הכנסת אורבך רץ במליאה לקראת מאזן גנאים והטיח בו: "איך אתה לא מתבייש, ככה נראית שותפות?". מאוחר יותר באותו לילה, בדיון ארוך שקיים עם ראש הממשלה בנט ונמשך עד ארבע בבוקר, אמר אורבך שאיבד אמון בממשלה, אך עדיין לא הודיע על עזיבתו. נכון לכתיבת שורות אלה, באופן רשמי מכחישים בסביבת אורבך את הדיווח הזה.

"הלחץ של ימינה מאוד ברור. גם הם מבינים שאנחנו בשלבי סיום. די ברור לכולם שמה שהיה הוא לא מה שיהיה", אומר היועץ האסטרטגי אודי טנא. "חוק התקנות זה לא עוד חוק, אלא חוק שמסמן את גבולות הגזרה של הממשלה. כשהוא נפל הובהר למעשה שכל הדיבורים ששמענו מהאופוזיציה לאחרונה, שהממשלה לא יכולה להעביר את החוקים הכי בסיסיים לממשלה ציונית, פשוט מדויקים. לכן החברים בימינה מבינים שזה יהיה מאוד בעייתי עבורם באופן אישי להישאר בממשלה שכזו, והאמת היא שזאת גם הסיבה שגדעון סער הפך את ההצבעה הזו לכל כך דרמטית".

היא באמת כל כך דרמטית כמו שזה מצטייר בתקשורת, או שמדובר בעוד אירוע שהקואליציה תצליח לשרוד אותו איכשהו?

"זה לא המקרה הפעם. אנשים שדיברתי איתם בימים האחרונים מהקואליציה ומהאופוזיציה דיברו בקול די אחיד שאמר שאם החוק לא יעבור ביום שני הקרוב, זה נגמר. אולי הפירוק הרשמי ימתין עוד טיפה, ואולי הקונסטלציה שלו לא לגמרי ברורה, כי זה יכול ללכת או לבחירות או לממשלה חלופית, אבל הממשלה הזו תסיים את דרכה אם החוק לא עובר בשני".

כבר שמענו בעבר שהממשלה עוד רגע נופלת, בינתיים זה לא קרה. למה שהפעם זה יהיה שונה?

"העובדה שיש ריח של בחירות באוויר היא לא בגלל איזה ספינים של יועצים אסטרטגיים. זאת המציאות שכולם מרגישים בכנסת כבר זמן רב. לא סתם אנחנו כבר הרבה זמן מנהלים את הדיון מי יפרק את הממשלה כדי שהצד השני לא יכהן כראש הממשלה. כל אחד מחפש כרגע את העילה הנכונה והקונסטלציה המתאימה כדי לשחק בקלפים בצורה שתשרת אותו הכי טוב. אבל בפירוש כולם מכינים את עצמם ליום שאחרי, ואי־העברת החוק ביום שני צפויה להיות האירוע שיחתום את הסיפור של הממשלה".

כאמור, גם גדעון סער אמר במפורש בשבוע החולף דברים דומים, כאשר בסבב הראיונות שנתן לערוצי הטלוויזיה לפני ההצבעה הדגיש כי אם החוק לא יעבור הוא לא רואה איך הממשלה יכולה עוד להמשיך. לעומת זאת, במהלך סבב הראיונות שנתן לערוצים ביום שלישי השבוע, הוסיף סער כי "למי שהפילו את החוק לא מגיע פרס. ההתנהלות שלהם (חברי הליכוד. א"מ) מראה שאסור לתת להם לחזור להנהגה". בנוסף חזר על הבטחתו מלפני הבחירות כי לא ישב עם נתניהו. גם על בימת הכנסת התנהל קרב צעקות בין חברי תקווה חדשה לליכוד, כאשר חברת הכנסת מיכל שיר האשימה את חברי הליכוד שהם "חרפה לימין", ושר הבינוי והשיכון זאב אלקין אמר לחברי הליכוד כי הם הפכו "למשרתיו של נתניהו ללא שום חשיבה עצמית", זאת בנוסף לסדרת עלבונות אישיים שהטיחו הצדדים זה בזה.

