במסמך מיוחד שהיא מפרסמת היום פורסת תנועת 'אם תרצו' שורה של סעיפים הטעונים תיקון על מנת להחזיר את המדינה למסלולה התקין.
בין השאר מוזכרים במסמך נושאים כמו פסקת ההתגברות, חתרנות מדינית, ירושלים, ערביי ישראל, התיישבות, הרשות הפלשתינית ועוד. יו"ר התנועה, מתן פלג, מתארח באולפן ערוץ 7 להתייחסות ראשונה למסמך.
"זו הפעם הראשונה שתנועת 'אם תרצו' מוציאה נייר עמדה שהוא רחב ומדבר על מספר נושאים. עד כה יצא לנו לייצר ניירות עמדה ממוקדים, על האקדמיה, על מערכת המשפט ועוד נושאים. כאן זו הפעם הראשונה שבה אנחנו רוצים לייצר מצפן רחב בתמצית על כל נושא שבו ניתן להבקיע", אומר פלג הרואה כבשורה מיוחדת את התיעדוף של הדברים והצבת פסקת ההתגברות בראש הרשימה, במקום גבוה יותר מטרור וסוגיות נוספות.
"אחת הבעיות הגדולות של המדינה היא שכולנו יודעים שהמדינה זקוקה לשינוי. אנחנו רואים את היחלשות האחיזה בנגב, במשולש, ביהודה ושומרון, בשפלה, רואים את איבוד הרוב היהודי בגליל וכשמסתכלים על כל הנושאים שנבחרי הציבור ניסו לקדם בתחומים הללו תמיד בג"ץ היה הראשון שהפיל את החוקים הללו. מתוך 22 חוקים שנפסלו על ידי בג"ץ 14 מהם בעשור האחרון והמדינה תקועה ולא תצליח לשרוד אם לא נעניק לנבחר הציבור את הכלי להתגבר על בג"ץ", קובע פלג.
לדבריו אמנם יש הצעות רבות לפתרונות רבים ושונים לתיקון מערכת המשפט, בהם פיצול תפקיד היועמ"ש, אופן בחירת השופטים ועוד, אבל "כלום לא יעבור בלי שניתן לנבחר הציבור איך להתגבר על האקטיביזם השיפוטי של בג"ץ".
"בהתחלה התנגדנו ב'אם תרצו' לפסקת ההתגברות, כי אמרנו שאם אתה מחוקק פסקת התגברות אתה נותן לגיטימציה לפסילת חוקים, אבל כשם שחוק נגד רצח לא נותן לגיטימציה לרוצחים כך לפעמים אין ברירה וצריך שיהיו חוקים לבלימת תופעות", אומר פלג ומציין כי לא מדובר רק בחוקים שנפסלו אלא גם בתקנות שנפסלו, מינויים שבוטלו וגם בחקיקה שמלכתחילה לא קודמה מחשש שבסופה של הדרך היא תיפסל על ידי בג"ץ. "כשלנבחר הציבור יש את היכולת להתגבר יכול להיות ששופטים יחשבו פעמיים".
"קרה משהו מדהים במחנה הלאומי, קרה משהו לארגוני הימין השונים, כולם מבינים שמערכת המשפט היא הדבר הראשון שצריך לטפל בו, אבל צריך למקד את ההבנה הזו ולהתחיל בפסקת ההתגברות. כולם חכמים ומתוחכמים אבל כל הרעיונות לא יעברו ללא הכלים", אומר פלג הקובע כי שום נייר עמדה לא יצליח אם לא תיבלם החתרנות הזרה. "זה טנגו של האקטיביזם השיפוטי של בג"ץ ועתירות הארגונים במימון ממשלות זרות. בכל פעם שישראל רוצה לבצע מהלך כלשהו כמו יישוב גבעת המטוס, יישוב שכונת שמעון הצדיק, הסדרת הבניה הבדואית בנגב ועוד שלכשלעצמם אינם מעניינים כל כך אבל הם הופכים למשברים בינלאומיים בגלל ארגוני התעמולה".
"כדי לטפל במערכת המשפט נצרכת פיסקת התגברות ובמקביל להטיל מיסוי על ארגונים שפועלים במימון ממשלות זרות. אם ממשלת גרמניה מעבירה לכאן מילוני אירו בשנה לארגוני תעמולה, מדינת ישראל צריכה לחתוך לפחות חצי מהתקציב שלהם. יותר משבע מאות מיליון שקלים עברו לארגוני שמאל קיצוני מובהקים רק ממשלות זרות, מבלי לדבר על הקרן לישראל חדשה, קרנות טורקיות איסלאמיסטיות שבוחשות פה. לא הצלחנו להחזיר מסתננים למולדתם כי ארגוני התעמולה והבג"ץ לא איפשרו זאת".
האם ישראל הייתה פעם במסלול תקין, כזה שאליו חותר המסמך של 'אם תרצו' להחזיר אותה? פלג סבור שלפני המהפכה השיפוטית של אהרון ברק הדברים היתה לישראל יכולת משילות רבה יותר. "ההתחמשות הבלתי רגילה במגזר הערבי לא הייתה קודם לכן. איבדנו שליטה לאורך השנים על הרבה נושאים. ישראל משולה היום לארמונות באוויר, הייטק, מדינה מדהימה, יציבה יותר מכל מדינות המזרח התיכון ואפריקה גם יחד, אבל מצד שני החתרנות שמתחת לארמון הזה מסוכנת ויכולה לפורר את המדינה, כפי שאנחנו רואים כשאנחנו לא יכולים לנטוע עצים בנגב או להניף דגלים בערים המעורבות".
מתן פלג מקפיד בדבריו שלא להיכנס לסוגיה פוליטית וליחס ממוקד לממשלה כזו או אחרת, ומדגיש כי הפקת המסמך המדובר היא ראית מסע ארוך של הסברה שתגיע לציבור כולו ולנבחריו, "שכולם יישרו מטרה כלפי פסקת התגברות ולעצור את החתרנות הזרה, מה שיאפשר טיפול בכל הנושאים האחרים".
"ברמה הפוליטית אנחנו ב'קמצא ובר קמצא' על סטרואידים. כל אחד מאיתנו צריך להתבייש בנבחרי הציבור. אם כעם התנ"ך אלו הנבחרים שלנו, אנחנו צריכים לה תבייש, אבל זה מה שיש ועם זה ננצח".
על ארגונו מספר פלג כי גם היום, שנים רבות אחרי הקמתו, מובל הארגון בידי סטודנטים ברחבי הארץ כולה, ואלה מייצרים פעילות בקמפוסים, כזו שאינה מאפשרת פעילות אנטי ישראלית ללא מענה, אך מעבר לכך הפעילות גדלה והתרחבה הרבה מעבר לעולם האוניברסיטאות וכיום "זו התנועה הציונית הגדולה בישראל", כלשונו.