אברהם ליפשיץ
אברהם ליפשיץצילום: ללא קרדיט

קריאה אחרונה לניר אורבך.

א. השבוע קראת באזני חבר הכנסת מאזן גנאים: "הניסוי איתך נכשל!". מילים כדורבנות. אך חייבים להיות כנים ולהודות: הניסוי אכן נכשל (ואגב, לא ברור מי הפוסק שהתיר לעשות ניסויים במדינה שלימה?), אבל על כל פנים, הניסוי ממש לא נכשל רק איתו. הרי בנט הכריז עם הקמת הממשלה: "נפעל בשותפות ואחריות לאיחוי הקרע... כדי שהמהלך יצליח צריך לשמור על איפוק וריסון בהיבטים האידאולוגיים. נתמקד בחיים עצמם..."

אז אמנם בנט וימינה אכן שמרו על איפוק וריסון אידאולוגיים, אבל הצד השמאלי ממש לא. אם זה שר הבריאות הורביץ, שבמקום לטפל "בחיים עצמם" – בבריאות, עסוק בשנה האחרונה בעיקר בקידום האידאולוגיה הנוראית שלו: הרס המשפחה בישראל - לאפשר סחר בילדים, למנוע מחולים את הזכות להתרפא ולהקים משפחות עם צאצאים, להעניק לנשים את הזכות לרצוח את עובריהם, ועוד מהלכים ברוח זו (לא נלאה את הציבור, אפשר למצוא את הרשימה כולה בפרסומים של מרצ על רשימות ה'הישגים' שלה). לא נחה דעתו עד שהפך את הסמל הרשמי של המשרד שלו (שהיה פעם עסוק בשירותי בריאות) – לסמל של ארגוני התועבה. איזה חילול ה' נוראי זה, שמשרד של מדינת ישראל חורט על דגלו את ההצהרה ש(חס ושלום) "אין לנו חלק באלוקי ישראל".

אותו דבר בדיוק שר האוצר ליברמן, שבמקום לטפל "בחיים עצמם" – ביוקר המחיה, עסוק בעיקר בקידום האידאולוגיה הנוראית שלו: פגיעה בתורה ובלומדיה, עם גזירות איומות נגד לומדי התורה, שמזכירות את חנוכה, ועם אמירות קשות ופוגעניות שמזכירות לפעמים גם את פורים. וכך גם שרת התחבורה מיכאלי, שעסוקה בעיקר באידאולוגיה שלה – בפמיניזם, או ברמיסת השבת במרחב הציבורי, ופחות "בחיים עצמם" - בכבישים ובפקקים.

ניר, אתה חייב להודות, הניסוי עם הורביץ, ליברמן ומיכאלי, נכשל בגדול. המחשבה שחברי השמאל הפרוגרסיבי - מהקיצוניים ביותר שידעה הכנסת מאז הקמתה - המחשבה שהם יאפסנו את האג'נדות שלהם בבוידם ויתעסקו רק בקורונה, בלחם או בדלק – הוּכְחָה כטעות גדולה ואיומה. הם הגיעו רעבים, מה זה רעבים.

ב. ניר, בזמן האחרון אתה מככב באופן תדיר במבזקי החדשות, "אורבך על הקצה", "אורבך מאיים בפרישה", "אורבך באולטימטום לבנט"... האמת היא שכבר שנה מדווחים לנו שאתה מסתובב עם כאבי בטן ותחושת אי-נוחות מממשלת השמאל-ערבים הזו. עוד בטרם הקמתה כבר סיפרו שאתה מאוד מתלבט.

אבל כבר שנה שלימה שכאבי הבטן שלך גורמים גם לכאבי בטן לא קלים להמון יהודים, מסורתיים, דתיים וחרדים, שרואים איך המדינה שלהם הולכת ומתדרדרת, והולכת ומתנערת מהזהות היהודית שלה. כבר שנה שלימה שאתה מביא המונים להפגנות מול ביתך, כולל רבני חשובים, ואפילו את הרב דרוקמן שליט"א בן התשעים כמעט. אז אולי סוף סוף כבר הגיע הזמן לעשות מעשה - בלי כאבי בטן, בלי "צ'אנס אחרון", בלי איומי סרק וכו'. פשוט לקום ולפרק את הממשלה הזו!

ג. הרב צבי יהודה מסביר את אִמְרַת חז"ל: "הרשעים מלאים חרטות" – שיש כאלה שיש להם "שיעורים שונים וצורות שונות של מכאובים על מצב העבר שלהם, או גם על מצב ההווה שלהם, ואין להם היציבות והגבורה של המשך השאיפה והפעולה לתיקון המצב להבא..."

מי מאתנו לא מכיר מצבים של קושי גדול לשנות הרגלים רעים, בהם יש הרבה כאבי בטן וייסורי מצפון, אך בלי הצלחה לשנות... אז הרצי"ה נותן פה 2 תכונות שצריך כדי להצליח באמת לשנות: יציבות וגבורה.

"אבל", ממשיך הרצי"ה ומביא את הניגוד לאותם אנשים: "אבל החסידים העליונים תמיד עסוקים בתשובה, ומרבים ועושים תשובה על תשובתם, מתוך מהלך עליה תמידי, באין סיפוק ומנוחה במצבם הקודם, אלא בהתגדלות מוסיפה ומרחיבה מחיל אל חיל..."

השבוע שמעתי מעט על סיפור החזרה בתשובה המדהים של הרב אורי זוהר זצ"ל. לאחר שהרב זילברמן זצ"ל הוכיח לו ושכנע אותו בצורה חד-משמעית שיש מנהיג לבירה, ושהתורה מחייבת אותו, הוא החל בשינוי דרסטי. מאה שמונים מעלות. כמובן שהתהליך היה הדרגתי, אבל כל דבר נוסף שהוא קיבל על עצמו – הוא החזיק בו בכל הכח, ולא ויתר לעצמו. היציבות והגבורה שלו הביאו אותו כנראה להיות מאותם "חסידים עליונים", עד שהפך לאחד מגדולי המחזירים בתשובה.

ניר, הלוואי ותזכה לגבורה והיציבות של הרב אורי זוהר. אמנם לא מבקשים ממך פה לחולל תפנית ומהפך בכל עולמך, אלא בסה"כ מבקשים שתחזור לאידאולוגיה שהצגת כל חייך, עד לפני שנה, ושתצליח סוף סוף להתגבר ולהיפרד מבנט, למרות הקשר ההדוק שיש לכם כל השנים. יש לך את האפשרות כרגע להיות מאלו שנאמר עליהם "יש קונה עולמו בשעה אחת", להציל את המדינה מהממשלה ההרסנית הזו, וגם להציל את עצמך מלהיות מאותם "מלאי החרטות". ובכל מקרה, הרי גם ככה הממשלה כבר הולכת ומתפרקת מאליה. אם לא תעשה מעשה ותפרק את הממשלה עוד השבוע, האם לא תצטער לגלות שחברי כנסת אחרים עשו בשבילך את העבודה? אם לא תפרוש בהקדם, תגלה בע"ה במהרה ש"רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר" – מגנאים או מזועבי או אולי מאבתיסאם מראענה, לא יודע. אבל מה יהיה עליך?

הלוואי שתזכה לגבורה שתעזור לך להפיל השבוע את הממשלה, והגבורה הזו תזכה אותך בהמשך להיות ב"מהלך עליה תמידי... מחיל אל חיל". ניר, עשה למענך, אם לא למעננו. עשה למענך, והושיענו כבר מהממשלה ההזויה הזו.