זה היה בערב שבת ,סמוך לבין השמשות. בעלי שיחק כדור עם נכד מתוק, ופתאום נשמעה זעקה. רצתי החוצה ומצאתי אותו על הרצפה. הוא מעד ונפל על זרועו והיד ממש התעקמה.
אמנם אני מנוסה בהחזרת פריקת כף יד ומרפק שיצאו מחיבורם, אבל פה היה משהו אחר.. מהערכה ראשונית של המצב, הבנתי שחייבים לנסוע מיד לבית חולים לפני שתיכנס שבת קודש. הוא לא יכול להישאר עם הכאבים האלו במהלך השבת. יתכן ויצטרך גיבוס. ואולי אף ניתוח. במיון בוצעו צילומי רנטגן ואובחן ששבר בזרוע . הוא אושפז במחלקה האורתופדית עם מתלה זמני ומשככי כאבים.. את הגיבוס הוא בקש לדחות למוצאי השבת.
שבר בעלי העצמות הן החלקים הקשים בגוף. עצמות רבות מרכיבות את השלד, ומהוות את הבסיס והמסגרת של מבנה הגוף. יש עצמות שתפקידן גם להגן על האיברים הרכים שמאחוריהן. העצמות מחוברות ביניהן באמצעות מפרקים מסוגים שונים, וחלקן פועלות עם השרירים שעליהן כמנוף. תפקיד נוסף של העצמות הוא ייצור מרכיבי דם מסוימים - מוח העצם מייצר מרכיבי הדם עבור הגוף כולו.
במקרה של חבלה או נפילה סופגות העצמות חלק ניכר מהמכה, ולעיתים הן יוצאות ממקום חיבורן או נשברות. נקע, פריקה או שבר גורמים לכאב עז. מותר להחזיר בשבת עצם שנפרקה מחיבורה. במקרה של חבלה קשה שאירעה בשבת שיתכן שנשברו בה עצמות יש לבצע צילום רנטגן של האזור הפגוע, שלא נגרם נזק חמור ושאין צורך דחוף בטיפולים שונים.
ברוב המקרים אין חשש פיקוח נפש בהשהיית הטיפול בעצם שנשברה, כך שמותר לחובשה בשבת בתחבושת זמנית, אך יש להימנע מלגבס את העצם השבורה, מלקשור את החבישה (או את המתלה) בקשר כפול, או לעבור על איסור אחר מן התורה בטיפול בשבר. מאידך ברור שמי שאחת מעצמותיו נשברה נחשב כחולה, ומותר לבקש מגוי לעשות לו כל טיפול מועיל שהוא, כולל הנחת גבס וכדומה.
ואמנם הרופא המטפל היה נוכרי, אבל במקרה של בעלי הוא לא הסכים לקבל טיפול בשבת. הסיפור נגמר באבחון סופי של שני שברים ובצוע של גיבוס מסיבי במוצאי שבת והיינו פסע מניתוח. לבסוף הוחלט להמתין וליטול עצת אורתופד מומחה אחר. פנינו לידיד שלנו, אורתופד בכיר ומנוסה, והוא דווקא החליט שעם פיזיותרפיה מתאימה ,נוכל להימלט מגזירת הניתוח. אין לי ספק שזה בזכות שמירת השבת - יותר ממה ששמרנו את השבת היא שמרה עלינו.