חבר הכנסת מנסור עבאס מזכיר שוב ושוב את פרטי המפגש אליו הגיע אצל הרב חיים דרוקמן בימים שקדמו להקמת הממשלה, מפגש שאורגן על ידי חבר הכנסת דאז עמית הלוי ובדרך אליו, כך מספר עבאס, קיבל שיחת טלפון מיואב קיש כאשר בקו נוסף היה ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו.
האם המפגש ההוא מלמד על היתכנות להקמת ממשלה בראשות הליכוד ובשותפות עם מנסור עבאס? על כך שוחחנו עם חבר הכנסת לשעבר עמית הלוי שמציין כי לא ידע אז וכך גם היום על השיחה שהתקיימה או לא בין נתניהו לעבאס, ובמודע ובכוונה הוא יזם את השיחה ללא קשר וללא ידיעתם של נתניהו וקיש.
עיקרה של השיחה, אומר הלוי, נועד לקדם שותפות על בסיס עקרונותיו של ז'בוטינסקי אודות מעמד המיעוטים במדינת רוב יהודי. "אמנם מאז התגלו כמה דברים, אבל חשבתי אז שהיה נכון לקדם את ההצעה הזו לעומת האלטרנטיבה שידענו שמתרגשת עלינו ואנחנו רואים את נזקיה. הצענו את ההצעה הזו שהייתה פרי יוזמה שלי והרב דרוקמן נענה בצורה מלאה וחיובית גם להזמנה וגם לתכן ההצבעה שנועדה לבחון איך אנחנו רואים את היחס למיעוט הערבי במדינת הלאום של העם היהודי שבה זכויות לאומיות רק לעם היהודי".
לשאלתנו איך בפועל אמור היה להיראות הקשר בין המיעוט והרוב כשמורידים אותו לרמת הפרקטיקה הפוליטית, משיב הלוי: "לא ניהלתי את זה בשם תנועת הליכוד או בשם ראש התנועה, זה היה שלב מקדים למה שאמור היה לבוא אחר כך. העיקר היה העניין העקרוני של שותפות במעגל האזרחי ובמובן זה גם מנסור עבאס עצמו אמר לרב דרוקמן שאם הוא יילך לממשלת שמאל זה יגרור אותו לקצה הלאומני ולא לקצה האזרחי. הוא תיאר לנו איך בתוך התנועה שלו יש קצוות שמושכים לכאן ולכאן, ואם הוא ייכנס לממשלת שמאל הוא יימשך לכיוון ההוא לעומת הכיוון שאנחנו הצענו, כלומר מרכיב אזרחי עם תמיכה מבחוץ או מרחוק וכו', אבל מדובר במרכיב אזרחי שתומך במדינת לאום יהודית".
"מנסור עבאס גם לא רצה להיות בפנים. הוא אמר לי אז שהוא לא רוצה שמועצת השורא תעסוק בבנייה באלקנה או במקומות אחרים. הם רוצים להיות בחוץ ולעסוק רק בממד האזרחי. מהבחינה הזו זה תאם למודל שגם הרב דרוקמן וגם אני הקטן ראינו אותו כדבר נכון", אומר הלוי הדוחה כל ניסיון לערוך השוואה בין ההצעה שהציע אז הליכוד לבין מה שהתרחש בפועל בממשל בנט-לפיד: "ההשוואה שמנסים לעשות, וגם עבאס עושה את זה לצערי, היא השוואה נואלת ושגויה מבחינה מהותית. היוזמה שלי הייתה למרכיב אזרחי בממשלה לאומית. מה שקורה היום במסגרת מה שבנט קורא לו ממשלה אזרחית, הוא שיש גורם לאומי ולאומני. אם נותנים למסור עבאס לנהל בעמאן מו"מ על אל אקצה, מה זה משדר לילד בטייבא או המחבל באום אל פאחם? אתה מוציא השד הלאומני של האיסלאם הרדיקאלי".
