שר התקשורת מקדם את רפורמת המספרים הכשרים ומולה עברה בקריאה טרומית ההצעה המבקשת לבלום את הרפורמה, וכעת נכונו לה הצבעות ההמשך. את ההשלכות הצפויות של הרפורמה על החברה החרדית בחן סקר מיוחד של חברת המחקר החרדית 'אסקריא'. על המסקנות ובכלל על הרפורמה הצפויה שוחחנו עם מנכ"ל החברה, דודי דרור.
בראשית דבריו מסביר דרור את משמעות 'הקומה הכשרה': "המגזר החרדי רובו משתמש במכשירים כשרים, טלפונים לשיחות בלבד שאינם מחוברים לאינטרנט. מדובר גם בטלפון כשר וגם בקומה כשרה שהיא קידומת של שתי ספרות למספר הטלפון הנייד. המשמעות היא שלא ניתן להתחבר לאינטרנט גם דרך המספר ולא רק דרך המכשיר. כשועדת הרבנים הקימה את הקומה הכשרה היא חיברה בין הסים למכשיר, כך שהמכשיר יוכל לקלוט רק סים מסוים שלא יוכל לגלוש באינטרנט. בכך נעלו את האפשרות לשימוש לא כשר. בפועל נוצר גם אלמנט חברתי כי ניתן לזהות אם אדם משתמש בקומה כשרה או לא וכך גם מוסדות חינוך ידעו אם לקבל תלמידים".
בסקר אותו ביצעה החברה שלו נשאלו משתתפים מהמגזר החרדי שמשתמשים בקומה הכשרה והשאלה הייתה כיצד ינהגו במידה והרפורמה תצא לפועל. תשעים אחוזים הביעו התנגדות לרפורמה. לשאלה אם ינתקו את עצמם משירות סלולארי השיבו 43 אחוזים שאכן יתנתקו, כלומר שלא יישארו כלל בסלולארי אם לא יהיה האלמנט הכשרותי המזהה את הטלפון ככשר. "בעיניהם זה יהיה אסון. ראינו התייחסות תואמת של האדמו"רים לסוגיה הזו, מה שלא היה בגזירות תקציביות או סוגיות של צבא. הנושא הזה מקפיץ את המגזר החרדי בצורה משמעותית. הם אומרים לא נרצה להיות במקום שבו האינטרנט נמצא בכף ידי אפילו באופן היפותטי".
דרור מסכים שאכן יש תמיד פער בין הכוונה שעליה מצהירים בשלב מקדים לבין הצעד בו נוקטים בפועל וסביר להניח שכאשר הדברים יבואו לידי מימוש יהיו שיקולים נוספים של נוחות וצורך במכשיר, אך עם זאת הוא קובע כי הנתונים בהחלט מלמדים על החומרה שבה הדברים מתקבלים בחברה החרדית.
עוד הוא מספר על טופס הביטול המותנה שעליו חתמו כשבעים אלף משתמשים מהציבור החרדי, ובו אמירה לפיה במידה והרפורמה תיכנס לתוקף הם מורים על ביטול המנוי שלהם. גם כאן לא ממש ברור עד כמה הדברים יהיו תקפים בשעת מבחן, אך יש בצעד הצהרתי זה כדי ללמד על החומרה בה הדברים מתקבלים.
"כשאנחנו שואלים על הסיבה שבגללה חשוב למשתמש שיזוהה עם טלפון כשר, כמעט שבעים אחוזים מדברים על כך ששימור המסגרת החברתית חשוב להם. אדם אחר יכול לראות בכך כפייה אבל להם חשב השימור הזהותי שלהם כפי שחשוב להם הלבוש החרדי".
עוד מעיר דרור על קיומו של "פער בין הרפורמה וההתייחסות לה לבין שביעות הרצון מועדת הרבנים. החרדי הקלאסי לא מעוניין ברפורמה, אבל רק כשבעים אחוזים מרוצים מתפקוד ועדת הרבנים". אותו חוסר שביעות רצון מהתנהלות ועדת הרבנים היא שהובילה לתלונות שהניבו בסופו של יום את הרפורמה.
יצוין כי הרפורמה כבר יצאה לדרכה באופן עקרוני, אך ההצבעה נגדה עברה טרומית ואם תושלם ההצבעה נגד בשלוש קריאות עד סוף חודש יולי היא תבוטל.
