מספר הכיפות שהיה אפשר למנות בשנות השישים בטכניון, המוסד האקדמי היוקרתי בחיפה, לא היו מגיעות לכדי עשירי למניין, ואולי אף לא לאצבעות יד אחת. טיפין טיפין, בעבודה מאומצת וסיזיפית של רב הקמפוס לשעבר הרב אליהו זיני ועוזריו, נלקטו ובאו אל הקמפוס עוד ועוד סטודנטים שומרי מצוות, ועם השנים כבר היה אפשר לדבר על מהפכה. כיום, מעידים חברי הקהילה הדתית המקומית, בלא מעט קריטריונים מהווה הפעילות התורנית בטכניון תחרות גם למוסדות אקדמיים תורניים מובהקים. אל בית הכנסת רחב הידיים נאספים מדי שבת 500-300 מתפללים, ותפילות בהרכב מלא מתקיימות כמובן במהלך כל ימות השבוע. בית המדרש שוקק חיים, שיעורים נמסרים השכם והערב ומספר המשתתפים בהם מרשים. קהילת הטכניון מורכבת גם מסטודנטים וגם מבוגרי הטכניון שממשיכים לגור בסמוך, והקהילה הדתית שנבנתה בתוך הקמפוס שואבת אותם להיות חלק ממנה גם בסיום לימודי התואר. אבל בשנים האחרונות, וביתר שאת בחודשים האחרונים, יש מי שהמהפכה הזאת היא לצנינים בעיניו והוא מנסה לדכא אותה בכלים מכלים שונים.
"חשבנו שהעידן שבו סטודנטים דתיים בטכניון היו אישיו כבר עבר מן העולם, אבל עכשיו התחושה היא שהכול מתפוצץ בפרצוף", מתאר ליאור לוטטי, בוגר הטכניון בהנדסת מכונות ועובד בתעשייה, חבר קהילת הטכניון וממקימי תא הסטודנטים החדש 'בוחרים במשפחה' שהוקם בו לאחרונה. "בערך מאז שנת 2018, בכל כמה שנים יש איזשהו פיצוץ, וזה הולך ומחריף. גם בענייני דת בכלל, ולא מעט מול קהילת הלהט"ב בטכניון. הסיפור האחרון שאירע עם רב הטכניון, הרב אלעד דוקוב, היה השיא: זה היה הפיצוץ הכי גדול על הטריגר הכי קטן – הודעה מעודנת שנשלחה בתוך קבוצת ווטסאפ פנימית".
ניסיונות הדיכוי כלפי הרב דוקוב לא החלו השנה. בשנת 2016 העז הרב דוקוב במסגרת תפקידו לשגר הנחיה הלכתית לסטודנטים שומרי המצוות בקמפוס, בעקבות הצבת עץ אשוח בבית הסטודנט בטכניון לרגל יום אידם של הנוצרים. ההנחיה הייתה לא להיכנס למבנה שבו נמצא אותו אביזר עבודה זרה אלא להקיפו. ההתנפלות על הרב דוקוב בעקבות הדברים הסתיימה בפנייה של ח"כ יוסף ג'בארין לפרקליטות המדינה ודרישה לפתוח נגדו בחקירה בגין הסתה לגזענות. כשנה לאחר מכן הודו בפרקליטות כי אין כאן משום עבירה.
הלאה: לפני כחמישה חודשים הונחתה הוראה מגבוה לסגור את דוכן התפילין של חב"ד שפעל בקמפוס לא פחות מ־12 שנים. גם פעילויות מקרב הסטודנטים עצמם שהדיפו ריח של יהדות קיבלו לאחרונה כתף קרה מצד הנהלת הטכניון. במשך שנים רבות התקיימו בקמפוס שבתות מאורגנות לכלל הסטודנטים, חילונים כדתיים. השבתות היו עשירות בפעילויות ובהרצאות מפי דמויות בעלות שם ועניין, ומומנו בשיתוף אגודת הסטודנטים. הסדק הראשון נבעה כאשר החליט מי שהחליט לשלב חילול שבת בשבתות הללו, והביא תזמורת שניגנה בעיצומו של יום. לאחרונה חלה עליית מדרגה נוספת כאשר המארגנים קיבלו הודעה כי האגודה מפסיקה את תמיכתה בשבתות הללו.