את ההשוואה בין שתי ההצעות רואה הלוי כמקוממת. "זה בדיוק מודל הפוך", הוא קובע. "דובר על ממשלה לאומית חזקה עם סמוטריץ' וכל השותפים הלאומיים שמקדמים תפיסה לאומית שזכויות לאומיות יש רק לעם היהודי ויש גם מרכיב אזרחי שעוסק בזכויות הפרט, לעומת המודל היום שבו יש לאומנות ותמיכה בטרור בתוך ממשלה אזרחית חלולה".
ואולי ניתן לראות בהצעה ההיא שקודמה בהובלתו מעין מתן הכשר לחבירה למנסור עבאס ואכן חבירה זו בוצעה על ידי אחרים, אך מקורה הוא ביוזמה של הליכוד. "אני לא יודע. זה צריך עיון, גם בגלל שהתגלו דברים בדיעבד על רע"ם, דברים חמורים ביותר שנאמרו ולכן הדבר דורש מחשבה ועיון".
"הדיון הוא איך אנחנו מנהלים את המדינה ולא מה מנסור אמר בסיטואציה כלשהי. אם הם כמו איימן עודה ואחמד טיבי אז זו לא הסיטואציה. לא כך ראינו את הדברים ומעבר לכך, מעולם לא הכשרנו תמיכה בטרור ושאיפות איסלאמיות רדיקאליות כפי שאחרים שאינם מנסור עבאס מבטאים. זה לא עלה על דעתנו. מה שעלה בדעתנו הוא למשוך את הזווית האזרחית בלבד".
אנחנו שבים ושואלים אם החשש שמעלה כיום הליכוד ולפיו הכשרת מנסור עבאס על ידי ממשלת לפיד בנט תהווה אישור להכללת הרשימה המשותפת בממשלת שמאל מרכז עתידית, ואולי אותו חשש מתחיל באותה הסכמה עקרונית של הליכוד לחבירה אזרחית למנסור עבאס.
"אני לא מקבל את החיים הפוליטיים כקמפיין שטוח. לא הכשרנו פסיק ממה שמתרחש כעת. הכשרנו את ההיפך מזה וזה שיש קמפיין רדוד ואומרים שגם אנחנו הסכמנו... אז על מה הסכמנו? הסכמנו לתת למיעוט הערבי את מה שהמסורת היהודית נותנת ומה שניתן בסאן רמו, חיים של מיעוט ערבי במדינה לאומית יהודית. זה הדבר היחיד שהכשרנו, וגם על זה אני מודה שעל רקע הצהרות חלק מחברי רע"ם יש מקום לדון אם הם היו השותפים הנכונים להצעה ההיא, אבל לומר שהכשרנו את עקירת הנטיעות בנגב? את התלות בגחמות וואליד טאהה? זה לא היה קורה. היה ברור שאם הם ייכנסו לממשלת שמאל הכוחות הרדיקאליים הם שיהיו בעלי הבית. ואכן, עבריינות לאומית גדולה מקבלת ליגליזציה, תוקפים יהודים ברחוב בגלל ממשלה חלולה ללא ליבה ערכית".
ומה בעתיד? האם העקרונות והשיח ההדדי עם מנסור עבאס מאפשר מהלך אזרחי דומה בעתיד? "המיעוט הערבי צריך להחליט לאן פניו. הוא בצומת T ולפניו שתי אפשרויות, או שמנהיגות מטעמו תוביל להיות מיעוט אזרחי נאמן במדינת הלאום של העם היהודי, או שהם דוגלים בחיסולה של מדינת ישראל בצורה כלשהי, פיזית או זהותית, ומי שנלחם בנו זו מלחמה לכל דבר ועניין. אני מקווה שתימצא הנציגות האזרחית, כפי שאנחנו מוצאים אצל נאהיל זועבי ואצל יוסף חדד. חשבתי שברע"מ נמצא את זה ונוכל למשוך אותם לתוך זה. זה לא קרה, ויש לכך הרבה שותפים, אבל זה הבסיס שנוצר ועל הבסיס הזה, אם תהיה נציגות ערבית נוכל להמשיך". לזאת הוא מוסיף ומעריך כי "המחנה הלאומי יקום לאחר הבחירות עם רוב מספק לבצע את השינויים ובכללם השינוי ביחס למיעוטים".