דמיינתי לא פעם את מדינת ישראל, כשבראשה עומד יהודי חובש כיפה, אדם שמחויב לעם הזה מתוך מחויבות עמוקה לתורה ולערכי העם היהודי. ראיתי בעיני רוחי מדינה מוסרית יותר, ערכית יותר, יהודית יותר ואידאולוגית יותר.
כיפה יכולה להיות התחפושת של אליעזר ברלנד, עזרא שיינברג ולהבדיל אברום בורג או גלעד קריב. ויכולה מאידך וברוב המקרים להצהיר על עולם ערכים ששותפים אליו רועי קליין, הרבי מליובאוויטש, אלירז פרץ, אורי זוהר ודומיהם. היא אינה ערובה לדבר. היא יכולה לסמל "יראת שמים", ויכולה להיות תחפושת או הצהרת שייכות כללית.
בממשלה הזו יש אין ספור דוגמאות לקריסה של החלום - מזימות ותככים. ואפילו בפרטים הקטנים - בתוכנית בחצי היום ב"כאן רשת ב" פורסם כי בפגישה שהתקיימה ביום שני לפני שבוע, אמר ח"כ ניר אורבך לנפתלי בנט כי "העסק נגמר, אתה יודע שבמקרה של בחירות אתה לא תשבץ אותי ברשימה שלך". איך שלא נסתכל על זה מדובר פה בשיח של אינטרסים אישים ולא בהתגלמות החלום הערכי של מנהיגות יהודית.
זה היה יכול להיות הרבה יותר מוצלח. זו הייתה יכולה להיות מנהיגות שעושה קידוש השם ויוצרת קריאת כיוון חדשה למדינה - חבל. עוד יבוא יום שנהיה מכוונים יותר למהות ונדע לחבר קודש לחול.
איילת שקד יצאה בקמפיין "תודה איילת". הקמפיין מיועד לציבור הסרוג שגולש באתרים ספציפים. יש משהו מאוד מזלזל במודעות הללו - אני יכול לכבד אנשים שחלוקים עלי אידאולוגית, שמציגים את משנתם בצורה ברורה ושקופה, שמסוגלים להתווכח בלהט, בכעס אבל ביושר.
לעומתם - הפרסום הזה, של איילת שקד אומר לציבור: "חברים יקרים אני מכירה אתכם, אתם ציבור עם לב ענק, עם הרבה אידיאלים, אבל אפשר לערבב אתכם בקלות. זה כל כך פשוט עד שאני בטוחה שהקמפיין שאני מקדמת דרך איזו התארגנות פקטיבית - ישפיע עליכם. למעשה אני בטוחה שאתם עוד תרקדו לפני בשוק מחנה יהודה או באולפנות".
אני תוהה כמה מהר יסלחו לה? אני לא מדבר על המישור האישי, אלא על המישור ההנהגתי.
במובן מסויים - לפחות אותי, איילת שקד אכזבה עוד יותר מבנט. משום שהיא הייתה סמל לחיבור בין דתיים לחילונים ערכיים, היא הייתה תקווה וסמל למנהיגה, אישה, ערכית. שמחוברת למסורת ויודעת לעמוד על שלה. הייתה בה בשורה - שהתגלתה במערומיה. בסבב השני כשהיא קיבלה את ההנהגה באופן זמני - היא לא נכנסה לתפקיד וחיזרה אחרי בנט שלא ציפה לחולשה הזו - ריקנות, חולשה, רפיסות ואיבוד כיוון.
לצערי, יש אפשרות קטנה שחלקים אצלנו יפלו בקסם ה"סגנון", "המהות" תחזור לארון ואיילת תחזור להיות מבחינתם מנהיגה לגיטימית.
אבל הפעם אני אופטימי. יש לי תחושה שהסבב הזה עורר לכמה אנשים מספר תאים אפורים בראש, מה שיגרום לכך "שהמהות" תישאר ותוביל אותנו בתקופה הקרובה. תודה איילת - על השיעור החשוב הזה.
כמה מילים על עידית סילמן, לפני כמה שנים היה פאנל ציבורי בו עידית לקחה חלק, בפאנל היה דיון על העולם הערכי של עדות המזרח ולקחו בו חלק גם רבנים ורבניות בני עדות המזרח, בעלי השקפה מסויימת.
בשלב כל שהוא, עידית עמדה על הרגלים ואמרה לפאנליסטים - "רבנים ורבניות יקרים, אתם מדברים פה בשם עדות המזרח. אני רוצה לציין שאני גדלתי בבית שהיחס לתורה ולתלמידי חכמים היה שונה מהרוח שאני מרגישה פה. יש פה מעט זילול שלא מתאים לדרך שאתם רוצים לייצג. אני לא יודעת לגשר על הפער הזה".
שם בפאנל הוא, היה ניתן לזהות את השורשים הערכיים שהובילו את עידית לפרוש מהממשלה.
הרב עמיחי אליהו הוא יו"ר איגוד רבני קהילות