עמית סגל
פרשן פוליטי של חברת החדשות ובעל טור פוליטי בעיתון 'ידיעות אחרונות'
השליח שדפק על דלת בית משפחת סגל בערב שבת פרשת במדבר לפני שנה בדיוק, היה במובנים רבים שליח ציבור. וציבור רחב מאוד. המממנים והשולחים של זר הפרחים היו אומנם תושבי לוד הנצורה והמדממת באותם ימים, אך מכמות הלייקים האסטרונומית של תיעוד הזר בעמודי הפייסבוק והטוויטר של סגל, ניתן ללמוד על ההמונים שהתייצבו מאחוריו בדיעבד. יום קודם נלחם סגל כגלדיאטור בודד בזירת אולפן החדשות, כשמולו פאנל מורחב שהופך את הפרעות ל"עימותים" ואת תאוות הרצח הערבית ל"מחאה" נרחבת. "אין סימטריה", הטיח שוב ושוב בפניהן של אילנה דיין ויונית לוי, ומיליוני צופים בפלטפורמות השונות חשו לרגע את תחושת העונג והצדק שבפתחון הפה.
זוהי תמצית סיפורו של עמית סגל כמשפיע וכדמות שהפכה להרבה מעבר לסך הישגיה העיתונאיים. היכולת המקצועית יוצאת הדופן שלו והפופולריות בציבור מיצבו אותו כשחקן שכל מערכת חדשות תרצה לצרף לשורותיה, גם במחיר מונולוגים ימניים ולא מתנצלים שתיאלץ להשמיע על כורחה.
הנער מעפרה, נצר למשפחת האצ"ל והלח"י, שינק אידיאולוגיה ואקטואליה לצד חלב האם, טיפס במעלה הדרך מקורס כתבים בגלי צה"ל ועד לחדשות 12 ו'ידיעות אחרונות', על אפה ועל חמתה של האליטה השלטת. הם נאלצו לענות אמן בעל כורחם, מפני שלא יכלו למצוא דופי בכישרונו העיתונאי. ואז, אחרי שמעמדו התבסס מספיק, נפתח פקק מכל הקיטור, ואת הרמוניית תמימות הדעים באולפן הפרה עמדה ימנית רהוטה ונטולת מענה.
אולם עמית סגל של השנים האחרונות עבר טרנספורמציה נוספת, שהעניקה לו עמדת השפעה מבוססת אפילו יותר. סגל היה בין העיתונאים הראשונים שהבינו את הכלי שנקרא רשתות חברתיות, ואת האופן שבו ניתן להשתמש בהן כעיתונאי. לא רק תמונות של עוגות יום הולדת וסרטוני חתולים, אלא פלטפורמה שמנתקת אותך מהתיווך של כלי התקשורת המסורתיים שבהם אתה מועסק ומעניקה לך מדדי רייטינג והשפעה אישיים ומדויקים. בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם הפך סגל למעצמת תקשורת של אדם אחד, שמחזיקה כמעט 1.3 מיליון עוקבים בכל הפלטפורמות. כל זה מבלי להחשיב העתקות וציטוטים מתוך חשבונותיו לסצנת הדיווחים בווטסאפ, שפופולרית מאוד בחברה החרדית.
ההשלכות היו לא פחות ממהפכה. סגל, שאינו היחיד שהבין את המדיום, אך ללא ספק המוביל מבחינה מספרית, הפך מטאלנט ששירותיו נשכרים בידי חברות חדשות לבעלים של חברת חדשות בפני עצמה. אם עד למהפכת הרשתות ההסכם היה שהטאלנט מביא את התוכן וחברת החדשות את הבמה, הרי שמעתה ערוצי החדשות בעצמם מעוניינים בבמה שמעניק להם סגל. פרומו שהוא נותן בדפים שלו לחשיפה שיפרסם במהדורת הערב, שווה להם אחוזי צפייה. סרטון שגזר מתוך פאנל סוער הוא פרסום אפקטיבי וחינמי לחברת החדשות כולה. זהו נכס אדיר שמשנה את מאזן הכוחות בין המעסיק למועסק.
ולכן, בצד זה, גם העניבה שהייתה מעט מהודקת על צווארו של סגל בשבתו באולפן – שוחררה. המעמד הזה אפשר לו לבטא בחופשיות מוחלטת את דעותיו באירועי שומר החומות, ומאפשר לו להמשיך ולעשות זאת גם בבמות אחרות ובמקרים שונים. אם פעם עוד הייתה אפשרות להדביק לו את תדמית "דתי המחמד" ועלה התאנה, הרי שהיום הוא הצבר הדוקרני שגורם לפוליטיקאים מצד שמאל להדיר את רגליהם מהאולפן.
האתגר של סגל (40) הוא השנים שיבואו. את הקריירה הוא התחיל בגיל צעיר, זינק בה באופן מטאורי והגיע לפסגה בתוך זמן קצר. את "משבר האלבום השני" הוא צלח בעזרת הרשתות החברתיות שהפציעו לו בדיוק בזמן. מאז הוא הצליח להמציא את עצמו שוב מחדש עם ספר מגה־פופולרי שנמכר בעשרות אלפי עותקים, וסדרת טלוויזיה על בנימין נתניהו. נכון לעכשיו, נראה שסגל מסוגל לשמור על מעמד־העל שלו בעידן של תקשורת דיגיטלית ודינמית.
***