בתוך פחות מיממה הקים חמאס מחדש את העמדה שהופצצה אתמול ואיימה על נתיב העשרה. תא"ל במיל' צביקה פוגל, ראש מטה פיקוד דרום, מתייחס לאירוע בראיון לערוץ 7.
"כשמדינת ישראל משדרת לזרועות הביטחון שלה שהכול צריך להיות רגוע כי עוד מעט יהיה הביקור של הגביר ביידן ולכן לא הורסים את בית המחבל שהרג שלושה ישראלים ולא עושים דברים נוספים, אז מה מתפלאים ששולחים טנק להרוס עמדה שאפשר היה לפורר לרסיסים עם פצצה של 250 קילו ממטוס, אבל לא רוצים לחמם וחמאס מבין את המסר ומבין את החולשה והוא ימשיך לנצל את זה", קובע פוגל.
לעומת דבריו אלה אנחנו שואלים על סיכום השנה שהוצג באחרונה ולפיו רק שש רקטות נורו מהרצועה ובלוני נפץ לא שוגרו מהרצועה, האם הדבר לא מעיד על שינוי מגמה של חמאס? פוגל רואה בכך לא יותר מאשר הינדוס תודעה בידי ההנהגה.
"מסתבר שהנדסת תודעה היא משהו שלומדים היטב בממשלות כאלה ואחרות, ואני לא מתכוון לאדם מסוים. כשסופרים בלונים ורקטות זו אולי השנה השקטה ביותר, אבל ברמת הביטחון האישי, מסתובבים בנגב או בתל אביב או בכבישי הצפון בביטחון? חיזבאללה לא מתעצם? חמאס ללא רקטות רחפנים ומטוסים ללא טייס? כל הגזרה שקטה? אל תאכלו את הסלוף הזה. המומחים אומרים שחמאס לא רוצה מלחמה וזה נכון כי חמאס רוצה להתעצם ולהתחמם כלקח משומר החומות, אבל מי שלא לומד לקח הם אנחנו".
פוגל לא מקבל טענה לפיה במציאות שביידן והבחירות מתקרבים אין עילה להפציץ את מי שמתמקם על גבול הרצועה. "אין לי עילה? ביטחונו ועתידו של העם בישראל זו לא עילה? יש כמעט עשרים אלף רקטות ברצועה. אני רוצה שהנכדים יגדלו במדינה ללא איום. בלבנון 160 אלף רקטות, חצי מהן מדויקות ואם רק אחוז אחד יפול ויביא להרוג אחד זה 1600 הרוגים. מדינת ישראל יכולה לסבול את זה? פוליטיקאים חיים את הרגע, אבל מנהיגים מסתכלים אל העתיד. אם אלה האנשים שהיו כאן ב-48' לא הייתה הכרזה על מדינת ישראל, כי הם דואגים רק לעתיד הפוליטי שלהם ולסיפוק של הרגע. אין מנהיגים אמיתיים שמדברים על הצורך להילחם על עתיד ילדינו".
"מאז שנת 2000 ועד היום מתו 1550 אזרחים מפעולות טרור ואיבה בתוך שטחינו ולא ממלחמות, אבל לא מדברים על זה", אומר פוגל ומדבריו אנחנו שומעים ביקורת על ממשלות ישראל לדורותיהן ולא רק לזו הנוכחית. "הביקורת סדרתית. יש לנו משהו סדרתי עם מנהיגים שלא מסוגלים לקבל החלטה שדואגת לעתידנו. את זה עושים בהכרעה של הצד השני, לא מכסחים אלא מכריעים, מורידים על הברכיים וקובעים להם את התנאים שלנו לדו קיום. היום רוקדים לפי החליל שלהם. הדבר היחיד שהצלחנו לעשות בשנה האחרונה הוא לבצע את ריקוד הדגלים ביום ירושלים למרות שניסו להפחיד אותנו. אני לא יכול לציין הישג נוסף להכתבת המציאות".
על התגובה הראויה למתרחש ברצועת עזה שב פוגל ומתווה כיוון קשוח ותקיף: "נורתה רקטה לעבר שטח ישראל. היא אמורה הייתה לפגוע באשקלון. למזלנו יש לנו כיפת ברזל וריבונו של עולם, אבל ראינו גם מקרים שרקטות הרגו בנו. אם הדבר תלוי בי, הבוקר היו למעלה מחמישים בכירי חמאס משיבים נשמתם לבורא וכך מחר ומחרתיים ואחרי כמה סדרות כאלה אני רוצה לראות אותם מניפים דגל לבן. לא צריך לכבוש את רצועת עזה ולא לשלוט בהם. יש דברים שאנחנו יודעים לעשות, אבל צריכה להיות מנהיגות שמקבלת החלטה לעשות את זה".