כל זה קורה כשמאחורי הקלעים מתרבים הדיווחים על שיחות בין סער לליכוד על הרכבת ממשלה חלופית בכנסת הנוכחית. בכירים בליכוד מאשרים ל'בשבע' את המגעים בין הצדדים, אך טוענים כי המרחק רב עד לחתימת הסכם כלשהו בין המפלגות, ואף מגלים סקפטיות בשאלה אם החתימה הזו בכלל תתרחש. "בסוף זה תלוי בהחלטה של איש אחד, וזה גדעון סער. הוא צריך לקבל את ההחלטה האסטרטגית שהוא מסיר את הווטו מעל נתניהו. זה עוד לא קרה, וכרגע גם לא נראה שזה יקרה. אם זה יקרה, יהיה אפשר להגיע להסכם מהר מאוד. לפני שנתיים, כשבני גנץ קיבל את ההחלטה האסטרטגית הזאת, הגיעו להסכם מהר מאוד. לכן זה תלוי בסער", אומרים הבכירים.

לפי זה אפשר לנחש שהראיונות שלו ביום שלישי לא תרמו יותר מדי למגעים.

"ממש לא. זה קצת מעורר תחושה כאילו הוא מתחפר יותר בעמדה שלו, אבל לא הייתי סותם את הגולל על המגעים האלה. אני לא פוסל אפשרות שהוא ינסה שוב בשבוע הבא להעלות את החוק, ואחרי שהוא ייפול שוב הוא יגיד שלא נותרה לו ברירה. למרות שזה מרגיש כאילו הוא יעדיף ללכת לבחירות ולא לממשלה חלופית".

גם במחיר של מחיקה פוליטית? הרי רק ביום שלישי התפרסם סקר של 'כאן חדשות' שבו הוא לא עובר את אחוז החסימה.

"גם במחיר הזה. סער יעדיף למות פוליטית מאשר לשבת עם נתניהו. איך יולי אדלשטיין אמר אחרי פיזור הכנסת בסבב הראשון? 'מה אתם מוחאים כפיים, רובכם לא חוזרים לכאן'. אז אותו דבר גם עכשיו, ככה זה נראה. אבל בפוליטיקה הכול אפשרי".

יש לציין שגם מהצד של הליכוד לא כולם ששים להרכיב ממשלה עם סער ותקווה חדשה. בליכוד שוררת הסכמה בין כל הצדדים שאנשי תקווה חדשה אינם יכולים לחזור לשורות המפלגה, אך קיימת מחלוקת בשאלה אם ניתן להרכיב איתם ממשלה. נתניהו סבור שזה אפשרי, ואף עדיף על האלטרנטיבה בדמות בחירות, ולעומת זאת בכירים כמו אמסלם מתנגדים לכך נחרצות. יושב ראש האופוזיציה אף ביקש בישיבת הסיעה השבוע ביום שני שלא לתקוף את סער ומשפחתו באופן אישי, אך אמסלם ענה כי "הוא יקבל מה שמגיע לו". במליאה, שניים מהמקורבים ביותר לנתניהו, אמסלם ודיסטל אטבריאן, ניהלו קו חריף של מתקפות אישיות על אנשי תקווה חדשה בכלל, וסער ואלקין בפרט.

כמעט שגרה ביהודה ושומרון

מהעבר השני, הקואליציה חזרה שוב ושוב על המסר שלה נגד האופוזיציה ועל כך שהיא פוגעת בחייהם של מצביעיה ביהודה ושומרון. באופוזיציה דוחים את הטענות הללו מכול וכול. "אנחנו האופוזיציה. למה אני צריך לתת להם גב בכל פעם שהם לא מצליחים להעביר חוק ביטחוני? הם יצרו את הממשלה הזאת, הם ידעו בדיוק מה הבעיות שהם יעמדו בפניהן, והם אלה שלא מצליחים לתפקד ולהעביר חוקים ציוניים בסיסיים", אומר בכיר באופוזיציה.

