בצל ההתמקדות התקשורתית בפוליטיקה עולה החשש במערכת הבריאות מגל קורונה חדש שזוחל עם עליה דרמטית בנתוני הנדבקים. על הנתונים והמשמעות שוחחנו עם פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור.
"אנחנו בהחלט רואים מספר אינדיקטורים לכך שנגיף הקורונה מתפשט בישראל", אומר פרופ' לוין ומציין בהקשר זה "עליה בכמות הנדבקים וגם באחוז הבדיקות החיוביות", אם כחי "מוקדם לומר דברים על מספר המקרים הקשים. נגיף הקורונה עדיין כאן ועדיין גורם לתחלואה משמעותית ותמותה בעולם. אנחנו חייבים להיות מוכנים במערכת הבריאות לתחלואה משמעותית".
האם אכן אנחנו מוכנים לאפשרות שכזו? "המצב מורכב. מצד אחד אנחנו הרבה פחות פגיעים לקורונה כי רוב האוכלוסייה בסיכון בישראל מחוסנת או שחלתה בעבר ולכן היקפי התחלואה המקסימליים מוגבלים, אבל עדיין הנגיף יוכל לגרום לתחלואה קשה לעומס ולתמותה ואסור לזלזל בו".
"לצערי הסיוע היה פלסטרים זמניים לטובת הקורונה, ולא ניצלנו את המשבר כדי להשקיע בתשתיות רעועות של מערכת הבריאות בתחום בריאות הציבור והרפואה הקלינית", אומר לוין. "אמנם נלמד הלקח ולא סגרו לגמרי את המערכים הקיימים ולכן אפשר לחדש את פעילות מפקדת אלון, אבל השמיכה הקצרה של מערכת הבריאות נותרה בעינה. אני גם חושש מחוסר האמון של הציבור שגם כשיקבל המלצות בריאותיות נכונות הוא לא בהכרח ייענה להם, ולכן צריך להיערך לתרחישים אפשריים ואני לא יכול לומר שאני רגוע לחלוטין".
על היחס הספקני והמזלזל להמלצות לעטות מסכות במקומות סגורים, אומר לוין כי "הממשלה צריכה להבין שאם לא תהיה קטסטרופה בריאותית, תמה התקופה שבה ניתן היה לצוות על הציבור מה לעשות. צריך לשכנע את הציבור, להשתמש בנתונים וכלים אפקטיביים כדי להניע את הציבור לפעולות בריאותיות", אומר לוין ומספר כי במקום עבודתו שלו, בבית החולים הדסה עין כרם, הוא בהחלט ממליץ להיות עם מסכות במרחב הציבורי הסגור. "זה מקטין סיכוי להידבק ולהדביק אחרים. כרופא אני ממליץ על כך. יש עדויות מדעיות לצמצום הסיכון כשעושים זאת נכון, אבל אני לא משוכנע שיש מקום להנחיות כחובה, אלא להשאיר זאת להחלטה פרטית של כל אדם, אלא במקומות של אוכלוסיה בסיכון מיוחד, כמו בתי אבות ומקומות שמטפלים בחולים. עם הציבור הרחב צריך לדבר בצורת שכנוע ולא בצורת סנקציות".
על הנתון החסר לפי שעה, נתון המקרים הקשים, מסכים פרופ' לוין כי זהו הנתון החשוב ביותר, אך עם זאת יש לקחת בחשבון נתונים נוספים. מניסיונו האישי הוא מספר: "חליתי לפני כחודשיים במחלה קלה שאולי הייתה הקשה ביותר שהייתה לי אי פעם. סבלתי מצמרמורות וגם לאחר מכן חולשה מתמשכת וכאבים שלשמחתי חלפו וחזרתי לפעילות מלאה, אבל המשמעות היא שגם מחלה קלה היא לא כזו קלה. יש תסמינים של אחר הקורונה. לכן צריך להסתכל על התמונה המלאה. אני לא רוצה לזלזל בנגיף שעל פי נתוני משרד הבריאות הרג למעלה מעשרת אלפים אנשים".
עוד שאלנו את פרופ' לוין אם כיום, תקופה נכבדת אחרי החיסונים הראשונים, ניתן לקבוע שאין ולא היה מקום לחששות מהחיסונים, חששות שעד היום משפיעים על מידת האמון הציבורי בהמלצות מערכת הבריאות.
"יש חששות מסוגים שונים. כגישה עקרונית אני סבור שאנחנו צריכים להיצמד למה ידוע ומה לא ידוע ולתת לציבור את כל המידע שברשותנו. תפקידנו הוא לדאוג לציבור ולא לחיסונים בלבד או לקורונה בלבד. לכן, למרות שהתחסנתי ולמרות העדויות המדעיות החזקות לגבי יעילות ובטיחות החיסונים, צריך להמשיך ולחקור מה ההשלכות ארוכות הטווח של החיסון בהיבט היעילות והבטיחות, ועוד ועוד מידע מתגלה".
"לפי מיטב הידע שיש לנו היום, שלוש וארבע מנות חיסון הן כדאיות ואני ממליץ אותן לכולם, אבל האם יכול לגרום לתופעות לוואי? בוודאי שהוא יכול, כמו שידוע על חיסונים אחרים, אבל אנחנו יודעים למקם את הסיכון כמאוד מאוד נמוך. המידע המבוסס שיש לנו היום מלמד שהתועלת בחיסון הקורונה עולה על הסיכונים שבחיסון, אבל צריך להמשיך ולבדוק ולא לומר שמדובר באפס סיכון, כי כמו בכל דבר בחיים יש סיכונים גם בהתחסנות, אבל הם נמוכים עשרות מונים מהתועלת".