ביום שני נפל "חוק תקנות יהודה ושומרון" שמחזיק מעמד כבר 55 שנה בתמיכת חברי כנסת מימין ומשמאל המפה הפוליטית לדורותיהם, לאחר ש-58 חברי כנסת ישראל הנכבדה הצביעו נגדו ורק 52 בעדו.
תוקפו של החוק עלול לפוג סופית ב-30 ביוני במידה ולא ימצא פתרון להארכתו, כפי שבוצע עד כה.
נפילת החוק משקפת מחד את כישלונה החוזר ונשנה של הקואליציה, הנסמכת על תמיכת חברי הכנסת הערבים בהעברתו מתוך ציפייה מוזרה (המאפיינת אי אילו יהודים) שאלו יבגדו בערכיהם הלאומניים –פלסטיניים למען הציונות, לכאורה.
מאידך משקף כישלון האופוזיציה את התפישה המוטעית לכאורה, לפיה אידאלים ציוניים קודמים לפוליטיקה מכוערת שפוגעת באזרחים נאמנים. תפישה שגויה שגרמה לתמימי הקואליציה להסתמך על סיוע מצד חלק מחברי האופוזיציה הציונים והאידאליסטים, שהיו אמורים להתעלות מעל הפוליטיקה ולחבק את החוק הציוני והמתבקש מאליו, לכאורה. אילו היו מעבירים בכנסת את "חוק שימור התמימות" או את "חוק איסור הצביעות" – היה ניתן לערב את בג"ץ או לכל הפחות להסיר חסינות ללא מעט ח"כים, לשופטם ולהענישם.
על מה המהומה?
מאז תום מלחמת ששת הימים לפני 55 שנים, מאריכה הכנסת כמעט באופן אוטומטי את "חוק תקנות יהודה ושומרון" הידוע בשמו המלא כ"חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה ושומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית, התשכ"ז-1967)", עליהן חתם שר הביטחון משה דיין ב-2 ביולי 1967. בקצרה ובפשטות- זהו החוק המסדיר הלכה למעשה את אופן ניהול החיים הישראלי בשטחים מבחינה משפטית.
החוק נועד לתת מענה למצבים המתעוררים בשגרת החיים ביהודה ושומרון, לאור המצב המשפטי המיוחד לפיו מדינת ישראל שולטת הלכה למעשה בשטח בו חיים ופועלים אזרחיה בסמכות וברשות לצד אוכלוסייה ערבית של הרשות הפלסטינית כיום, למרות שאין היא מחילה את חוקיה בו באופן רשמי כריבון.
החוק שהחל בהסדרת סמכויות פליליות שונות, נתן בהמשך מענה ויחס זהה לכל תושבי היישובים הישראליים שהוקמו בשטחי יהודה ושומרון ששוחררו מהכיבוש הירדני, לזה שניתן לשאר תושבי מדינת ישראל באשר הם. כך למעשה מחילה מדינת ישראל את החוק באופן אישי על ישראלים בלבד מבלי להחילו על הערבים ב"שטחים השנויים במחלוקת" על פי הדין הבין לאומי. לשם המחשה, כך מתאפשר לכל אזרח ישראלי שגר ביהודה ושומרון להיחשב בפני החוק כתושב שזכויות וחובות המדינה חלים עליו, מחובות השירות הצבאי והמיסוי ועד לזכויות המוענקות מטעם המדינה לאזרחיה כדוגמת אלו בתחומי החינוך, הבריאות, הביטוח לאומי וכיו"ב.
אי הארכת החוק עד למועד תפוגתו עלולה ליצור בעיות מורכבות בתחומי חיים שונים, הנוגעים להתנהלות היומיומית של ישראלים שגרים ו/או עובדים ביהודה ושומרון, שלהן אין מענה הולם וראוי בטווח הזמן הנראה לעין. פקיעת סמכויות של רשויות ומוסדות ישראלים עלולה לתת את אותותיה וליצור כאוס במובנים משפטיים, מנהליים, ביטחוניים ואחרים, להם יהיו השלכות שליליות על כל אזרחי מדינת ישראל, ללא אבחנה טריטוריאלית.
