עמיעד כהן
מנכ"ל קרן תקווה
יש מעט מאוד אנשים, במיוחד כאלה שנמצאים מחוץ לתפקידים רשמיים במדינת ישראל, שניתן לומר עליהם שהם עומדים בלב ליבה של מהפכה. עמיעד כהן, מנכ"ל קרן תקווה, הוא ללא ספק הבולט שבהם. כמנכ"ל קרן תקווה, הפך כהן, בן ה-40, תושב עלי, נשוי ואב לחמישה, למי שמוביל את מאבק השמרנות בישראל.
קרן תקווה הוקמה בניו יורק בשנת 1998, וכבר לפני שנים עשתה עלייה לארץ. מטרתה מיום הקמתה הייתה לפתח קהילה שמרנית ישראלית, המבוססת על הוגים שמרניים ותפיסות עולם שמרניות. את הפעילות הזאת מנסה הקרן לקדם מיום הקמתה וכניסתה לארץ, אך את עיקר ההשפעה והשיח הציבורי עליה יצרה הקרן בחל משנת 2017, כשכהן מונה להיות המנכ"ל שלה. בעזרת שורה ארוכה של מפעלים, הפך כהן את קרן תקווה לגורם שמעצב את השיח הישראלי, כשהרשימה רק הולכת ומתרחבת מדי שנה.
המוכרים שבאותם מפעלים הם כתב העת השילוח, כנס השמרנות ואולי המוכרת מכולם, ספריית שיבולת. אליהם הצטרפו בשנים האחרונות כתב העת צריך עיון שמכוון לחברה החרדית, וגולת הכותרת בשנים האחרונות: מכון ארגמן. כל אחד מהפרויקטים הללו ראוי לשיח בפני עצמו, שכן כל אחד מהם מהווה חלק מרכזי במהפכה השמרנית שעוברת החברה הישראלית, אך הקמת מכון ארגמן הוא כנראה האירוע השמרני החשוב ביותר שהובילה הקרן מאז הקמתה.
מטרתו של המכון היא לאפשר לסטודנטים, מרצים, חוקרים ובעלי השפעה נוספים לפתח משנה שמרנית־ישראלית, ולהנחיל אותה בקרב שכבות שונות של מקבלי מדיניות ומעצבי דעת קהל. מגוון הנושאים בהם הוא עוסק נע מעקרונות שמרנות בסיסית, דרך כלכלה שמרנית, אסטרטגיה וביטחון, ציונות ועוד. במילים אחרות, מכון ארגמן הוא התשובה הימנית לשורה ארוכה של גופי מחקר וחינוך מהשמאל שבמשך שנים קיבלו בלעדיות על עיצוב השיח בישראל.
זאת גם הסיבה שאנשי מכון ארגמן, וקרן תקווה שמעליו, זוכים למתקפות בגופי התקשורת הכלליים והמערכת הפוליטית. חלק מהמתקפות מופנות גם לפוליטיקאים שנעזרים באנשי הקרן כדי לגבש מדיניות, כשהבולטת שבהם היא שרת הפנים איילת שקד.
***