סיטואציה מס 1: אתם מתכוננים לחתונה של חבר קרוב, אתה כבר כמעט מוכן, אך מגלה לתדהמתך שהיא עוד לא החליטה מה ללבוש;
סיטואציה מס 2: את מקלפת תפוחי אדמה ביום שישי בבוקר, ממלאת את המיחם, קוצצת בצל, ופתאום שמה לב שהוא תקוע בנייד, מחייך לעצמו;
סיטואציה מס 3: אתה משתדל לשמור על התקציב המשפחתי גונז חלומות, מוותר על דברים שמשמחים אותך, ומקבל לטלפון הודעה שהגיעה חבילה נוספת שהיא הזמינה מהאינטרנט…
ועוד ועוד כל זוג והסיטואציות המוכרות שלו. מה עושים?! מתפוצצים?! מעירים? דורשים? מתעצבנים? יש אפילו מצווה כזו, ׳להוכיח׳?
בספרם המצוין של אילן והילה יפרח "תרגילים בחיבור" נאמר שמצוות התוכחה היא חביבה במיוחד במערכת הזוגית… (עמ 138). יש לה את כל הסיבות להופיע בזכות הברית שכרתו בני הזוג, ונדמה שמאותו רגע ואילך הם רשאים (ואפילו מחויבים) להעיר ולעורר את בן הזוג על חסרונותיו ובעיותיו.
הבעיה העיקרית הנובעת מרשימת הערות אינסופית היא האוירה הקשה הנוצרת בין בני הזוג. תחושה של מבחן תמידי, עלבון, חוסר ביטחון ופעמים רבות אף סודות והסתרה של אירועים זו מזה.
אפשר אחרת. ניתן ואף רצוי לחשוף את הרגשות העולים אך לא תוך כדי ביקורת, אלא בהפניית המבט דווקא כלפי עצמי פנימה, ולא כלפי בן / בת הזוג.
נפתיע אם נגלה מהי תחילתו של הפסוק? "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" (מופיעה לפני) "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ".
התורה יודעת שאם לא נוכיח ולא נגלה את הרגשות שלנו - יש סיכוי נורא שהאהבה שעמלנו עליה כה רבות תהפוך חלילה לשנאה. זו הסיבה שהיא גם תלמד אותנו איך עושים את זה נכון. איך אומרים בלי לפגוע, איך מוכיחים, בעדינות וברכות בלי לשרוף את הגשרים.
כאן המקום להתרכז בעצמי. לא לומר מה לא בסדר אצלך אלא להתמקד בי וכיצד ההתנהגות הלא נעימה משפיעה עלי; מה הרגש הכי חזק שעולה אצלי כתוצאה מהתנהגות המסוימת הזאת, שלך. כרגע, אני העיקר.
הלב שלי פתוח ואני רוצה לספר איך המציאות הזאת מתפרשת אצלי כשאני חווה זלזול או דחיה מצדך. חשוב לי לומר לך כמה הקשר בינינו יקר לי וכמה אני רוצה להרגיש שמחה, העצמה, תקווה ואושר, בכל פעם שאנחנו יחד.
במבט כזה אין אשמים, או חוסר אונים אלא יכולת מירבית לשמוע ולקבל אחריות.
"ואהבת לרעך כמוך", כפשוטו.
רוצים לשדרג את הקשר הזוגי? הצטרפו עכשיו לפרויקט 'המגנט' קהילת הזוגות של ערוץ וקבלו כלים ותובנות שיקחו את הקשר הזוגי שלכם לרמה אחרת>>