במעמד המפכ"ל התקיים השבוע דיון מיוחד במצבה הקשה של המשטרה לאחר נטישה של שוטרים וקצינים את הארגון. עיקר הטענות מתמקד בשכר נמוך ובחוסר גיבוי שמקבלים דרגי השטח. תת ניצב בדימוס דובי יונג, בעבר מפקד המטה לכוחות מיוחדים במשטרה וכיום איש תנועת 'הביטחוניסטים', מתייחס לדברים בראיון לערוץ 7.
לדבריו מדובר בשילוב קשה של משכורות נמוכות "ויחס לא מתאים ולא מכובד מצד הממשלות ומצד האזרחים. התהליך שאנחנו עדים לו כעת הוא תהליך מתמשך כבר עשרות שנים. מגרדים במשטרה עוד ביס ועוד ביס. הפוליטיקאים בארץ אוהבים משטרה חלשה".
יונג מספר על נתונים להם נחשף השבוע אודות פעילות המשטרה במגוון עצום של תחומים ולהיקף עבודה אדיר ממדים בתפיסות נשק, התמודדות עם משפחות פשע, הרשעות סיכולים ועוד "וזה לא מעניין את האזרח. האזרח מתעניין רק במה שקורה לו בחצר כשהוא מתקשר 100 אם מישהו פורץ אליו. אומרים לו תשמור על קשר עיון והניידת מגיעה אחרי שלוש שעות כי אין שוטרים, כי רק חמור עובד בתנאים האלה. 7000 שקל זו משכורת של סייר נטו. הסייר הזה עובד כל שבת וכל חג", מזכיר יונג.
לדבריו קיים שיפור מסוים ברמת הגיבוי שמקבל השוטר שבשטח מכיוונו של המפכ"ל, אבל עדיין יש מקום רב להוסיף ולשפר. "מתי שר הבט"פ והממשלה מגבים את השוטרים? האזרחים תוקפים את השוטרים שמקבלים את כל התסכולים. אני מצדיע לשוטר שקם בבוקר ולובש מדים ויוצא לעבוד. אין שוטרים אין ניידות. המשטרה רוצה להגיע לאירועים והאזרח רוצה להרגיש את המשטרה בעבירות איכות חיים שנמצאות לידו ואין לו מושיע".
"היום אזרח מגיש תלונה בתחנה על משהו שבוער בו והוא פגוע ממנו, ואחרי 80 יום אומרים לו שהתיק נסגר. חוקר לא יכול לתת תשובה בתוך שבוע ולקבל החלטה", אומר יונג ומציג בדבריו כמה מהנתונים הקשים איתם מתמודדים שוטרי תחנות עמוסות בעבודה.
"אני שומע על תקציבים. משרד הביטחון והצבא קבלו 59 מיליארד, משרד ראש הממשלה ותחתיו השב"כ והמוסד מקבלים סכומים אדירים, גנץ מקבל עוד 11 מיליארד שקלים תוספת למשכורות. מנגד, על מה מדובר במשטרה? תוספת של אלף תקנים. מי קבע שזה מה שצריך? האוצר? איך נמלא תקנים כשאנשים מתפטרים? מה יעזור אלף כשחסרים עשרים אלף. נציג האוצר בעזות מצח ומראה מצגת ששוטרים מקבלים שכר מעל הממוצע, מכעיס את האזרחים", הוא אומר וכשאנו שואלים מה הביסוס למצגת שכזו, הוא משיב: "לוקחים את משכורות המפכ"ל, הניצבים, הטייסים, הימ"מ והמשרתים במקומות בסיכון גבוה, אוספים את הנתונים ומחלקים במספר השוטרים. נראה את אותו פקיד עושה את זה לצבא...".
"הריבון של המשטרה הוא המפכ"ל כמפקד עליון. להבדיל משר הביטחון, סמכויות שר הביט"פ הן בקביעת מדיניות ולמען הכבוד הוא גם מאשר דרגות, אבל אין לו סמכות פיקודית על המשטרה. התפקיד של שר הבט"פ היה לתת גיבוי להשיג תקנים ותקציבים והוא נכשל בשלושת אלה".
לדבריו שרי בט"פ קודמים העניקו לשוטרים תחושה של גיבוי, אך הבעיה המרכזית טמונה לטעמו במדיניות האוצר שמנהל מדיניות חסרת שקיפות מול ארגוני הביטחון ותקציביהם, אך בעוד הרמטכ"ל יכול להחליט לאן לנתב את תקציבו המפכ"ל צריך לקבל אישור מהאוצר על כל הוצאה מגובה מסוים.