מעל כל האווירה המדירה הזו שאליה נדחקו הסטודנטים הדתיים, חופף עננו הקודר של התא הגאה בטכניון, שבדרכו האופיינית מקפיד לדכא בכוחנות כל מי שמעז להביע עמדה עצמאית, ומאידך – מטפח את נוכחותו בגאווה שתלטנית משולחת רסן. הנפגעים הראשונים הם כמובן שומרי המצוות, אבל ההתמרמרות רווחת גם במעגלים רחבים יותר. אירוע השיא, כאמור, היה הודעה שהפיץ הרב דוקוב לקבוצת הווטסאפ של הסטודנטים הדתיים, ובה הביע הסתייגות ממסיבת להט"ב שנערכה בערב יום השואה. על כך זכה הרב לקיתונות של רותחין, גם מצד הנהלת הטכניון, שבמקום לגבות אותו כרב המקום ולהעניק לו חופש ביטוי וסמכות בתפקידו, דרשה ממנו לפרסם התנצלות. אבל למחרחרי הסובלנות זה לא הספיק: ח"כ יוראי להב־הרצנו פנה במכתב לנשיא הטכניון בדרישה להדיח את הרב, ובמקביל הגיש בקשה לדיון מהיר בוועדת החינוך של הכנסת כדי לטפל באיום הקיומי הרובץ מעל הסטודנטים הלהט"בים.
איום בדמות קבוצת ווטסאפ
הוועדה שהתכנסה בשבוע שעבר העלתה על המוקד את תא הסטודנטים החדש 'בוחרים במשפחה', שהוקם על ידי סטודנטים דתיים וחילונים שנקעה נפשם מההשתקה הלהט"בית בקמפוס, וביתר שאת אחרי מסע ההשפלה שעבר הרב דוקוב. ח"כ להב־הרצנו, בעצמו איש קהילת הלהט"ב, הפריח אל חלל החדר את הטקסט המופרך הבא בלי להניד עפעף: "עשרות סטודנטים פנו אליי עם תחושת חוסר ביטחון עד כדי כך שהם שוקלים לא להמשיך את לימודיהם בטכניון. יש שם תא דמוי להב"ה שנקרא 'שומרים על המשפחה' שמסמן סטודנטים מהקהילה הגאה, ורב הטכניון אלעד דוקוב בירך על הקמתו... צריך להמתין שיקרה רצח בטכניון?" נזעק הח"כ, "חוסר המעש של הטכניון מטריד אותי יותר מכל דבר אחר. אנחנו עומדים בשער וצועקים: יהיה פה אסון. תמנעו אותו".
הגדיל לעשות ממלא מקום יו"ר הוועדה, ח"כ סימון דוידסון מיש עתיד, שהגיע להישג נאה בסולם המטאפורות בהשוותו את תא 'בוחרים במשפחה' ללא פחות מגידול ממאיר: "כשבן אדם מרגיש לא טוב והוא הולך לרופא, ולא עלינו מגלים ח"ו גידול ממאיר – הרופא קודם כול מוציא את הגידול הממאיר הזה, אחרת הוא מתחיל להתפשט", הפליג דוידסון בתיאוריו ופנה לנמשל: "ומה שקורה פה – זה מתחיל בבן אדם אחד, ומצטרפים עוד חמישה, עוד עשרה, וזה הופך להיות קבוצת ווטסאפ. היום יש ארבעים ותשעה, ועוד שנה יהיו שם מאתיים, וזה עולה לשלוש מאות. את הדבר הזה צריך לגדוע כשהוא מתחיל. צריכים פשוט לחתוך את הדבר הזה. בכל האוניברסיטאות צריכים לדעת שזה היה וזה נחתך, שאנשים לא ירימו ראש". הצליבה הפרלמנטרית שלוחת הרסן הזו, יש לציין, התנהלה על בסיס חומר "מרשיע" שהסתכם בקבוצת ווטסאפ פנימית שהקימו חברי התא החדש, ובה החליפו דעות שהעזו לא להביע הערצה ללהט"ב באשר הוא להט"ב.
לוטטי, כאמור מחברי התא המדובר, מסביר כי התא נמצא בראשית דרכו וכרגע מפעיל דף פייסבוק שמעלה תכנים על חינוך, יהדות ועוד. לדבריו, מטרת התא היא להתמקד ב"עשה טוב" ולהפיץ בקמפוס תכנים ופעילויות חיוביים וערכיים כנגד ההשתלטות הלהט"בית. אם יתרחשו אירועים דוגמת ניסיון הסיכול שנעשה לרב דוקוב, ישמש התא גם התאגדות בעלת כוח כדי לנהל מאבקים.