כנסת ישראל בוחרת כבר 55 שנים להאריך את חוק תקנות יהודה ושומרון ונמנעת מהחלת החוק הישראלי לצמיתות, באופן חד וברור כמעשה ריבון על השטח, מפאת החשש המתמשך להיתפש בראי העולם כמי שסיפחה את השטח תוך הפליית בני אדם והפרת הדין הבין לאומי. מאידך מצאה הכנסת פתרון של "חצי הריון" לפיו מוחלים חוקים מסוימים באופן אקס-טריטוריאלי על אזרחי ישראל, בשונה מהחלת החוק על כל השטח ותושביו. זאת לצד היותו של אלוף פיקוד המרכז, בהיותו המפקד הצבאי האחראי על השטח, הסמכות להתקין צווים המאפשרים את החלתם של חוקים ישראלים על שטחי המועצות המקומיות הישראליות בבקעה וביהודה ושומרון.
סיכום, מסקנות והמלצות
חוות הדעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביטל סומפליאנסקי, שפורסמה ביום רביעי ה-1/6 והוצגה על ידי שר המשפטים גדעון סער, מבהירה שכל מערכת החוקים וההטבות שחלים על אזרחי ישראל אינה תקפה ברחבי יו"ש כל עוד לא מוחל באזורים אלו החוק הישראלי. משמע, החוקים היחידים שיוחלו על התושבים בשטח, במידה ו"חוק תקנות יהודה ושומרון" ייפול סופית, הם חוקי הכיבוש של מדינת ירדן וחוקי המשטר הצבאי הישראלי, למרות שאינם מותאמים למערכת האזרחית.
קואליציה הנסמכת על חברי כנסת ממפלגות ערביות ואנטי ציוניות, המשרתות בראש ובראשונה את האינטרסים של הרשות הפלסטינית ועוינות את מהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית- הינה משענת קנה רצוץ שסופה להיכשל ולהכשיל את עם ישראל.
קואליציה הבונה על האופוזיציה כדי להעביר חוקים, ולא נסמכת על חבריה המרכיבים אותה ונהנים ממנעמי השלטון ותקציביו- חוטאת ומחטיאה את הציבור לשווא.
אופוזיציה שעושה שרירים כדי להמחיש לציבור את אפסותה של הקואליציה, עושה מעשה פוליטי כשר גם אם מסריח, המתקבל על הדעת כל עוד אינו מלווה באגרוף ויריקה בפניהם של אזרחים ישרי דרך ותמימים המתגוררים ועובדים ב"שטחים", התורמים למדינה ותומכים ברובם באותן מפלגות אופוזיציה. האם מותר לשאול היכן עובר הגבול או הקו האדום בעיני מי שאינם דוגלים בקו ירוק?!
את כל הסאגה הזו בה חיים אזרחים בבקעת הירדן, ביהודה ושומרון, אותה מאריכים מימין ומשמאל המפה הפוליטית כבר 55 שנים, אפשר למנוע אילו האופוזיציה הימנית, הציונית והלוחמנית תציע להחיל מידית ריבונות על אותם השטחים (לא סיפוח כללי של כל הערבים כמו שבשמאל מפחידים ומתייראים).
למה הדבר דומה – להודעת מפלגת הליכוד ב-19/5 כי חברי הסיעה החליטו שלא לתמוך בחוק של הממשלה שמטרתו להעניק מלגות שכר לימוד ללוחמים משוחררים בהיקף של 66%. מפאת דרישתם שהמלגה תממן 100% משכר הלימוד.
יתכבדו נא עתה במפלגת הליכוד להציע חוק "ריבונות עכשיו" ולעשות חסד אחת ולתמיד עם תושבי בקעת הירדן, יהודה ושומרון, אזרחי מדינת ישראל הנאמנים, שמהווים אחוז ניכר מתומכי הימין.