יש דברים שלא חוקרים
כשחברת הכנסת ראידה זועבי מספרת שהציעו לה לנהל חברה ממשלתית ובלבד שתתפטר ותשחרר את מר"צ מסרבנותה הקואליציונית, זו הפללה של המציעים (או המציע) בעבירה של הצעת שוחד.
במדינת נורמאלילנד הייתה מזומנת כבוד הח"כית למתן עדות בתחנת המשטרה וחקירה הייתה נפתחת בהוראה היועצת המשפטית לממשלה, אבל אצלנו זה לא קורה. אצלנו התנועה לאיכות השלטון קובעת שהצעות כאלה ואחרות מכיוון האופוזיציה לניר אורבך הן ורק הן עבירה על החוק.
כשהנורמאליות תחזור
בעולם נורמאלי דווקא בגלל ביקורו של נשיא אמריקאי בישראל הייתה צריכה הממשלה להורות על הרס מהיר של כמה וכמה בתי מחבלים, כדי להוכיח לעולם ולאורח הנכבד שאנחנו מדינה שומרת חוק הנאבקת בטרור, מדינה נאורה הראויה להיכלל בקואליציית משפחת העמים נגד הטרור.
אבל זה קורה רק בעולם נורמאלי. בעולם שלנו כשנשיא אמריקאי מתקרב ראש ממשלה ישראלי עושה בדיוק את ההיפך.
הכישלון יתום
לפני שבועות בודדים התהדר שר החוץ, יאיר לפיד, בכך ש"אחרי לא מעט מאמצים שלנו", כלשונו, האיחוד האירופי מצטרף למאבק הנחרץ בהסתה הפלשתינית. זה היה כאשר באיחוד החליטו להתנות העברת כספים לרש"פ בכך שיסירו מספרי הלימוד שם את ההסתה נגד ישראל.
אלא שלא עברו שבועות בודדים והאיחוד האירופי החליט שדי, נמאס לו להצטרף לאותו מאבק נחרץ והוא מחזיר את הזרמת מאות מיליוני האירו לקופת הרש"פ. לא צריך להיות מדינאי מדופלם או קורא נסתרות כדי לדעת שההזרמה הזו לא מגיעה בגלל שברש"פ החליטו לנקות מספרי הלימוד את רעל ההסתה נגד ישראל. שם עסקים כרגיל, ונציג אירופי צוטט השבוע כשהסביר שהכספים יעברו כי האיחוד האירופי לא כופה על שותפיו רפורמות, כלומר שגם כשהקפיאו שם את הכספים לא ממש התכוונו לזה ברצינות.
עכשיו נותרה רק השאלה לאן התפוגגו אותם "לא מעט מאמצים שלנו" שעליהם דיבר שר חוצנו? האם מישהו במשרד החוץ רואה בהחלטה האחרונה כישלון דיפלומטי ישראלי, או שפשוט מעדיפים להעביר את זה כמה שיותר שקט כדי שלא נרגיש.
חלומות באספמיה
כשאני שומע את ראש ממשלתנו, נפתלי בנט, מביע תיעוב עמוק כל כך כלפי נתניהו וביביסטיו, אני תוהה איך זה מסתדר עם טענותיו החוזרות ונשנות ולפיהן הוא בכלל מאוד רצה להקים ממשלה עם נתניהו, עם הימין ועם הדתיים, אבל רק כשהתברר לו שהדבר לא מתאפשר לא נותרה בידו ברירה והוא נאלץ לקבל את הדין ולהיכנס ללשכת ראש הממשלה. אז לא הבנתי, זו כן ממשלת חלומותיו או לא?
בין טיבי לביבי
חבר הכנסת אחמד טיבי ביקש להוכיח שלא ההצבעה שלו להפלת הממשלה היא שתחזיר את נתניהו לשלטון, והציע השבוע לקואליציה להעלות את חוק הנאשם, לפיו נאשם בפלילים לא יוכל להתמודד על ראשות הממשלה, הוא יתמוך ובכך יוכח טוהר כוונותיו.
