דני פחימה
דני פחימהצילום: נעמה שטרן

התחלה// נולד בשנת 1951 בקזבלנקה שבמרוקו. כשהיה בן חמש עלה עם משפחתו ארצה, היישר למעברה בקריית גת.

השני מתוך שבעה אחים, שלושת הצעירים כבר נולדו בארץ. אחרי שנים רבות שב למרוקו לביקור שורשים. "ביקרתי בהרי האטלס, איפה שסבא שלי גדל, והסתובבתי במונית עם שני ערבים מקומיים כדי למצוא את מקום קבורתו של הצדיק רבי דניאל השומר - שאני נקרא על שמו ובברכתו נולדתי, אחרי שלאמי היו שבע הפלות".

שוקולד באונייה// זיכרון הילדות הראשון שלו הוא מההפלגה ארצה באונייה. "קיבלנו שוקולדים כדי להמתיק את הנסיעה הארוכה".

עוברים לשיכונים// במעברה היו רק מעט משפחות, "פעלה בה מכולת קטנה, שהפעיל אלי כהן הי"ד – לימים האיש שלנו בדמשק". לאחר כשלוש שנים עברה המשפחה להתגורר בשיכונים. בין היתר, בשיתוף עם מחלקת הרווחה בעירייה, תפקדה כמשפחה אומנת להרבה ילדים, שזוכרים את האם ונמצאים איתה בקשר עד היום. "הבית תמיד היה מלא באורחים, כך שזה היה טבעי לנו".

אבא// יוסף ז"ל. "במרוקו הוא חי ברמה גבוהה מאוד עם משרתים, היו בבעלותו כמה חנויות, אבל בארץ הוא עבד בחקלאות בקרן קיימת לישראל".

אמא// מזל (93). עסקה בחקלאות, בהמשך עשתה הסבה מקצועית ולמדה הנחלת הלשון, קרוא וכתוב, ולאחר מכן עבדה שנים רבות כעוזרת גננת. "הייתה מנהיגה חברתית, שחקנית וסטנדאפיסטית עם הרבה שמחת חיים, עד שאחי נפל במלחמת יום כיפור".

משפחה שכולה// במהלך מלחמת יום כיפור נהרג שמעון הי"ד - אחיו הצעיר ממנו בשנה, ששירת בגולני. "שנה קודם לכן הוא נפצע בלבנון, ונלחם כדי לחזור ליחידה שלו. הוא היה בדרך חזרה למוצב מתחת לחרמון, אחרי סיור ממושך על גבול לבנון, כאשר מארב של מחבלים ירה על הנגמ"ש שלהם מטווח קרוב. שלושה נהרגו ובהם הוא".

מורה בפריפריה// למד בבית ספר יסודי בקריית גת, משם עבר לישיבה תורנית בבאר שבע ומשם לישיבה התיכונית אור עציון במרכז שפירא. "הרב דרוקמן היה המחנך שלי". עם סיום הלימודים עבר ללמוד בסמינר ליפשיץ בירושלים בתוכנית של מורים חיילים המלמדים ביישובי ספר. "לימדתי בירוחם ובשדרות".

על מדים// בין לימודי ההוראה התגייס לצה"ל ושירת בתותחנים. "אחרי שאחי נפל במלחמה, עברתי לחיל הקשר".

מרקיד// במהלך לימודי ההוראה בירושלים עבד בפנימייה בעיר העתיקה "כדי לחסוך כסף: גם קיבלתי מקום מגורים ללא עלות וגם קיבלתי משכורת. תוך כדי הלימודים עבדתי בכל מיני עבודות. כך התחלתי לעבוד כמרקיד בריקודי עם. זה הלך כל כך טוב, עד שבסיום הלימודים כבר היה לי מספיק כסף כדי לקנות רכב".

מורה אומן// החל לעבוד כמורה בעיקר בשדרות, אבל לצד זאת החל לפתח את תחום האומנויות וההרקדה. "אימנתי להקות מחול שהופיעו על במות שונות, וכן עבדתי ככוריאוגרף במחזמר".