אבל בסוף מי שמשלם את המחיר הם המתיישבים. הם אלה שעכשיו יאבדו לא מעט הסדרים חוקיים שאפשרו להם להתנהל כמעט כמו כל אזרח ישראלי.

"זה לא נכון. זה בעיקר ספין של הממשלה. מי שבעיקר יסתבך היא הממשלה עצמה, שתצטרך עכשיו לעבוד הרבה יותר קשה ולטבוע בבירוקרטיות. אבל כל האיומים ששמענו על כך שהמתיישבים לא יוכלו להצביע בבחירות הם שקר מוחלט. אם הממשלה נופלת תוך תשעים יום מפקיעת החוק, הוא מוארך אוטומטית עד לשלושה חודשים לאחר השבעת הכנסת הבאה. ובכל מקרה, אפשר לחוקק את החלק הזה נקודתית בתוך חוק הבחירות. אין שום בעיה. אותו דבר בביטוח הלאומי, שכבר הובהר שלא תהיה שם שום השפעה. התחום המשמעותי העיקרי שבו תורגש השפעה על חיי התושבים הוא ביכולת לעבור דירה או לבצע רישומים מדינתיים אחרים".

לא כולם מסכימים שלנפילת החוק אין משמעות גדולה עבור תושבי יהודה ושומרון. "זה לא נכון להגיד שאין נזק מנפילת החוק. זה נכון שמגזימים בחשיבותו, אבל היא קיימת", אומר חבר הכנסת לשעבר והאלוף (במיל') עוזי דיין. "יחד עם זה, אנחנו נכנסים לשאלה האם המטרה מקדשת את האמצעים, כלומר האם הרצון להחליף את הממשלה הרעה הזאת מצדיק את הנזק של ביטול החוק, ולדעתי כן. אם הייתי צריך להצביע היום, כנראה שהייתי מצביע נגד החוק".

עד כמה הנזק משמעותי?

"החוק הזה חשוב כי החוק הישראלי לא חל על יהודה ושומרון, והיה צריך למצוא קונסטלציה שתאפשר לתושבים שם לחיות תחת החוק. אז החוק הזה הוא סוג של פלסטר מגושם בשביל יהודה ושומרון. זה פתרון יעיל, אבל עצם זה שפעם בחמש שנים צריך לאשר את התקנות מחדש, זה מצב לא בריא שצריך לשנות אותו. בממשלה הנוכחית אין מה לצפות שזה יקרה, אבל המינימום היה להאריך את חוק התקנות".

בהנחה שלא יצליחו לחוקק את החוק מחדש, אפשר לפתור את הבעיות שהמצב הזה יוצר?

"זה אפשרי אבל מסורבל. במקרה כזה יצטרכו לחוקק כל חוק באופן נפרד גם לגבי יהודה ושומרון, חלק מהדברים יצטרכו להעביר לסמכות אלוף פיקוד המרכז וחלק יצטרכו להקפיא. מה שבטוח זה שברגע שתתחלף ממשלה, והיא תתחלף בקרוב, יהיה צורך לתקן את זה".

אמרת קודם שהמינימום שמצופה מממשלה זה להאריך את החוק, וזה לא קרה. האם זה אומר, כמו שאנחנו שומעים בימים האחרונים מחברי קואליציה, שהניסוי הזה של ממשלה עם חברי כנסת ערבים נכשל?

