
יו"ר סיעת הליכוד, ח"כ יריב לוין השתתף בכנס "קיטוב פוליטי בישראל" של המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן ושוחח עם ד"ר דנה וולף מבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.
"המפה מורכבת מכך שהקיטוב לא נשען על אינטרס אידיאולוגי. לא אנסה להעמיד פני מיוסר, בעניין הזה אין שום התלבטות. ההגנה על ההתיישבות ביו"ש מתחילה בהחלפת הממשלה המסוכנת הזאת. זה תלוי בהם. זאת אחריות של מי שיושב בקואליציה, אני לא מכיר שיטה שבה אופוזיציה אחראית להעברת חוקים. גם אם נצטרך לעבור תקופה קצרה בלי החוק הזה זה מחיר קטן לשלם בעד החלפת הממשלה.
קודם כל יש בחברה הישראלית קיטובים מובנים לא מעטים שהיו ונשארו – יהודים וערבים, חרדים ודתיים אל מול חילונים. הרבה מאוד פעמים אלו הם הנושאים שהובילו להפלת ממשלות, כמו למשל במתח שהיה בין ישראל ביתנו למפלגות החרדיות. הגענו למצב חסר תקדים שבו ההסתכלות מעבר לקיטובים המובנים הפכה לשאלה פרסונלית – לקחת רה"מ ולהפוך אותו לדמון, כמו במקרה של ליברמן משיקולים של שנאה. בחלק זה עירוב של שיקולים אישיים ואלקטורליים כמו במקרה של תקווה חדשה".
"כשיש רצון להגיע להסכמה אפשר למצוא את הדרך, כשיש עמדה שאומרת שמישהו הוא 'פסול חיתון' שאיתו אנחנו לא יושבים זה מאוד בעייתי. אני חושב שמפלגה שקיבלה 6 מנדטים כמו תקווה חדשה הצהירה שהיא מבקשת מנדט להיות מפלגת השלטון והיא באה למפלגה שקיבלה 30 מנדטים ומסה להכתיב מי יעמוד בראשה אני חושב שזה אנטי דמוקרטי ומסוכן ואין לו שום הצדקה".
בהתייחס לשאלה על הקריאות שלא לכבד החלטות בג"ץ אמר: " חוק הלאום נולד, אני קורא לו חוק רטרו כי החוק לא נחקק בראשית ימי המדינה כי לא היה בו צורך – הכל היה מובן מאילו. האבות המייסדים לא חשבו שבית המשפט העליון יערער על זכותנו לקיים פה מדינה יהודית וזה הבסיס לקיומה של מדינת ישראל ולכן עלה צורך להחזיר את הדברים למקום שבו היו מראשית הימים.
דמוקרטיה איננה שלטון השופט, ביקורת על מערכת המשפט היא לגיטימית ולא יכול להיות שמי שישפיע ינסו להוקיע אותו כאילו הוא אויב האומה. חובתי כאיש ציבור לומר את הדברים ולעמוד על כבודו של הפרלמנט אל מול שמנסה לקחת. מי שמאמין ששופטים הם נעלים מעם אבל במציאות בה לביהמ"ש העליון היה הרכב אחר עם רוב של אנשים שבאים מהציבור החרדי האם גם אז היו בעד שביהמ"ש יחליט במקום הכנסת? אטיל בכך ספק גדול. מי שרוצה שלטון של השופט, שיהיה ישר עם עצמו וזוהי לא דמוקרטיה".
בהתייחס לשאלה האם האינטרס והשמירה על מוסדות הדמוקרטיה לא יותר חשובים מאדם כזה או אחר אמר לוין: "בבחירות סבב א' בהן התחיל כל מחול השדים הימין קיבל 65 מנדטים, ליברמן לא אמר שלא יישב עם נתניהו אלא ההפך אמר שיישב עם הרוב המוחלט. עובדה שליברמן הפר אז את החלטתו. בתקשורת הממסדית סלחו מיד ופתאום הוא קיבל החלטה שלא נכנס לממשלה בגלל אג'נדה אישית. בדיעבד ההחלטה הזו הייתה אצלו קודם והוסתרה מהציבור".
בהתייחס לסקרי המכון המראים עלייה בתחושת הקיטוב הפוליטי אמר לוין "אם מסתכלים על העולם מצבנו טוב. כשרואים מה מתרחש באירופה ובארה"ב לא רק שיש קיטוב גדול יש גם התפרקות לרסיסים של המערכת. מדינות שלאורך שנים ארוכות היו בנויות על שתי מפלגות יחידות. פתאום המערכות מתפרקות להרבה רסיסים קטנים, ישנה כל הזמן הקצנה כי כל אחד מנסה לבדל את עצמו ולמצוא את הנישה וזה על ידי הליכה לקיצון ואז התוצאה של הדבר הזה הוא חוסר יציבות מובנה שלא מאפשר להקים ממשלות שלא מחזיקות מעמד, חלשות".
"הדבר הזה לא מקרי כי אני חושב שהוא נשען על הרבה מאוד דברים שמשפיעים. אין ספק שעולם הרשתות החברתיות יוצר בהכרח הקצנה מהרבה מאוד סיבות – הוא מאפשר ביטוי להרבה מאוד גורמים שלא היה להם קודם. כשהשיח מוגבל ומצומצם אנשים לא נחשפים לדעות אחרות ויש יותר הומוגניות בחשיבה. ברגע שהשיח הוא בלתי מוגבל זה מייצר יותר קיטוב.
ברשתות יש יכולת להפיץ פייק ניוז וחצאי אמיתות והיכולת לנצל את זה ככלי להסתה. כל הדברים האלה תורמים לתהליך של שיח לא פשוט. בנוסף, קיטוב מושפע ממצב כלכלי, היכן שיש פערים כלכליים זה מתורגם למאבק על המשאבים כמו בוונצואלה. ככל שהמצב הכלכלי מחריף הקיטוב הולך ומקצין. זאת תופעה כלל עולמית והיא בהחלט קיימת גם כאן".