מנוחה בחנות הספרים// באותם ימים עבד באינטנסיביות גדולה, כ־15 שעות ביום. "הגבלתי את עצמי לחצי משרה - לא יותר מ־12 שעות ביום - אבל לא עמדתי בזה". כדי שיהיה לו מקום שבו יוכל לנוח קצת, בשנת 1979 החליט לפתוח חנות ספרים. "אבא שלי אמר לי: ספרים זה דבר טוב – אבל ממה תחיה?!" למרות זאת, נפתחה החנות הראשונה בקריית גת, עיר מגוריו. החנות נקראה על שמו – דני ספרים. במקביל, כיהן בהתנדבות כחבר מועצת העיר מטעם הליכוד והיה ממונה על המתנ"סים ועל נושא התמיכות העירוניות.

ממשיך להרקיד// למרות שרוב הזמן הוא עצמו בכלל לא עבד בחנות אלא בהרקדה, החנות זכתה להצלחה רבה. "באותה תקופה, מרקיד הרוויח פי ארבעה־חמישה מהשכר הממוצע. במקביל המשכתי קצת בהוראה".

מתרחבים// בשלב מסוים, לצד החנות בקריית גת, החליט להיכנס גם לתחום הפצת הספרים. "הפצנו לכל הוצאות הספרים הגדולות באותם ימים – לכל אזור הדרום. משם העסק התגלגל מהר יותר. פתחנו גם הוצאה לאור והתקדמנו גם בתחום הזה. הכול קרה תוך כדי. התחלנו בספר, שניים, שלושה, ולאט לאט התמקדנו פחות בחנות ויותר בהפצה ובהוצאה לאור".

ספרי חסידות ובישול// כיום מעסיקה החברה קרוב לחמישים עובדים, מחזיקה שתי חנויות בירושלים ואתר אינטרנט פעיל, ומוציאה לאור כ־120 ספרים חדשים מדי שנה. "אנחנו היחידים בארץ שמתעסקים גם במגזר הדתי והחרדי, יש לנו תת־הוצאה שנקראת ס.ל.ה. (ספרים לבית היהודי) ותת־הוצאה בשם 'אלומות' למגזר הדתי־לאומי, עם מגוון גדול של ספרי חסידות, קבלה, פרשת שבוע – כמו גם ספרי בישול וספרים לילדים".

בעל המאה// לא כל ספר שרואה אור בהוצאה, יוצא בהכרח משיקולים כלכליים. "יש המון ספרים שאני אוהב, למרות שאני יודע מראש שהם לא כלכליים. אומנם אני לא לבד, יש מערכת שלמה שדנה בכל ספר שמגיע אלינו, אבל בסופו של דבר אני מחליט, כי אני משלם את הכסף".

פריק של פרשת השבוע// "אנשים עדיין קוראים ספרים, בעיקר במגזר הדתי־לאומי, בגלל שיש זמן בשבת לקרוא ספרים. אין כמו לנוח ולקרוא ספר. ברמה האישית, אני פריק של פרשת השבוע, קורא המון. יש לי בבית לפחות שמונים ספרים על פרשת השבוע. אני גם מעביר שיעורים בפרשת השבוע וחסידות, ושולח דבר תורה שבועי לפרשת השבוע לאור החסידות לתפוצת ווטסאפ ופייסבוק שמגיעה לקרוב לשלושים אלף איש". בשנה שעברה, לכבוד יום הולדתו השבעים, ילדיו הוציאו בהפתעה ספר מדברי התורה שכתב בשם 'ליקוטי דניאל'.

מתחבר לחסידות// בשנים האחרונות התחבר לתורת החסידות ולבעל שם טוב. "במסורת המשפחתית שלנו, הסבא שלי יושב בגן עדן במחיצת הבעל שם טוב. הוא התגלה לדוד שלי בחלום ונתן לו סימנים מובהקים לאמיתות דבריו. קרה לי לא פעם שקמתי בבוקר ובהחלטה של רגע נסעתי לציונו של הבעל שם טוב במז'יבוז' וחזרתי אחרי כמה שעות". מעבר לכך, הוא מקושר לרב דניאל סטבסקי ולרב יצחק גינזבורג. "אני גם מוציא ספרים שלהם לאור".

