יואל מרשק, איש התנועה הקיבוצית ובעבר רכז המשימות בתנועה, מספר בראיון לערוץ 7 על היערכותו לכניסה לרצועת עזה על מנת לפגוש את הישראלים המוחזקים בידי חמאס, ועל מה שמונע את הכניסה הזו, בנתיים.
"אנחנו מחכים להחלטת קבינט", הוא משיב לשאלה מדוע הדבר לא קורה. "יש חילוקי דעות. יש מי שחושש, יש מי שאומר שזה מפריע כי אולי פתאום אחרי שמונה שנים אנחנו נמצאים לפני עסקה ויש מי שמתפלא שהחמאס מזמין אותי".
"מדובר בשלושה ימים כדי לראות מה קורה עם השבויים והנעדרים. אני נכנס כאדם פרטי ולא כנציג של המדינה", אומר מרשק ומספר כי את הבקשה להיכנס לרצועה העביר לפני זמן רב, אך האישור התמהמה עד שהגיע לפני כארבעה חודשים מיחיא סינוואר ומרמטכ"ל החמאס. "אני לא חושש", הוא אומר ומספר על אנשי ביטחון בכירים שמעודדים אותו ללכת לעזה מתוך ביטחון ש"הם ישמרו עליך כמו אתרוג".
על הקשר ארוך השנים שלו עם חמאס הוא מספר ומחזיר אותנו לימים שאחרי עופרת יצוקה, המבצע בו חוסלו כאלף מחבלי חמאס. מרשק ביקש מחמאס להפקיד בידיו כמה מהיתומים של המחבלים הללו על מנת להראות להם את ישראל האחרת והמכילה. "הם הפקידו בידי עשרה יתומים עם שלושה מבוגרים. לקחתי אותם במשך שבוע לחיפה, לכפר קאסם, לרהט, וביום האחרון נסענו עם סמדר שיר לכפר עזה והיא ראיינה על התחושות בשני הצדדים".
ממשיך מרשק ומספר על ארבע משאיות המזון והציוד שארגן באום אל פאחם לטובת התושבים בעזה. המשאיות הללו הועברו לחמאס. לשאלתנו מה האינטרס של חמאס לאפשר לו לבצע את המהלכים שמציגים את ישראלן באור חיובי, הוא אומר "לתחושתי הם רוצים להופיע כארגון הומניטארי מקובל בעולם. שלום עושים עם האויב ועכשיו יש הזדמנות. אמר לי גורם בכיר שאולי ארעיד את השטיח", הוא אומר ומציין כי גם לו ברור שלא הוא שיביא את האזרחים הישראלים מהרצועה, אבל יתכן והפעולה שלו תחולל את מה שלא הצליחו לעשות אינספור צעדים קודמים. "יציגו את הנושא בפני ביידן. שלחו את המשפחות למזכ"ל האו"ם, דיברו עם פוטין, מדברים עם המצרים הגרמנים והצרפתים ולא קורה כלום, אז מה נפסיד אם אכנס?".
"בזמנו נתניהו הרכיב צוות של דרעי וכחלון. לקחתי את אבא של אברה מנגיסטו ונפגשנו יחד עם כל שר לחוד. העליתי את ההצעה הזו והם אמרו שיתמכו אם תתקבל הזמנה. זכרתי את זה וזכרתי שתמי ארד הייתה באה למאהל של גלעד שליט, שם היא חזרה אמרה שאם היא הייתה פועלת כמונו ברחוב רון היה בבית חי ושלם. היא אמרה לנו 'כל הזמן השתיקו אותי ואמרו שיטפלו ושלא אצא לרחוב'. בסוף גלעד שליט בבית ורון ארד אבוד. המשפחות מגבות אותי אבל לא יצאו לרחוב. מנסים לגרום כך שזה לא יקרה".
"יש כאן משוגע לדבר. אני לא איש הזוי. אני סא"ל במילואים, אני איש ציבור מוכר שתולדות חייו מוכרות, ובכל זאת הם הזמינו אותי. מה זה רע? מה יכול לקרות פה? מי יפסיד פה?", שואל מרשק ומספר על לחץ שמופעל על המשפחות על מנת שאלה לא יגבו אותו. "מוכרחים לשחרר ניסוי וטעייה".
