
"אנחנו צריכים לזכור שהקשב של ילדים כיום קצר יותר מאי פעם בעבר", מספר ד"ר אלי וינוקור, סגן נשיא לאסטרטגיה ולפיתוח אקדמי באקדמית גורדון, וראש החוג לחינוך בלתי פורמלי.
"אם בעבר תלמיד היה מסוגל או היה חייב להקשיב להרצאות פרונטליות במשך שמונה שעות ביום, היום אין לזה סיכוי. התלמיד רגיל לטכנולוגיה ובעקבות הקורונה לגירויים מידיים ולמשחקים, בנוסף, חשוב לזכור שבמקרים רבים, נוצר משבר סמכות הורית במהלך הסגרים הרבים. המערכת חייבת להתאים את עצמה, זה כורח המציאות ולא בחירה. אני לא יכול למשוך אותם לעולם שלי אלא ללכת לעולמות שלהם".
לפרטים והרשמה למכללת גורדון לחצו כאן
סביבת למידה טכנולוגית
המכללה האקדמית גורדון נהנית ממעמד מיוחד. בקרב סקרי הסטודנטים היא נהנית מהמקום הראשון בארץ הן בהוראה פרונטלית, והן בהוראה מרחוק. בנוסף היא המכללה המובילה בארץ בתחום של עיצוב, התאמה ופיתוח פדגוגיה במערכת החינוך.
כבר עם כניסתו של הסטודנט ללימודי תואר ראשון ותעודת הוראה במכללה, הוא מקבל אייפד חינם. אולם כפי שמבקשים להדגיש בגורדון, לא מדובר בגימיק שיווקי, אלא בכלי עבודה. "יש לנו תוכנית שיתופי פעולה עם Apple בפיתוח ובהכשרה של כלים לימודיים. כל תלמיד לומד איך לפתח יחידות תוכן בעצמו במגוון מקצועות כמו תורה, תושב"ע חשבון וכו'. בנוסף לפיתוח עצמו, הסטודנט נכנס לדפוס מחשבה אחר, איך אני בפועל לוקח אפליקציות ומתאים אותם להוראה בכיתה?" אומר וינקור.
גם לימור הררי, ראש המרכז לחדשנות וטכנולוגיה בחינוך באקדמית גורדון רואה בשילוב הטכנולוגי ערך מוסף וממש התווית כיוון עתידית למערכת החינוך כולה, "הטכנולוגיה הינה כלי שמאפשר לפרוץ את גבולות הכיתה, ללמוד עם תלמידים מרחבי העולם, להיפגש עם מומחים ברשת, להביע את עצמך במגוון אמצעים שונים.
אם נשכיל לעשות כן, ניקח את הדברים החיוביים שיש לטכנולוגיה להציע למערכת החינוך, נהיה רלוונטיים ללומדים, נעיר בהם את הסקרנות, שאילת השאלות והלמידה תהיה חווייתית".
"הרי בסוף החזון, יושב הילד", מחזק את דבריה, וינקור, "אנחנו רוצים שלילד במערכת החינוך בישראל יהיה טוב, שהמערכת תכשיר אותו לשוק העבודה ותהפוך אותו לאדם ערכי. בסוף זה גם יבנה חברה טובה יותר ובהתאמה גם ציונית. בסוף השאלה היא איך אני מביא את החינוך למקום רלוונטי ומעצים את הילד. בשביל זה אנחנו צריכים את הצוות הכי טוב והסביבה הכי טובה. אנשים הולכים למערכת החינוך בשביל היכולת לשנות ולגעת בילד. אנחנו רוצים לתת את הכלים הטכנולוגים חברתיים והאנושים למי שלומד אצלנו כדי שיהיה מחולל שינוי בחלקת האלוהים הקטנה שיגיע אליה".
איך מודדים הצלחה של ילד?
מעניין לראות שלמרות הדימוי הקר והמנוכר שיש לפעמים לטכנולוגיה ולמסכים, האקדמית גורדון משקיעה לא מעט גם בקשר האנושי והחם. כך היא יוצרת מחדש את דרכי ההערכה ולא מגבילה אותם לציונים בלבד.
חוץ מהערכה ממוסדת רגילה ישנם 12 תגים פתוחים שמציינים ומעריכים מיומנויות ויכולות שאין להם ציונים כמו חשיבה מחוץ לקופסה, יצירתיות, עבודת צוות, קריאה ביקורתית ועוד ועוד מיומנויות משמעותיות וחשובות. כל אלה מצטרפים להערכה של תעודות הצטיינות שונות.
"אנחנו מאמינים במודלינג, ללמד את הסטודנטים שלנו בדרך שאנו מאמינים שהם צריכים ללמד את תלמידיהם, ליצור חוויות למידה מגוונות, לאפשר לסטודנטים אמצעי ביטוי שונים ולאפשר להם לבחור את הדרך בה יציגו דעותיהם", אומרת הררי.
ניכר שהמכללה רואה את עצמה על התפר שבין חברה וקהילה, רוח וטכנולוגיה. "אנחנו רואים את איש החינוך של המחר כאדריכל של תהליכים רגשיים וקוגנטיבים המתרחשים בכיתה", אומר אלי וינוקור. "כמו שאדריכלים בונים מבנים פיזים, אנחנו בונים מבנים אנושיים וזה אתגר גדול לא פחות".