החצי השני// שולמית, עקרת בית במשרה מלאה. "היא מחזיקה את כל הבית". השדכן היה הדוד, שהתגורר באור עקיבא והכיר לו את בת המקום. אחרי החתונה הזוג הצעיר קבע את ביתו בקריית גת, ולפני כעשרים וחמש שנה עברה המשפחה לירושלים. "עד שנולדו הילדים היא עבדה בתור מורה, אך אחרי הלידה השנייה התמקדה בבית ובגידול הילדים".

הנחת// שבעה ילדים, עשרים ושישה נכדים. "רובם ככולם עבדו אצלי בהוצאת הספרים בשלב זה או אחר של החיים". אחיעד (42) לומד תורה. לירז (40) פסיכולוגית. אסף נבון (36) מייסד ומנהל אתר השידוכים 'שליש גן עדן' - "פעם הם היו אומרים שהם הילדים של 'דני ספרים', היום אני אומר שאני אבא שלהם". הדר (35) עובדת גם היא ב'שליש גן עדן'. אלירן (33) עוסק בפיתוח רשת חברתית בתחום הספרים. עדי (32) אדריכלית שאחראית על תוכניות של בית החולים הדסה. שירן (30) קלינאית תקשורת.

אם זה לא היה המסלול// "חשבתי בעבר ללמוד רפואה באיטליה. נרשמתי ללימודים, אבל ביטלתי ברגע האחרון".

במגרש הביתי

בוקר טוב// סדר היום מתחיל בשש בבוקר בתפילה, וממשיך בנסיעה למשרדי החברה בקריית גת. "לפעמים מאחר את הנסיעה כדי לטפל בנכדים ולקחת אותם למוסדות החינוך. העבודה בהוצאה לאור מגוונת מאוד, כמו גם בהפצה לבתי ספר וחנויות של הוצאות ספרים מקבילות. רוב הזמן שלי מוקדש לפיתוח דברים חדשים, לעבור על חומרים ולקבל החלטות". בסביבות שלוש־ארבע בצהריים כבר נוסע חזרה לירושלים, לפגישות עם לקוחות בשעות מאוחרות יותר. לאחר מכן מנחה, ערבית ושיעור תורה.

פלייליסט// "שומע מוזיקה חסידית, כמו ישי ריבו. במקור אני אוהב יותר מוזיקה אנדלוסית, כמו ליאור אלמליח וג'ו עמר – שהוצאתי לו את הספר שכתב".

השבת שלי// "שבת אצלי נכנסת יחסית מוקדם. בדרך כלל יש אורחים, ילדים ונכדים. אשתי מבשלת בלי הפסקה. הילדים יודעים שאפשר לבוא אלינו לשבת גם ברגע האחרון. תפילות בבית הכנסת 'תפארת יוסף' בשכונת רמות, שם אני מעביר שיעור בחסידות, פרשת שבוע או פנימיות התורה בין מנחה של שבת לערבית של מוצאי שבת".

דמויות מופת// הבעל שם טוב זצ"ל - "אני מרגיש קשור אליו נפשית, כשאני מגיע אליו מרגיש שאני נמצא אצל סבא. לא צריך לתרץ שום דבר, הוא מקבל אותי כמו שאני", והרב חיים דרוקמן שליט"א - "הוא היה המחנך שלי בכיתה י"א, בדיוק כשמתנחלי חברון התמקמו במלון פארק. אחרי חג הפסח, יחד עם כל הכיתה הצטרפתי אליו ללמוד ולהתגורר בבניין הממשל בחברון למשך חודש".

מפחיד אותי// "אני רוצה להיות איש טוב ולא להגיע למצב שחלילה לא אמלא את השליחות שלי או אפספס אותה".

משאלה// "שיהיה טוב לילדים ולנכדים".

כשאהיה גדול// "מקווה שאצליח למצוא קצת זמן לשבת וללמוד".

לתגובות: yosefpr@gmail.com

***