האם לכידתו בידי חמאס, דווקא בהיותו קצין בכיר במיל', לא עלולה לסבך את ישראל כולה? "חמאס ינצלו את זה באופן תקשורתי. במחסום ארז יש לובי שבו ביצענו בעבר החלפה של ציוד, הם העבירו חמישים ספרי קוראן ואני ונועם שליט העברנו אלף מכתבים לגלעד שליט. הספרים חולקו אבל המכתבים כנראה לא הגיעו לגלעד. עמדנו בלובי שבו אפשר לעמוד כחוק משני הצדדים ולחצנו יד. כך יהיה גם הפעם. אפשר יהיה לבדוק את מי שלחו להגנה ושמירה ותרגום וכו'. כל צעד שלי ילווה במצלמות. הם ירצו להראות שהם מוכנים ואנחנו לא", הוא שב ומביע ביטחון ששלומו יישמר.
הזכרנו למרשק שגם אבו מאזן חושש להגיע לרצועת עזה למרות כל המצלמות שילוו כל צעד שלו. מרש"ק מזכיר את אירוע יתומי המחבלים מ'עופרת יצוקה' ושואל למה הופקדו הילדים ההם בידיו. העלינו אפשרות שמא בעוד מול ילדים שכאלה ישראלים יפגינו לכל היותר, ברצועת עזה ההמון שמסביב לחגורת המאבטחים יבקשו לקורעו לגזרים. "לא בטוח", אומר מרשק ומחזיר אותנו למצבן של משפחות השבויים ש"סגורות ולא משמיעות קול. הן שבורות ומרוסקות".
"הייתה כותרת שעיתון לבנוני מדווח שממשלת ישראל פנתה לקבל מידע על שני החיילים וחמאס סירב למסור מידע. הייתי מזועזע כי אצלנו הם נחשבים לחללים", אומר מרשק ולשאלתנו אודות העיתוי שבו בחר חמאס לשלוח את צילומיו של הישאם החולה, מרשק אינו מקבל את ההערכות שמדובר בניצול תקופת בחירות שכן הוא עצמו קיבל את האישור מחמאס להיכנס לעזה כבר לפני ארבעה חודשים, הרבה לפני שדובר על בחירות. עם זאת בהמשך הדברים הוא מודה שאינו יודע לקבוע מדוע בחר חמאס דווקא בעיתוי זה.
"ביום שישי האחרון הם התקשרו פעמיים לשאול איפה אני ולמה אני לא בא. אמרתי להם שזו לא החלטה שלי. ככל שזה יהיה יותר ידוע יותר יובטח שלומי. הם גם לא הבטיחו שאראה מישהו ולא אמרו מה סדר היום שלי. מה שחשוב הוא שהם יודעים למה אני בא. מה יש להפסיד? אני נכנס כאדם פרטי", הוא אומר ומציין כי גם על המכשול המונע ממנו לדבר עם חמאס כגוף אויב, הוא יוכל להתגבר דרך מתווכים, אותם מתווכים שעימם ישראל מדברת על מנת לקדם מהלכים כלכליים והומניטאריים
בדרכים אלה העביר מרשק לחמאס נתונים ומסמכים המעידים שאברה מנגיסטו אינו חייל, ואכן מאז שהגיעו לידי חמאס נתונים אלה הפסיקו שם להגדיר אותו כחייל ישראלי.
לקראת תום השיחה אתו מציין מרשק באוזנינו כי גם גורלו של אורון שאול עדיין לא ידוע. הוא מציין כי לאחר שישבו שם שבעה על אורון הודיעה המשפחה שמדברי חבריו של אורון שנכחו במקום לא ברור כלל שאורון אינו בין החיים. המשפחה עתרה לבג"ץ על מנת שהשופטים יחליטו אם הגדרתו כחלל נכונה או לא. במהלך הדיונים נאלצו בני המשפחה לצאת את האולם בכל פעם שהמדינה השיבה לשאלות על מנת שלא לפגוע בסודיות, ובסופו של הדיון בג"ץ קבע שלא ידוע מה עלה בגורלו. "חובתה של המשפחה להאמין שהוא חי ולעשות הכול".