בכנס השנתי של מנהיגי הקהילות היהודיות באירופה שמתקיים היום בבודפשט על ידי איגוד הארגונים היהודים באירופה (EJA) הוצג היום מחקר מקיף שבוצע בשנתיים האחרונות בשיתוף עם המכון הבריטי לחקר מדיניות יהודי אירופה ובדק היכן היהודים הכי מרוצים מחייהם.
המחקר בחן, בין היתר, את ביצועי הממשלות באירופה בכל הקשור לפרמטריים המרכזיים הנדרשים לצורך קיום ושגשוג חיים יהודיים כדוגמת פעילות מעשית נגד אנטישמיות והבטחת ביטחון הקהילה היהודית כמו גם חופש דת, טיפוח תרבות יהודית ואפילו הצבעות המדינה בעד ישראל באו"ם.
המחקר גם שיקלל את נתוני ביצועי הממשלות בסקרים קודמים שסקרו את תחושות הביטחון של יהודי אירופה כמו גם את אחוז היהודים שחוו תקריות אנטישמיות באופן אישי ואחוזי הציבור שמחזיק בדיעות שליליות נגד יהודים וישראל.
מתוך 12 המדינות בהן מתגוררים מרבית היהודים באירופה - בצרפת תחושת הביטחון של היהודים היא המעורערת ביותר. ככל הנראה בין היתר מסיבה זו, צרפת היא גם מהמדינות שנוקטות את מירב הצעדים הנדרשים להבטחת קיומה של הקהילה היהודית דבר שצפוי להשפיע טובה על תחושת הביטחון בסקרים הבאים. בלגיה היא המדינה שנוקטת הכי פחות פעולות למען החיים היהודיים במדינה.
המדינות בהן מרגישים היהודים באירופה הכי בטוחים הן דנמרק והונגריה כאשר הונגריה ניצבת גם במקום הראשון עם המספר הנמוך ביותר של יהודים שחוו התקפות אנטישמיות ומיד אחריה ניצבת איטליה.
יו"ר איגוד הארגונים היהודים באירופה, הרב מנחם מרגולין, הסביר: "ברבות השנים ראינו מחקרים וסקרים חשובים שציירו תמונת מצב על רווחת היהודים במדינות אירופה השונות, אלא שלנוכח מורכבות הנושא והגורמים המשפיעים המגוונים על חיי הקהילות, קשה היה לתרגם את ממצאי המחקרים והסקרים הללו כמסד נתונים מדעי השוואתי ומאתגר אף יותר היה לשקלל מהנתונים של המחקרים השונים מדד אובייקטיבי אחיד שיאפשר לראשי הקהילות והארגונים היהודיים לקיים שיח אופרטיבי עם ראשי המדינות שבהן הם חיים, לקביעת סדרי עדיפויות ונקיטת צעדים של ממש לשיפור חיי הקהילה והפרט היהודי במדינתו".
"מטרת המחקר אינה להתנגח בממשלה זו או אחרת ובוודאי שלא לבייש או לנהל קמפיין נגד ממשל זה או אחר אלא לייצר תשתית מדעית השוואתית על איכות החיים היהודיים במדינות אירופה השונות ולאפשר למנהיגי הקהילות וראשי הממשל לדעת איזה צעדים מעשיים נדרשים בכדי להתגבר על האתגרים עמם נאלצים יהודי אירופה להתמודד כיום", הוסיף הרב מרגולין.
לדבריו, "העובדה שישנם תושבים שמחייכים אלינו ברחוב וקיימת הרגשה כללית שהממשלה מקשיבה לצרכי הקהילה ואין חרדה קיומית על בסיס יומי, איננה אומרת שהמדינה אכן עושה את המירב בכדי להבטיח את התפתחותה של הקהילה היהודית. כך למשל, בלגיה היא מדינה בה התושבים מרוצים באופן כללי אך כאשר יורדים לפרטים, רואים כי המדינה עושה הכי פחות למען המשך החיים היהודים באירופה בהשוואה לכל שאר מדינות אירופה".
הממשלה הבלגית שזכתה במקום האחרון במחקר, צמצמה משמעותית את האבטחה סביב הקהילות היהודיות ללא אפילו התייעצות עימן, אסרה שחיטה כשרה וקיים בה איום גם על נושא ברית המילה, לא מינתה מתאם פעולות למאבק באנטישמיות ועוד.
הנקודה החיובית היא שכל 12 המדינות שנבדקו זוכות לציון העולה על 60 ואין אף לא מדינה אחת "באזור האדום" שמעיד על סכנה מוחשית לחיי הקהילה היהודית בטווח הקרוב. זוהי בהחלט תשתית ראויה טובה לשיפור ושדרוג למרות האתגרים הפוליטיים והחברתיים שאנחנו נאלצים להתמודד איתם.
הכינוס השנתי של EJA מתקיים השנה בבודפשט בירת הונגריה בשותפות עם איגוד הקהילות היהודיות בהונגריה EMIH, הקונסיסטואר של פאריז, הסוכנות היהודית, ופרדציות של הקהילות היהודיות באנגליה, אוקראינה, פולין, הולנד ועוד בהשתתפות כ 300 ראשי קהילות וארגונים יהודיים מרחבי אירופה, בכירי ממשל הונגרים, שרים וחברי פרלמנט ממדינות היבשת ומהאיחוד האירופי.
המחקר המקיף בניצוחו המדעי של דוקטור דניאל סטייצקי, ראש היחידה לדמוגרפיה של יהודי אירופה, במכון לחקר מדיניות יהודית בלונדון, גובש לאחר היוועצות במנהיגי קהילות וארגונים יהודיים במדינות אירופה השונות, משקלל בתוכו נתונים וממצאים שעלו במחקרים המשמעותיים ביותר שהתקיימו בשנים האחרונות.
הרב שלמה כובש, הרב הראשי של EMIH - איגוד הקהילות שומרי תורה בהונגריה ציין כי "מדובר במחקר מיוחד במינו שמשלב נתונים שונים הכוללים לא רק את רמת תחושת הביטחון או כמות אירועים אלימים נגד יהודים, אלא גם את רמת הדיעות האנטישמיות באוכלוסייה. במשך השנים האחרונות יהודי הונגריה מרגישים שמצבם במדינה משתפר ואנחנו שמחים שגם המחקר תומך בתחושות שלנו".
"עבודה משותפת ואינטנסיבית של הקהילה היהודית וממשלת הונגריה שכוללת שינוים חוקתיים, מיקוד של המשטרה בטיפול בתקריות אנטישמיות ומהלכים אחרים גרמו במהלך השנים לשיפור ניכר בביטחון של היהודים באופן ישיר ומידי. מהצד השני הקהילה היהודית והממשלה פועלת יד ביד גם לשינוי התודעה הציבורית כלפי יהודים. מדובר בתהליך שלוקח זמן ויימשך דורות קדימה, אבל כבר שנים שממשלת הונגריה יחד עם הקהילות היהודיות והליגה למען הפעולה והגנה (APL) האחראית על לחימה באנטישמיות פועלת לשינוי. לדוגמא: שיתוף הפעולה בהגהת תכנים של משרד החינוך או העברת האחראיות לבניית המוזיאון השואה החדש לידי הקהילה היהודית מראים על רצון לפעול לשינוי המצב בתווך היותר ארוך מתוך שותפות", הוסיף.