לדברי לוטטי, את ההשתלטות הלהט"בית מרגישים בקמפוס לא רק במשך חודש אינטנסיבי אחד בשנה. הצבעים והדגלונים כובשים לעצמם עוד ועוד שטחים גם בסתם ימים של חול. כך למשל, אגודת הסטודנטים שינתה את צבעיה בחודש זה ושותפה לקיום אירועי התא הגאה; דיקנית הסטודנטים צבעה את סמלה באותו אופן; דמויות בכירות בהנהלת הטכניון צולמו עם דגלונים במשרד; ביריד התעסוקה השנתי בטכניון, שבו משתתפות עשרות חברות מהמשק שמראיינות סטודנטים לעבודה, נצבעו עשרות מהביתנים בצבעי הלהט"ב. חלק מהחברות הגדילו לעשות והבטיחו מלגה של 12,000 שקלים למי שיקדם פעילות להט"ב בקמפוס.
התחושה, מספר לוטטי, היא של פחד, דיכוי והשפלה של כל מי שלא מיישר קו, וזה כולל לא רק סטודנטים אלא גם פרופסורים בכירים. "הרגשנו שצריך להתאגד כדי שיהיה לנו כוח, כי אם מישהו מנסה לפעול לבד מיד תוקפים אותו. יש חברים שפחדו להזדהות איתנו, חששו משיימינג ברשתות, מהתנכלות ועוד". תקוותם של חברי התא החדש היא להצליח לרתום לא רק סטודנטים, אלא גם בוגרים שהטכניון קרוב לליבם ויהיו מוכנים להיות שותפים במאבק על הזהות היהודית שנבנתה בעמל וכעת הולכת ונשחקת.
להגן על בעלי עסקים
הטרור הלהט"בי מצליח לגרום בהדרגה ליצירתם של עוד ועוד כיסי התנגדות. תא הסטודנטים בטכניון הוא רק דוגמה אחת לכך, אבל לאחרונה מקודמות שתי יוזמות נוספות, שכל אחת מכיוונה מבקשת לתת מענה מעניין ואפקטיבי לזרועות התמנון שמבקשות לחנוק כל מי שמבקש לשמור על חיי משפחה טבעיים.
תחת אותו שם מותג, 'בוחרים במשפחה', מוקמת בימים אלה קרן לסיוע משפטי וכלכלי לבעלי עסקים מול נזקים שעלולים להיגרם להם בידי לקוחות להט"בים. המקרה הראשון התרחש לפני כשנתיים, כאשר בעל בית הדפוס הבאר־שבעי 'צבע הקשת' סירב להדפיס מודעות על פעילות לבעלי נטיות הפוכות. הלקוח שסורב עתר לבית המשפט, וזה פסק לבעל בית הדפוס קנס בסך חמישים אלף שקלים על הסירוב. את הקנס שילם מכספי אזרחים טובים שהתגייסו לסייע לו בקמפיין מימון ההמונים שנערך אז.
לאחרונה התרחש מקרה דומה, כאשר נציג מכירות באולמי גני הצבי בדרום הארץ הסביר לבנות זוג שביקשו לערוך לעצמן חתונה במקום, כי "אצלנו לא עושים דברים כאלה". השתיים מיהרו לעתור לבית המשפט, והתיק הסתיים בפשרה שבמסגרתה יפצה בעל האולם את השתיים בסכום של שמונים אלף שקלים. גם כאן נרתם הציבור לממן מכיסו את הנזק שנגרם לאולם. מיכאל פואה, יו"ר תנועת 'בוחרים במשפחה', מסרב להמשיך ולראות כספי ציבור זורמים ללא הצדקה לכיסם של להט"בים, ובעקבות פרשת גני הצבי הפיץ ארגונו דף מידע לכחמשת אלפים בעלי עסקים ברחבי הארץ, שטיב השירות שהם נותנים עלול לזמן להם מקרים דומים: אולמות, בתי דפוס, עבודות פרסום ועוד.
בדף המידע מוסבר לבעלי העסקים "כיצד תתגוננו מפני הפרוטקשן הלהט"בי", כולל רקע משפטי קצר, ומוצגות האפשרויות להתמודדות ומענה נכון ללקוח להט"ב שאינך מוכן להעניק לו שירות בשל אמונתך הדתית והערכית: אם הניסוח "אני לא מספק את השירות שכן אופי העבודה הנדרש אינו תואם את אמונתי או דתי" לא יעבור משפטית, מבטיח הארגון ללוות את בעל העסק גם בבית המשפט, ואם יושת עליו לבסוף תשלום קנס או פיצוי – תסייע לו הקרן שהוקמה לשם כך. פואה מדגיש כי משפטית העיקרון הוא לא לדחות את הלקוח עצמו בטענה שהוא להט"ב – מה שמוביל לאשמת אפליה, אלא להתייחס לאופי האירוע או העבודה המבוקשים. בעקבות הפרסום, כבר עסוקים כיום בארגון בטיפול בבעל אולם שפנה אליהם לאחר שנקלע לתסבוכת דומה. במקביל הם מכינים הצעת חוק שתוגש לממשלה הבאה, שתחריג את חוק אפליה במוצרים שעליו מסתמכות התביעות הלהט"ביות, באופן שאדם יוכל לסרב לבצע עבודה שנוגדת את אמונתו או דתו.
