גדעון סער אינו ידוע כאדם פזיז שאינו שוקל שני צעדים קדימה. אמירותיו מדודות. מהלכיו מחושבים.
עם ניסיון כמו שלו במערכת הפוליטית יכולת התמרון שלו גדולה בהרבה בחלק גדול מהקולגות בקואליציה היוצאת. מה שמחדד את התהיה שבעתיים: מה הוא רוצה.
הנה משפט של סער, על פניו מדוד ומלוטש, מהיממה האחרונה, לאחר שפורסמה החלטת בנט ולפיד לפזר הכנסת: "המטרה בבחירות הקרובות היא ברורה: מניעת חזרת נתניהו לשלטון ושעבוד המדינה לאינטרסים האישיים שלו", אמר סער.
יושב בבית המצביע הפוטנציאלי של סער, מקשיב להצהרה הנוקבת, שולף מחשבון כיס ושואל את עצמו איזו ממשלה מבקש סער להקים בהנחה והוא עומד מאחורי המילים הנחרצות הללו.
הלא הממשלה היחידה שקופצת לו מול העיניים היא כזו שתשתרע מימינה בת ארבעה המנדטים בסקרים העדכניים ועד לרע"מ כולל הרשימה המשותפת.
למעשה הרשימה המשותפת היתה המשענת הקואליציונית הלא-רשמית של תקווה חדשה בחודשיים האחרונים, מאז עזבה עידית סילמן את הקואליציה. אך על פי הצהרות סער ביממה האחרונה, נדמה אפוא כי לאחר הבחירות צפויה תקווה חדשה להיות התקווה החדשה של הרשימה המשותפת לצליחה פנימה ללב הקואליציה.
למקרא הדברים האמורים צפוי סער לצאת בהכחשות נחרצות ולבקש מהמצביעים להמתין בסבלנות לתרחישי היום שאחרי, במסגרתם גוש הימין מתפרק לאחר שנתניהו לא הצליח לייבא 61 מנדטים וחלק ממנו מצטרף לגוש המרכז-שמאל ומכתיר, נניח, את בני גנץ לראשות הממשלה.
אלו תרחישים על הקרח. ההיגיון הפוליטי אומר שמה לא עבד השנה לא צפוי לעבוד בשנה הבאה. אין אחד במערכת הפוליטית, ממרצ ועד ימינה הסבור שהניסוי עם מנסור עבאס עבד ונכון לכונן איתו את הקואליציה הבאה.
מה שאומר שכדי לשאוב נתחים מגוש הימין לאחר הבחירות לטובת הקמת ממשלה בראשות איש המרכז-שמאל לא ניתן להסתפק בשבעה חברי כנסת אלא לפחות ב-11. ובעברית מדוברת, חלומות באספמיה.
ישנן תיאוריות נוספות בארסנל של סער דוגמת תסיסה עתידית בליכוד בהיעדר 61 שתוביל להזזת נתניהו ולהצטרפותו הנלהבת. במקרה הקיצון מבחינתו של סער, ישיבה באופוזיציה של תקווה חדשה.
מה שסער לא מבין הוא שציבור בוחריו הפוטנציאליים – אם יש עדיין כמה כאלו – רוצה קודם כל ממשלה. אחר כך ממשלה יציבה. ואם יש את שניהם בלי ביבי – מה טוב ומה נעים. להמשיך להילחם בביבי בעת הנוכחית ולהשאיר מדינה ללא ממשלה, או ללכת לבחירות רק כדי להיזרק לאופוזיציה בראש מורם - אלו רעיונות עוועים שאפילו פעיליו לא חשבו עליהם.
בשבועות הקרובים ינסה סער לבדוק אופציות כדי להבטיח את צליחתו את אחוז החסימה. עם ימינה או בלעדיה, עם אביגדור ליברמן או בלעדיו, דבר אחד בטוח: פעם אחת הוא הצליח להתל בבוחריו, לסחוט שישה מנדטים ולהקים בעזרתם ממשלת כלאיים הנשענת על השמאל הקיצוני. לא תהיה פעם שניה.