עכשיו בואו נקרא את המשפט הזה שוב ונחשוב אם הוא יכול היה לקרוא במדינה שהטרללת לא השתלטה עליה: אחמד טיבי, יועצו לשעבר של ערפאת, מי שבמדינה סבירה אמור היה לעמוד לדין ולהישלח לשנים ארוכות בכלא על קשריו ההדוקים עם האחראי על רציחתם של אלפי ישראלים ויהודים בארץ ובעולם, הוא זה שמדבר על מה שכתב אישום כזה או אחר יאפשר או לו יאפשר לבנימין נתניהו להתמודד? תגידו, אנחנו עדיין בקו השפיות?
אבל אם כבר אנחנו קוראים את המשפט ההוא בשנית נדמה לי שהבעיה היא בשתי המילים הראשונות, לא? אתם משערים שיועצו של בין לאדן היה יכול להתמנות לסנאטור אמריקאי?
הדדיות
אחרי שיקלי, סילמן, אורבך, דוידי, אשר הכהן ואחרים בנט הגיע למסקנה שהוא כשל בבחירת האנשים, וזה מעניין כי יש הרבה אנשים שחושבים שדווקא הם אלה שכשלו בבחירתו.
לחיי הטירלול שבדרך
אז מה היה לנו השבוע, חיילת שהחליטה שהיא חייל ולכן דחוף לה לישון במגורי החיילים ולא החיילות, ילדה בת 13 שהודיעה לאימא שלה שהיא בעצם רבים ולכן נא לפנות אליה במילה 'אתן' ולא 'את' ומשום מה נראה לי שאנחנו רק בתחילת תחילתו של הטירלול שצפוי להפוך את חיינו לבלתי נתפסים ולבלתי נסבלים.
מישהו רוצה להתחרט על משהו?
היסטוריה קטנה גדולה התרחשה השבוע עם החתימה על ייצוא גז טבעי מישראל לאיחוד האירופי, מה שיזרים לקופתה של ישראל סכומים לא מבוטלים לרווחת אזרחיה.
שרת האנרגיה, קארין אלהרר מצאה לנכון לומר שההישג "מרשים אף יותר בהסתכלות על שורת ההסכמים המשמעותיים עליהם חתמנו בשנה האחרונה", כאילו שלפני השנה האחרונה לא הייתה כאן מדינה, לא הייתה כאן ממשלה ולא היה שר (כוכבית למי שפספס - יובל שטייניץ) שטיפל באירוע, נאבק עליו והביא לכל אותם קידוחי גז בניגוד לצונאמי המתנגדים שדרשו בשם ירקרקותם או בשל סוציליסטיותם להשאיר את הגז במעבי קרקעית הים התיכון. כלום לא היה כאן לפני השנה האחרונה.
נעזוב את כל זה. אנחנו הרי לא בעידן שבו מפרגנים לשרים קודמים ולכן אין לנו יותר מדי ציפיות בתחום הזה. אני רק רוצה לתהות למה קול דממה דקה עלה מכיוונם של כל אותם מתנגדים. אולי היה בכל זאת מקום לאיזו הודאה בטעות, אולי חשיבה מחדש על עמדתם, אולי הכאה על חטא המקלות שהכניסו לגלגלי מתווה הגז באדיקות קנאית... שום כלום.
שמעתם אותו?
תגידו, גם לכם זה קורה בכל פעם שהשר עומר בר לב עולה לראיון? גם אתם מקשיבים לכל מילה כדי לנחש איפה תהיה המעידה המילולית הבאה שלו, או שזה רק האופי המרושע שלי?
האיש ההוא
הבחירה באלוף במיל' דורון אלמוג ליו"ר הסוכנות מזכירה לנו שהארץ שלנו זרועה באנשים בעלי שיעור קומה ושאר רוח. צריך רק לזכור שבדרך כלל הם נחבאים אל כלי העבודה שאיתם הם חוצבים נתיבים לעוד ועוד עשייה ברוכה ותורמת, וצריך לדעת לבחור בהם, לשלוף אותם ולשבץ אותם בתפקידים מובילים. אשרינו.
להערות ולהארות שלכם: cshimon2@gmail.com