קלמן ליבסקינד
עיתונאי חוקר, פובליציסט ואיש תקשורת
עם תוכנית רדיו יומית בהגשתו בפריים טיים של רשת ב', תוכנית טלוויזיה יומית ב'כאן 11' וטור קבוע על כפולת עמודים בגיליון יום שישי של 'מעריב', קלמן ליבסקינד הוא אחד העיתונאים והשדרנים היותר מוערכים ומשפיעים בתקשורת הישראלית.
ליבסקינד, בן לניצולי שואה שגדל במושב הדתי ניר גלים ולמד בישיבה התיכונית אור עציון, לא עלה בשמי התקשורת הישראלית כמטאור, לא נעזר בקשרים ולא קיבל מתנות חינם. דעותיו הימניות והשבט הדתי־לאומי שממנו בא לא היו נתוני פתיחה מבטיחים להשתלבות קלה ומהירה בכלי התקשורת הגדולים. את דרכו אל מקומו הבכיר כיום הוא חצב בסלע, בהדרגה מתמשכת על פני שנים, כשהוא מתחיל מלמטה בכלי תקשורת קטנים ומתקדם הלאה בזכות מגוון כישורים ועבודה יסודית וחרוצה.
ליבסקינד (52) נשוי ואב לחמישה, גר כיום עם משפחתו ביישוב נחושה. את דרכו המקצועית החל בשנת 1997 בעיתון 'מקור ראשון', שם פרסם כתבות רבות ואת התחקירים הראשונים שהקנו לו מוניטין של תחקירן מקצועי, יסודי, מעמיק והגון. בהמשך הפך לבן טיפוחיו של אמנון דנקנר, אז עורך 'מעריב', שלקח אותו בשנת 2002 לתפקיד כותב התחקירים המרכזי של העיתון. כתבות התחקיר שפרסם ב'מעריב' לאורך השנים הקנו לו בולטות והערכה בקרב עמיתים ומתחרים.
למרות דעותיו הימניות, שעם השנים החופש שחש לבטא אותן הלך וגדל, ולמרות שהרבה למתוח ביקורת על תופעות של הטיה פוליטית וחוסר מקצועיות בתקשורת הישראלית, ליבסקינד זכה למחמאות על הישגים, מקצועיות ויושרה. במהלך השנים זכה בפרס ביקורת התקשורת של האגודה לזכות הציבור לדעת, באות אומ"ץ ובאות אביר איכות השלטון.
אל תחום שידורי הרדיו נכנס בשנת 2011, ובמשך כחמש שנים הגיש תוכנית אקטואליה יומית בשם 'עצם העניין' ברדיו האזורי 'גלי ישראל'. בשנת 2016, עם הקמת תאגיד השידור הציבורי 'כאן', עבר לשדר ברשת ב', שם הוא מגיש עד היום את התוכנית היומית 'קלמן ליברמן' ביחד עם אסף ליברמן.
את הקריירה הטלוויזיונית שלו החל ליבסקינד כחבר פאנל בתוכנית 'הפטריוטים' בערוץ 20 (כיום ערוץ 14). משם עבר לערוץ 'כאן 11' והגיש בשנים 2020-2019 תוכנית משותפת עם אראל סג"ל. כאשר סג"ל הושעה משידור משום שהצטלם כשהוא מזמר עם חבריו ביחד עם ראש הממשלה נתניהו, ליבסקינד סירב להגיש את התוכנית עד שסג"ל יוחזר. בהמשך נפרדו השניים, סג"ל חזר לשדר בערוץ 14 וליבסקינד נשאר בתאגיד ועבר להגיש לבדו תוכנית יומית בשם 'עצם העניין'.
לקלמן ליבסקינד יש כיום קול נשמע ובעל משקל בתקשורת הישראלית. גם לאחר שהפך להיות בעיקר שדרן, מראיין ופובליציסט, הוא ממשיך לפרסם תחקירים. איש לא יתפלא אם ביום מן הימים יצורף גם פרס סוקולוב לרשימת הפרסים שזכה בהם. ועדיין נראה שללא הדעות מהבית הדתי־לאומי שהוא מתעקש לבטא באומץ ואלמלא הכיפה שלראשו, הוא היה מוצא את מקומו בתחנת טלוויזיה עם יותר רייטינג ובעיתון עם יותר חשיפה. אך כשמדובר בקלמן, זה בהחלט עוד יכול לקרות.
***