"הניסוי נכשל, ואלה שיזמו אותו כשלו בצורה קשה. החלק הכי חמור זה שהם הלכו לניסוי לא זהיר, כשעכברי המעבדה, כלומר אנחנו, לא רצינו בו. כשברק הלך לקמפ דייוויד אמרתי לו שזה ייגמר בצורה שלילית בכל מקרה. התשובה שלו הייתה שנכון שהמהלך ייכשל, אבל אנחנו צריכים להראות שניסינו הכול וכך נוכל להראות את הפרצוף האמיתי של ערפאת. שאלתי אותו האם הוא חושב שהציבור ישמח לראות שהניסוי הצליח והמעבדה התפוצצה. הממשלה הנוכחית לא למדה את המסר".

למרות הצלחת האופוזיציה להפיל את החוק, לא הכול עבר חלק. לקראת ההצבעה החלו דיווחים על מגעים שניהל חבר הכנסת יעקב אייכלר מיהדות התורה עם הקואליציה, במסגרת דיל שבו הוא יתמוך בתקנות או ייעדר מההצבעה, ויקבל בתמורה שורה של הישגים לציבור החרדי. "ידענו שיש גישושים כאלה, אבל לא חששנו שמשהו יקרה שם. ידענו שזה לא יגיע לשום מקום", אומר גורם בכיר באופוזיציה.

ולמה זה? כי ידעתם שאייכלר לא ילך למהלך הזה או כי שידעתם שגם איתו אין להם רוב?

"שני הדברים. אייכלר אוהב לאיים, אבל דבר כזה לא יעבור בשקט בציבור שלו, וגם ראינו שאין להם רוב, ולכן ידענו שאין ממה לחשוש בכיוון הזה. בסוף, אחרי כל הדיבורים על כך שבסוף אנחנו נתפצל ולא נחזיק מעמד, מי שקרסה היא הקואליציה, שכל הזמן נוטשים אותה".

וכל זה קורה רגע אחרי ההתפטרות של ליצמן, שהיה גורם מרכזי בדבק של האופוזיציה. איך זה ישפיע הלאה? האם המגעים של אייכלר סימנו את הסנונית הראשונה למצב שבו יהדות התורה לא במאת האחוזים עם האופוזיציה?

"הסיפור של ליצמן אכן בעייתי. הוא מותיר חלל גדול, וגם יוצר קרבות ירושה בתוך המפלגה כך שכל אחד ינסה לתפוס מעמד חזק יותר. אבל אנחנו לא מאמינים שזה ייצור בעיה לאופוזיציה".

"צריך להבין שהמצב של יהדות התורה בעייתי מאוד", אומר טנא. "הציבור החרדי עובר בשנים האחרונות שינוי מאוד משמעותי, וסוג של חזרה למה שהכרנו לפני שנים. אם בעבר הייתה לך מפלגת פא"י, היום יש לך את החרדים המודרניים או חרדים ישראלים. הם כבר לא מחויבים ליהדות התורה, ולמעשה הם מרגישים הרבה יותר קרובים לסמוטריץ', בן גביר ונתניהו. תוסיף לזה את העובדה שהרב קנייבסקי נפטר לפני שלושה חודשים - מעבר למכה הרוחנית הקשה למגזר החרדי, זה גם יעלה בקולות בקלפי. כבר בבחירות האחרונות סמוטריץ' קיבל בבני ברק ארבעת אלפים קולות. זה היה נתון דמיוני עד לפני כמה שנים. אותו דבר במודיעין עילית ובביתר עילית, שגם שם הציונות הדתית קיבלה המון קולות. זה רק ילך ויתרחב. לכן מפלגת יהדות התורה מאוד לא רוצה בחירות עכשיו".

כשהמטרה היא לדחות את הקץ?

"הם יודעים שהם יאבדו המון קולות, לכן הם רוצים לדחות את הרגע הזה. העסקנים החרדים איבדו המון מקרנם בעקבות כל האירועים האלה. לכן עדיף להם לדחות את הבחירות, ולקוות שיצליחו להתארגן מחדש עד אז".

***