השופט אשר קולה
השופט אשר קולהצילום: מתוך אתר הרשות השופטת

אשר קולה

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת

אולם בית המשפט הוא מרחב כמעט תיאטרלי. הפרקליטים עוטים בו גלימות משונות וטקסיות, לכניסת השופטים שמורה ארשת כבוד ששייכת למאה הקודמת, והשיח כולו עמוס בגינונים ולשונות מיוחדים שלא מוצאים את מקומם מחוץ לאולם. ולכן, דווקא על הרקע הזה, דו השיח התגרי בין השופט קולה לנציגי הפרקליטות בתיק זדורוב התבלט כל כך בכלי התקשורת.

לא ברור מי החליט לשבץ את השופט אשר קולה מהמחוזי נצרת לתיק המשפט החוזר של רומן זדורוב, אך בין אם זה היה במודע ובין אם לאו הייתה זו בחירה מצוינת מבחינה תסריטאית. תיק זדורוב כבר מזמן הוכרז כתיק שבו הפרקליטות החליטה להשאיר את הקלאס בבית ולהסתער עליו כמו חיה פצועה, ומנגד השופט קולה התגלה כשופט עקשן שיודע לעמוד היטב על שלו, ושיודע גם לנקוט צעדים לא שגרתיים כאשר הדברים הולכים שלא על פי רצונו. מבחינה תסריטאית, כאמור, חגיגה. מבחינה משפטית? תיק בעייתי למדי.

אסור כמובן להזכיר זאת, אבל לחזותו הדתית – שלא לומר רבנית – של קולה, היה חלק במסע הדמוניזציה שערכה נגדו הפרקליטות בתוך כותלי בית המשפט ומחוצה לו באמצעות שליחיה הנאמנים בתקשורת. קולה הוא בוגר ישיבת נתיב מאיר וישיבת ההסדר בחיספין, ובעצמו כיהן כר"מ שם במשך מספר שנים. לאחרונה מלאו לו 68, כך שפסק הדין שלו בעניין זדורוב יהיה אקורד הסיום של הקריירה השיפוטית שלו.

תיק זדורוב הגיע לאולם השופט קולה אחרי כמעט 20 שנה של גלגולים בערכאות השונות. ההכרעה האחרונה הייתה של השופט מלצר, שהחליט להחזיר את התיק למשפט נוסף לאחר שזדורוב כבר הורשע ברצח הילדה תאיר ראדה ז"ל וכבר מרצה עונש מאסר ממושך. מתיק רצח שגרתי הפך תיק זדורוב לתיק שזעזע את המדינה, לא מעט בזכות התקשורת. הפרקליטות נכנסה למין אמוק של ניצחון בכל מחיר, ומאז היא גורמת לעצמה נזקים שחורגים בהרבה מהרשעתו או אי הרשעתו של זדורוב ברצח.

במסגרת הרצון הבלתי נלאה לנצח, נציגי הפרקליטות נכנסים לעימותים מול השופט קולה, שלא נשאר חייב. נציגי התביעה טוענים פעם אחר פעם באולם המשפט שהשופט קולה מוטה נגדם ושהדיונים מתנהלים שלא כשורה. קולה מצידו לא נותר חייב, מתריע על לחצים פסולים שמופעלים עליו ודורש מהפרקליטות להביע בו אמון מוחלט. הרבה מעבר לקרב האישי, זהו קרב על דמותה של הפרקליטות בעיני הציבור.

השיעור הראשון שלומד פרקליט שנועד לייצג את המדינה בערכאות, הוא שמטרת הפרקליטות היא הצדק ולא הניצחון. פרקליט אמור לוותר על כתבי אישום או על ניהול משפט אם נוכח שאין אשמה. הוא אינו עורך דין שמחויב ללקוח בעבור השכר שקיבל, אלא נציג המדינה שמטרתה העליונה היא עשיית הצדק עבור אזרחיה. ככל שמשפט זדורוב מתנהל בשדות הקטל שבין פרקליטות המדינה לראש ההרכב ולראש המכון לרפואה משפטית, אמון הציבור בכך שעשיית הצדק היא שמובילה את הפרקליטות ולא תאוות הניצחון פוחת.

מהסיבה הזאת, להכרעת הדין של קולה, יחד עם זו של פרידמן-פלדמן, תהיה השפעה מכרעת על מעמדה הציבורי של פרקליטות המדינה, ושניהם יחד עשויים להוות פתח לרפורמה הנדרשת כל כך מזה שנים בגוף התביעה של מדינת ישראל.

***