ומול ההגנה על הנפגעים מהצד הזה של המתרס, יש מי שדואג גם לנפגעים מצידו השני. חוזר המנכ"ל בנוגע לאיסור על טיפולי המרה, שעליו נכתב בעיתון זה בשבוע שעבר, מותיר אחריו שובל של בעלי משיכה לבני מינם שנפגעים אנושות בשל החסימה האכזרית של השביל הטיפולי שסולל עבורם דרך לחיים בריאים ומאושרים של נישואין והקמת משפחה. הרב דרור אריה, מייסד קרן 'בחירה', נמצא בימים אלו בעיצומו של קמפיין לאיסוף כספים לקרן, שעד כה מתקרב לכחצי מיליון שקלים.
הקרן למעשה הוקמה כבר לפני שנתיים, כאשר חוזר המנכ"ל שאוסר על פסיכולוגים להעניק סיוע טיפולי ללהט"בים היה עדיין רק חוק שנכשל בכנסת. חבר העניק לרב אריה עשרת אלפים שקלים כדי לייסד קרן שתעניק סבסוד של חמישים אחוז למשך עשרה מפגשים למי שילך לטפל בעצמו על מנת לחזור לנורמליות. "הצורך הכלכלי הוא גדול", מסביר הרב אריה. "מדובר בדרך כלל באנשים צעירים. אם זה נערים ונערות, אין להם כסף כדי לשלם מאות שקלים על פגישה עם פסיכולוג, ובדרך כלל הם גם לא משתפים את ההורים. אם מדובר בחיילים, תלמידי מכינות או סטודנטים, יש להם אולי סכום ראשוני, אבל לא למשך תקופת טיפול ארוכה, ואז נפגע הרצף הטיפולי והם חוזרים אחורה בתהליך. התברר שהסבסוד שהקרן מעניקה הוא בשורה והצלה גדולה. יש כאלה שנמצאים רגע לפני יציאה מהארון והיבלעות בקהילה הלהט"בית, יש כאלה שעמדו על סף ייאוש ואף התאבדות, יש זוגות נשואים שבהם אחד מבני הזוג חי בהסתרה וצריך להתמודד ולטפל בעצמו. כל סיפור כזה הוא מרגש מאוד, כי האנשים האלה קיבלו תקווה וכוח מהטיפול ומהסיוע של הקרן".
הקמפיין של קרן 'בחירה' כולל לא רק גיוס כספים לטובת המטפלים והמטופלים שחוזר המנכ"ל עלול להוריד עליהם ועל חייהם את המסך, אלא גם הסברה נרחבת כדי לחולל שינוי תודעתי. הרב אריה מספר כי גם בציבור הדתי רבים לא מודעים למהות הטיפולים, לאפקטיביות המוכחת שלהם ועוד. "החלטנו לעבור מהגנה להתקפה, לשקף את האמת לציבור, לחזק את המטופלים ולתת להם עוד אוויר ולאפשר למטפלים לעבוד. לכן היעד שלנו הוא סכום שיאפשר הכפלת הסיוע והקמת קרן מחקר שתחשוף את הנתונים בנושא טיפולי ההמרה לציבור. נדגיש כי מדובר בטיפולים שהם שיח בלבד בין מטפל למטופל, שכן פעמים רבות הנטיות הן תוצאת של טראומה, מצב נפשי וכדומה שטיפול פסיכולוגי יכול להחזיר לאיזון".
הקמפיין מתוזמן במקביל לאירועי חודש הגאווה, והֵדיו מתוכננים להישמע בשבוע הבא גם בתקשורת הכללית. הרב אריה מתאר הירתמות של ציבור דתי וגם מסורתי לתרום: "סף הרתיחה של הציבור גבוה, הוא מרגיש מחנק. הם חשים שיש פה קול שפוי והתגובות שאנחנו מקבלים מדהימות".
לתגובות: Hagitr72@gmail.com
***