עם החלטת המשטרה להקים צוות חקירה מיוחד לניהול החיפושים אחרי מוישי קלינרמן הנעדר מזה למעלה משמונים יום, שוחחנו עם אמו, גיטי, על התחושות בימים הקשים העוברים על המשפחה, על החיפושים בהם השתתפה בעצמה ועל מוישי עצמו.
כבר בפתח דבריה מביעה גיטי פליאה על עצם ההמתנה של גורמי המשטרה במשך תקופה כה ארוכה עד קבלת ההחלטה להקמת הצח"מ. "אין לי מושג", היא אומרת, "הרגשנו לבד, הרגשנו שאנחנו צריכים את העזרה של המשטרה, פנינו, הגשנו תלונה וביקשנו עזרה ועד היום הרגשנו חסרי אונים. אף אחד לא עוזר ואנחנו צריכים לצעוק ולצרוח, לאכול את הדם שלנו מבפנים ואנחנו לא יודעים איפה הילד. אין לנו חיים, אין לנו יום ואין לנו לילה. אנחנו מרגישים לבד וצריכים את העזרה של הציבור. רוצים את מוישי בבית".
על תגובות הגורמים השונים לבקשות המשפחה אומרת גיטי: "הם אומרים עשינו ונעשה, אבל הכול נשמע מאוד יבש ולא אקטיבי. תגידו, אתם נורמאלים? מדובר בחפץ או בבן אדם? תקומו ותעשו פעילות אקטיבית ותפעילו את כל המדינה כמו שהיה אצל ספיר. בגלל שאנחנו חרדים והוא עם כיפה וציצית והיא לא, אז היא מקבלת את היחס יותר ממנו? אנחנו אזרחי מדינת ישראל וצריכים לקבל את השירות שווה בשווה".
גיטי מדגישה בדבריה כי מוישי לא נעדר בעבר וזו לו הפעם הראשונה שהוא נעלם. "כל אימא וכל אבא מרגישים כל שעה שהילד נעלם, מה אני אגיד שעוד מעט נגיע לאלפיים שעות שהילד לא נמצא? החגים עברו עלינו ואנחנו נטרפים מדאגה. אנחנו רוצים שיגייסו את כל הכוחות וכל המשאבים. יש כאן מדינה מתוקנת עם יכולות וכשהיא רוצה היא משיגה, שתפעיל את כל מה שריך כדי להחזיר לנו את מוישי הבייתה כי אנחנו לא יכולים כבר".
במשפחה חוששים מתרחישים מדאיגים מאוד באשר למה שעלה בגורלו של הבן. "מי אומר לי שזה לא מקרה לאומני? מי אומר לי שהוא לא חלילה נפל לתהום, שהוא לא נמצא במצוקה וצריך עזרה עכשיו? אנחנו לא יודעים כלום. אין לנו קצה חוט".
את התפנית בהחלטת המשטרה תולה גיטי קלינרמן בפעילותו האקטיבית והעיקשת של העיתונאי אריאל אלחרר ש"מאז שנחשף למקרה בכל יום בעקביות הוא מעלה פוסטים ואומר שנער בישראל אבד, בואו, שתפו, תעזרו, חייבים למצוא אותו. הוא לא מרפה והעקביות וההתמדה שלו הביאה לכך שהתקשורת קמה על הרגליים האחוריות והתחילה להזיז את העניינים".
על התחושות הקשות בימים אלו אומרת גיטי: "העיניים שלי נפוחות מבכי. אני מנסה להישאר חזקה כי יש עוד שבעה ילדים בבית שצריכים אימא חזקה ואני מבקשת מה' שיתן לי כוח. אנחנו יודעים שיש מנהיג לבירה והוא בעל הכוחות כולם וגם אם אני מרגישה חסרת אונים ה' נמצא איתי כל הזמן. אני בטוחה שבזכות האמונה שלנו נזכה לראות את הילד חי ובריא ובקרוב".
את מוישי עצמו מגדירה גיטי אמו כ"ילד ממיס. ילד אהוב וחביב, ילד שכל מי שמכיר אותו יודע על מה אני מדברת. כל עם ישראל מתפללים ועושים כל מה שאפשר. אין כמו העם שלנו שהוא כאיש אחד ובלב אחד. כולם מתגייסים וזה מחמם את הלב, אבל צריכים כאן את הגורמים הרלוונטיים שייכנסו לתמונה ושיקרה הנס הזה שאנחנו כל כך מייחלים לו".
מוישי הוא "ילד שאוהב לטייל, ילד שאוהב להיות אצל רבנים ולקבל מהם ברכות ולהתחזק, ילד מאוד רוחני שאוהב את עם ישראל ואיכפת לו מעם ישראל, ילד שרוצה לשמור על הכבוד של כל אחד, ילד רגיש לזולת, ילד עם מידות נאצלות, ילד מיוחד ומגיע לו שיחזירו אותו הביתה".
גיטי עצמה הצטרפה לא פעם לחיפושים עצמם ועל כל היא מספרת: "עמדתי מול הרים ותהומות וצעקתי 'מוישי, מוישי, אתה שומע אותי? איפה אתה נמצא? איפה אתה?' נשארתי חסרת אונים וחזרתי הביתה, ושוב קמתי ושוב הלכתי ובינתיים לא העליתי בחכתי כלום ואני מבקשת את העזרה של הגורמים השונים. אנחנו מוגבלים. אני חסרת אונים לגמרי".
עוד היא מספרת על הקושי הכלכלי העובר על המשפחה במציאות בה לא ניתן לפרנס בשל העיסוק סביב החיפושים ובשל הוצאות החוקר הפרטי שגויס לטובת המשימה, "זה עולה מאות אלפי שקלים ולכן יצאנו בגיוס המונים. הוקם אתר בהתנדבות מלאה על ידי נשות עסקים שהשקיעו מזמנן ומרצן כדי להחזיר את מוישי הביתה, ומי שיכול לעזור בעניין הזה תבוא עליו ברכה".
ממשטרת ישראל נמסר: ''בעת כל דיווח או תלונה על נעדר, מבצעת המשטרה מגוון רב של פעולות תוך הפעלת אמצעים רבים על מנת לאתרו, וכך נעשה גם במקרה זה. מאמצי החקירה נמשכים כל העת, תוך קיום הערכות מצב תכופות, ובהתאם הוחלט אמש בהנחיית המפכ"ל על הקמת צוות חקירה מיוחד ביל"פ שומרון (היחידה לחקירת פשעים בשומרון), לצד צוותי חקירה של אגף החקירות והמודיעין בכדי להתחקות אחר עקבותיו ולאתר את הנעדר. נמשיך לפעול בכל האמצעים העומדים שברשותנו לאיתורו והשבתו לחיק משפחתו''.