דבריו של תנ"צ בדימוס יונג נעים מנושאי התקציב לנושאי הגיבוי ונראה שהדברים כרוכים בעיניו אלה באלה. "צריך לתת גיבוי למפקד יחידת הסיור שמגיע לעבודה ויוצא למלחמה. הוא מתחיל משמרת עם 16 אירועים אדומים ומתווספים עוד ועוד אירועים. אין לו זמן לשתות מים. אין בלשים שיטפלו באירועי גניבה. צריכים תקציבים כדי לגייס כוחות, אבל מי יגיע למשטרה כשאפשר להגיע להייטק ולהתחיל עם עשרים אלף שקל או לעבוד באוצר לקבל 15-16 אלף שקל בלי לסכן חיים?".
מוסיף יונג ומספר על מחקר לפיו 82 אחוזים מהשוטרים חוו אירוע של אלימות בעוד הפוליטיקאים מבקשים לבטל את סעיף ההפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו ולמעשה ליטול ממנו את מעט הסמכות שבידו. על הטענות לפיהן המשטרה אלימה הוא קובע כי אמנם ישנם מקרים חריגים, אך לא מעבר לכך, והראיה היא מצלמות הגוף שאינן ניתנות לכיבוי. לטעמו יש להגיע למציאות דומה לזו שבארצות הברית, "שלכל שוטר במצוקה יהיה לחצן מצוקה וכשהוא לוחץ עליו כולם מגיעים לעזרתו".
יונג ממשיך ומתאר מציאות קשה בה כחמישית או רבע מהניידות במשטרת ישראל מושבתות, וכך האזרח אינו מקבל את השירות שהשוטר היה רוצה להעניק לו. "המשטרה צריכה מעל 6000 תקנים חובה להיום. רק השנה התפטרו כמעט אלף. האוצר חתם עם המפכ"ל על הסכם שכר ובמסגרתו המפכ"ל אמור לפטר 45 שוטרים בכל שנה. המפכ"ל אומר לאוצר שהתפטרו לו 950 שוטרים והוא לא מתכוון לפטר עוד 45 שוטרים. האוצר מחליט להעניש אותו על כך והוא מעכב מענקים לעידוד שוטרים. מי היה עושה את זה לצבא למוסד או לשב"כ? התחושה היא שאפשר לעשות במשטרה מה שעושים. הממשלות לא נותנות גיבוי למשטרה, ואת זה אנחנו רואים. פוליטיקאים רוצים משטרה חלשה. השר לא עוזר למשטרה. זה לא יכול להימשך כך".
"השוטרים שמגיעים הם חבר'ה מדהימים שנלחמים על כל מקום במשמר הגבול. 22 חייבי גיוס נאבקים על כל מקום במג"ב. למה לא מגדילים את משמר הגבול?", שואל יונג. "אלו לוחמים ולוחמות שמחרפים נפשם כדי לסכל פיגועים".
בין הדוגמאות שהוא מציג מזכיר יונג את תחנת דרום תל אביב, "אזור קרבות, אפריקה, עשרות סיירים חסרים שם. מי יעבוד לעבוד שם בשביל 7000 שקל. איזו אישה תסכים שבעלה ילך לעבוד ללא שכר ועם סיכון כזה?".
על היעדר הגיבוי לשוטרים הוא מספר: "עד שהגיע המפכ"ל הנוכחי כשהייתה מוגשת תלונה למח"ש היו משעים את השוטר מיידית ומורידים להם חצי מהמשכורת. המפכ"ל הנוכחי קבע שללא הוכחה או אשמה, ללא תיק והמלצות השוטר ממשיך לעבוד, לא מורידים לו את המשכורת ולא מורידים את הדרגה. יש להחלטה הזו השפעה משמעותית לתחושת השוטרים".
מכה קשה ספגה המשטרה גם מהקורונה, אומר יונג. "הטלת האכיפה של תקנות הקורונה על השוטרים הייתה מכת מוות. שוטר שרוצה לשרת עם הפנים לאזרח צריך לרדוף אחרי אזרח בגלל מסיכה? המפגש הטעון הזה של שוטרים עם אזרחים, משפחה ושכנים, זה תפקיד של שוטר? אבל בגלל שלא היה מי שיגיד 'לא' צריך להפיל את זה על המשטרה?".
בדבריו ממשיך יונג ומתאר את ההתמודדות הקשה עם הפשיעה הערבית הכוללת גם שימוש בנשק חם. "אתם יודעים מה זה דורש להיכנס לכפר ערבי שיש בו סכסוך ויריות, ולמרות זאת נכנסים ויש הישגים מדהימים". לדבריו פניה של המשטרה צריכים להתמקד בפעילות למען האזרח אך האוצר והפוליטיקאים מפריעים לשוטרים טובים שמגיעים מתוך ציונות ורצון לשפר את פני המדינה, לעשות זאת.