חילי טרופר
שר התרבות והספורט, כחול לבן
הציבור הדתי־לאומי, ברובו המכריע, ממוקם אידיאולוגית בימין המדיני. האגף השמאלי שלו הוא מיעוט קטן בתוכו, שכשל בעבר בניסיונו לצלוח את אחוז החסימה במסגרת מפלגת מימד, גם כשהרף היה נמוך בהרבה משיעורו כיום.
בעשור האחרון מצאו אנשי המרכז והשמאל בציונות הדתית נוסחה מצליחה יותר להיכנס למערכת הפוליטית: הם עשו ועושים זאת דרך מפלגות שכדי להיכלל ברשימתן לכנסת צריך בעיקר לזכות בהערכתו של ראש הרשימה. הרב שי פירון, אלעזר שטרן, עליזה לביא, רחל עזריה, תהלה פרידמן ומשה (קינלי) טור־פז הם רק חלק מתוך רשימת הסרוגים שהגיעו לכנסת דרך מפלגות כמו יש עתיד של לפיד, התנועה ז"ל של ציפי לבני, כולנו ע"ה של משה כחלון ועוד. הבכיר שבהם כיום הוא חילי טרופר, מספר שלוש ברשימתו של בני גנץ ושר התרבות זה כשנתיים.
חילי טרופר, בן 44, נשוי ואב לארבעה, הוא בנו של הרב ד"ר דניאל טרופר, מייסד תנועת גשר, ממייסדי מימד בשעתה ומי שעמד בראש ועדת המפקד לפריימריז ובהמשך בראש ועדת החוקה של הבית היהודי. בנעוריו למד טרופר בישיבות התיכוניות חורב ונווה שמואל ובמכינה הקדם־צבאית נחשון – הראשונה שהוקמה עבור דתיים וחילונים כאחד.
מאחוריו שנים רבות של פעילות חברתית, בין השאר במסגרת עמותת 'במעגלי צדק' שהיה ממייסדיה. בתחום החינוכי עמד בעבר בראש מחלקת החינוך בירוחם וניהל את בית הספר 'ברנקו וייס' ברמלה. היה יועצו של הרב שי פירון בעת כהונתו כשר החינוך. כיום גר במושב נס הרים בקהילה משותפת לדתיים וחילונים שהיה ממייסדיה. בתחילת שנת 2020, בעת שכבר כיהן כחבר כנסת, תרם כליה באופן אלטרואיסטי לאדם שאינו מכיר, במסגרת פעילות עמותת 'מתנת חיים'.
בבחירות לכנסת ה־19 הוצב טרופר במקום ה־23 ברשימת מפלגת העבודה, אך זו זכתה ב־15 מנדטים בלבד. בהמשך חבר לבני גנץ והיה שותף ויועץ קרוב אליו בהקמת מפלגת חוסן לישראל ובחבירה עם בוגי יעלון ויאיר לפיד לרשימת כחול לבן, שמטעמה נבחר לכנסת ה־21. לאחר הבחירות לכנסת ה־23, עם הקמת ממשלת החילופין בראשות נתניהו וגנץ, מונה חילי טרופר לשר התרבות והספורט, תפקיד שבו המשיך לכהן גם לאחר הבחירות לכנסת ה־24 והקמת ממשלת בנט־לפיד.
טרופר אינו מרבה להתבטא בתקשורת ומעדיף פעילות שקטה מאחורי הקלעים, אך להשפעתו הרבה על יו"ר מפלגתו בני גנץ, איש מפתח במפה הפוליטית העכשווית, יש השלכות שחורגות הרבה מעבר להשפעתו הישירה במשרדו. כשר התרבות, רגישותו החברתית באה לידי ביטוי בין השאר בביטול הזיקוקים בחגיגות יום העצמאות, בטענה שהם פוגעים בסובלים מהלם קרב.
נראה שעתידו הפוליטי של טרופר מובטח, לפחות כל עוד ימשיך ליהנות מאמונו של ראש מפלגתו גנץ. גם כאשר נראה שימי הממשלה הנוכחית מתקרבים אל קיצם, איש לא יתפלא אם גנץ ומקורבו טרופר ימצאו את מקומם גם בממשלה הבאה, ולא משנה אם בראשה יעמוד בנימין נתניהו, יאיר לפיד או מישהו אחר.
***