ראשי הערים הדתיים
מלבד משה לאון, ראש עיריית ירושלים, ישנם עוד לא פחות משבעה ראשי ערים דתיים, המכהנים בשורה של ערים מרכזיות בישראל. מדובר בלב השדרה של השלטון המקומי, עם כמה מהערים הגדולות בישראל מצד אחד, וכמה מהמורכבות שבהן, מהצד השני. הרשימה מפוארת למדי, ומוכרת מאוד בציבוריות הישראלית: רמי גרינברג - ראש עיריית פתח תקווה, אלון דוידי - ראש עיריית שדרות, מרים פיירברג־איכר - ראש עיריית נתניה, עליזה בלוך - ראש עיריית בית שמש, צביקה ברוט - ראש עיריית בת ים, יוסי ברודני - ראש עיריית גבעת שמואל ויאיר רביבו - ראש עיריית לוד.
הראשון ברשימה הוא רמי גרינברג, ראש עיריית פתח תקווה. הסיבה שבחרנו לפתוח בו היא כי גרינברג, בן 44, מוביל את העיר החמישית בגודלה בישראל. עוד לפני שנכנס לתפקידו הפכה פתח תקווה לבעלת ההגירה החיובית מהמובילות בישראל, ובתקופתו מגמה זו רק המשיכה. מעל לרבע מיליון תושבים מתגוררים בעיר, רבים מהם סרוגים, ונכון לכתיבת שורות אלה לא נראה שיש לגרינברג מתחרה רציני בבחירות לרשויות המקומיות הצפויות בעוד שנה וחצי.
הבא בתור ברשימה הוא אלון דוידי, ראש עיריית שדרות. דוידי הוא מראשי הערים היותר מוכרים בישראל. הסיבה לכך אינה רק האפיזודה שלו במפלגת ימינה, אלא בעיקר השנים הארוכות שבהן עירו שדרות הייתה הסמל להפגזות הבלתי נגמרות מעזה. אלא שבין מטווחי הרקטות, דוידי, בן 48 ואב לשבעה ילדים, הוביל את שגשוגה של שדרות והפך אותה למוקד עניין לצעירים, רבים מהם בני המגזר הדתי־לאומי, שעוברים לעיר.
מרים פיירברג־איכר היא הוותיקה ברשימה. היא מכהנת כראש עיריית נתניה זה 24 שנים. במהלך כהונתה שינתה דרמטית את תדמיתה של נתניה, שבמשך שנים סבלה מתדמית של עיר פשע. כיום נתניה היא אחת הערים המבוקשות בישראל.
מי שניתן לומר עליה שעשתה היסטוריה מעצם זה שנבחרה היא עליזה בלוך, ראש עיריית בית שמש - האישה הראשונה שנבחרה לעמוד בראשות עיר בעלת רוב חרדי מובהק של 70% מכלל התושבים. במהלך כהונתה הספיקה בלוך לקדם שורה של תוכניות ענק לבית שמש וגם לתת את הדעת לצורכי כלל המגזרים בעיר.
צביקה ברוט בן ה־42 נכנס בסערה לתפקידו. מאז שהחל את כהונתו בשנת 2018, הוא מצא את עצמו נאבק נגד מנגנון השחיתות שהופעל בעירו. ברוט נבחר לראשות העיר בת ים במטרה לבצע בה מהלכים דומים לאלה שעשתה פיירברג בנתניה. בעקבות מאבקו בשחיתות בעיר, נשלחו לעברו איומים שחייבו את העלאת רמת האבטחה נגדו, אך הוא אינו מהסס ופועל בהתמדה להפוך את עירו לעיר תיירות.
יוסי ברודני בן ה־51, אב לארבעה, עומד בראשות העיר השקטה ביותר ברשימה. ברודני הביא שורה ארוכה של הישגים לגבעת שמואל. מאז שנכנס לתפקידו בשנת 2008 זכתה עירו בשורה של פרסים, ובהם מקום ראשון בדירוג הערים המשגשגות בקרב הערים הקטנות בישראל שערכה חברת הדירוגים העולמית 'דן אנד ברדסטריט'.
יאיר רביבו, ראש עיריית לוד, עומד בראשות העיר המורכבת ביותר ברשימה, והסיבה לכך ברורה למדי. לאחר הבחירות ב־2018 למועצת העיר, שבהן זכה בכהונה שנייה, החליט להקים מועצה שתכיל את כל האוכלוסיות בעיר, כולל המגזר הערבי. כל זה התפוצץ במהלך הפרעות במאי בשנה שעברה. מאז רביבו מנסה לשקם את העיר החבולה.
שני דברים מרכזיים חשוב לציין בקשר לרשימת ראשי הערים הזו. ראשית, אף לא אחד מהם מגיע ממפלגה מגזרית. לחלקם (ברודני, דוידי ובלוך) יש עבר במפלגה מגזרית, אך בפועל כולם אנשי ליכוד ברמה כזאת או אחרת. העניין השני שמייחד את כל ראשי הערים הללו הוא שהם לקחו חלק פעיל בפוליטיקה הארצית: דוידי היה חבר ברשימת ימינה לכנסת ופרש ממנה לפני השבעת הממשלה; גרינברג הוא חבר פעיל בליכוד, שאף קרא לקיים הפגנות מול ביתו של חבר הכנסת אורבך. כמו כן אירח שיחות גישור בין נתניהו ליריביו הפוליטיים השונים; ברוט, שנתמך על ידי סער בבחירות לראשות העיר, היה בין החותמים על מכתב ראשי הרשויות לסער שיחזור לליכוד; רביבו קרא בפומבי להצביע לנתניהו במהלך בחירות 2019; לפיירברג־איכר הציע נתניהו שריון בליכוד במהלך סבבי הבחירות האחרונים, אך היא בחרה שלא ללכת לצעד הזה; יוסי ברודני היה מועמד לראשות הבית היהודי לפני שהרב רפי פרץ מונה לתפקיד; וסמוטריץ' ניהל מגעים עם עליזה בלוך בנוגע להצטרפות לרשימת הציונות הדתית בבחירות האחרונות, הצעה שנדחתה.
***