
נעם סולברג
שופט בית המשפט העליון
עוד בימים ששיח השמרנות בישראל בכלל ובמערכת המשפט בפרט היה נחלתם של אקדמאים אפרוריים במחלקה למדע המדינה, נעם סולברג הוברח לבית המשפט העליון שנשלט ביד רמה על ידי גוורדיית אהרון ברק. יעקב נאמן, משרי המשפטים הבודדים שהבינו את החשיבות שבמלחמה על כל מינוי בעליון, התעקש למנות את סולברג בכל כוחו זמן קצר לפני תום כהונתו. איך היא הסתיימה ואיזה מחיר שילם על הפעולה הזאת נאמן, היום כולם יודעים.
סולברג הגיע עם כל הנתונים שמהווים סדין אדום עבור הנשיאה דאז דורית ביניש וחבריה השופטים. הוא מתנחל מאלון שבות, דתי, בוגר ישיבה תיכונית וישיבת ההסדר הר עציון, וכבר בערכאות הקודמות בהן שפט היה ניכר בשמרנותו ובהתערבותו המדודה נגד המדינה. היה ברור שהוא לא פרטנר מתאים לקידום המהפכה השיפוטית, וכי לא ישתף פעולה עם פסילת חוקים, שימוש מופרז בעילת הסבירות והתערבות בשיקול דעת של גורמי ממשל.
ובכל זאת, בעשור שחלף מאז מונה סולברג, קשה לזהות הסטה כלשהי של הגה ספינת בג"ץ אל הכיוון הימני-שמרני. בתור שופט כמעט יחיד בעמדתו זה כמעט מובן מאליו, אך למרות שהצטרפו אליו שופטים נוספים בני דמותו כמו: מינץ, אלרון ושטיין, כוחם לא מורגש דיו בבית המשפט. ה'יומן', אותה מערכת ממוחשבת שמסדרת באופן אוטומטי כביכול את הרכבי השופטים, מכיל כנראה אלגוריתם שמונע מסולברג לכתוב את דעת הרוב בפסקי דין רבי משמעות. אם היה פרס על דעות מיעוט אמיצות ונועזות – סולברג ככל הנראה היה זוכה בו.
ובכל זאת, חשיבות נרשמת לעצם השמעת הקול הזה בבית המשפט העליון. במסגרת הקצרה הזאת ראוי להזכיר התייצבות איתנה שלו בפרץ מול השתוללות בג"צית טיפוסית. כשעוד כיהנה פה ממשלה מהצד שיש לרסנו בתקיפות, השופטת חיות הובילה מהלך בכמה פסקי דין שפותח את הפתח לשלב הבא במהפכה השיפוטית – ביטול חוקי יסוד בעילה של פגיעה בעקרונות יסוד של השיטה הדמוקרטית. ובעברית: גם חקיקת חוק יסוד לא תציל אתכם, ימניים, מידם של הנאורים והחכמים בהיכל המשפט בגבעת רם. סולברג נלחם שם בעוז ובדעת מיעוט נגד הדוקטרינה שביססה חיות, וטען בתוקף שלא רק שאין לבג"ץ סמכות לבטל חוק יסוד אלא גם היכולת לבטל חוק רגיל נתונה בספק. דברים שהם בבחינת כפירה בעיקר.
החשיבות של הדברים הללו תבוא לידי ביטוי בשנת 2028, אז על פי שיטת הסניוריטי ימונה סולברג לנשיא בית המשפט העליון (אם השיטה לא תבוטל עד אז). אז יעמדו דעותיו הברורות של סולברג למבחן המעשה: האם יתמיד באופיו המשפטי המתון ויימנע מלבצע פעולות שיזעזעו את ספינת בית המשפט, או שיבין את גודל המשימה שתוטל על כתפיו כשופט ימני-שמרן ראשון בכס הנשיא, ויוביל את המהפכה שהעם בישראל כה צמא ומייחל לה.
***